שימור מבנה הלב ופעילותו התקינה
בדיקות לגילוי מוקדם של מחלות בכלל ושל בעיות לב בפרט – הן בגדר מצילות חיים. תחום הקרדיולוגיה מכיל מגוון בדיקות וטיפולים הנועדו לשמר את מבנה הלב וכלי הדם ואת פעילותם התקינה, וזאת כדי להבטיח איכות החיים טובה למטופל. אילו בדיקות קיימות בתחום הקרדיולוגיה?מהי בדיקת קרדיולוג, והיכן אפשר לבצע אותה? כל התשובות ומידע נוסף במאמר שלפניכם.
קרדיולוגיה ומחלות לב
מהי קרדיולוגיה ועל אילו מחלות לב נכללות בתחום זה? ענף הקרדיולוגיה הוא תחום העוסק במחלות הלב וכלי הדם. קרדיולוגיה נחלקת לשתי התמחויות:
- קרדיולוגיית מבוגרים – עוסקת בעיקר במחלות לב וכלי דם, כמו חסימות עורקים או אוטם שריר
הלב. - קרדיולוגיית ילדים – עוסקת בעיקר במומי לב מולדים ובעיות במסתמי הלב.
מהי בדיקת קרדיולוג?
קרדיולוג מאבחן את מצבו של המטופל באמצעות בדיקה גופנית ותשאול, ובמקרה הצורך מפנה את
המטופל לבדיקות נוספות לאבחון מדויק של הבעיה. בהתאם לממצאים, הקרדיולוג מעריך כיצד כדאי
לטפל בבעיה ובהתאם לכך מציע תוכנית טיפול. במסגרת תחום הקרדיולוגיה פותחו בדיקות רבות לאבחון בעיות לב וכלי דם ולטיפולן, אשר מסייעות לעזור למטופלים ובמקרים מסוימים אף להציל חיים.
היכן אפשר לבצע בדיקת קרדיולוג?
אפשר לבצע בדיקה קרדיולוגית בבית החולים שערי צדק. האבחון נעשה במרפאת האבחון המהיר במרכז הלב המשולב בקומה 10 ,בכל יום בין השעות 9-11 ,בלי תור ובעלות של 100 שקלים למטופל.
בדיקות נפוצות בתחום הקרדיולוגיה
חדרי הלב - אפשר לבדוק אם המבנה והתפקוד של הלב שמורים באמצעות בדיקת אקו לב. הבדיקה המציגה את העליות ואת החדרים מהם בנוי הלב, ומאפשרת להסתכל על אבי העורקים ועל המסתמים ולחשב את מהירות זרימת הדם בתוך הלב או לראות הצירויות ודליפות מהמסתמים. הבדיקה עוזרת לאבחן מחלות לב, וכן מסייעת החלטה על המשך הטיפול.
בדיקות מאמץ - בדיקה המבוססת על ההנחה שלפיה אם כלי הדם מוצרים בזמן מאמץ, אז מגיע פחות חמצן ללב, דבר שמוביל לשינויי אק"ג. מנגד, אם העורקים פתוחים, גם בדרגת מאמץ גבוהה, הלב יקבל מספיק חמצן והאק"ג יהיה תקין. אם תוך כדי מאמץ מופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה או ירידה בלחץ דם, המלווים בשינויים באק"ג, האבחנה כנראה תהיה הצירויות בעורקי הלב.
בבדיקת מאמץ בודקים כמה פרמטרים:
- שינויי אק"ג העלולים להעיד על חוסר חמצן
- ערכי לחץ הדם במאמץ
- הפרעות בקצב
- תגובת החולה למאמץ, כדוגמת כאבים בחזה
- היכולת התפקודית
לדרגת המאמץ שבה מופיעים שינויי האק"ג ולתלונות של המטופל יש חשיבות רבה. חולה שכבר בדופק נמוך ובתחילת המאמץ מציג שינויי אק"ג קשים, סביר להניח שסובל מהצירויות קשות בעורקי הלב. מנגד, חולה שמציג שינויי אק"ג בדרגת מאמץ גבוהה, יאובחן כנראה בצירויות בעורקים קטנים או בצירויות קלות מאוד, ולכן המחלה לרוב תהיה לא מסוכנת, אך כן דורשת התייחסות וטיפול.
בדיקות דופק - בדיקה המשתמשת במכשיר "הולטר" המתעד את פעימות הלב במשך יום שלם, ומאפשר לגלות הפרעות בקצב הלב. בדיקה זו נעשית אצל חולים המדווחים על סימפטומים העלולים להעיד על הפרעות קצב הלב, כמו דפיקות לב מהירות או הפסקות פתאומיות בדופק. החיסרון העיקרי של בדיקה זו הוא שהוא מבוצע בצורה אקראית, ולכן לא בהכרח יציג הפרעה בדופק, לכן לרוב מבצעים את בדיקה זו כמה ימים.
בדיקות ליתר לחץ דם - בדיקה המשתמשת גם היא במכשיר "הולטר", המוצמד למטופל למשך יום שלם ומודד את ערכי לחץ הדם. המכשיר מופעל כל שעה במהלך הלילה וכל חצי שעה במהלך היום, ומציג את ערכי לחץ הדם שנמדדו באותה יממה. מידע זה חשוב ורלוונטי לאבחון וטיפול בחולים הסובלים מיתר לחץ דם.
לסיכום
קרדיולוגיה היא תחום העוסק בלב ובכלי הדם ובבעיות כמו מחלות לב או בעיות במסתמי הלב. בעזרת
בדיקת קרדיולוג אפשר להציע אבחנות לפי תלונות המטופל ולבדוק אותן בעזרת בדיקות שונות, כמו אקו
לב, בדיקת דופק, בדיקת מאמץ או בדיקה ליתר לחץ דם. בעזרת הבדיקות אפשר להגיע לאבחנה מדויקת,
וממנה להציע את הגישה הטיפולית האופטימלית