פרופ' אפרת לוי־להד, מנהלת המכון הגנטי במרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר (במשותף עם פרופ' אברהם שטיינברג) המועצה הלאומית לביואתיקה, התבקשה  לאחרונה להצטרף וועדה בינלאומית מטעם האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב הבוחנת את השימושים האפשריים בטכנולוגיה חדשנית לניסויים גנטיים.
השיטה החדשנית,  CRISPER-Cas9, נקראת גם, "עריכת גנים"  (Gene editing), מאפשרת ליצור שינויים גנטיים ברמת דיוק גבוהה גם בעוברים ולכן נשאל מה ראוי שייעשה באמצעותה. לוועדה הבינלאומית שותפים מדענים בכירים מרחבי העולם, ובהתאם להמלצותיה יפורסם דו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב. לדו"ח צפויה להיות השפעה משמעותית על צורת השימוש בטכנולוגיה.
בשבוע שעבר מדענים בריטים קיבלו אישור מהרשות לחקר העובר ולהפריה בממלכה המאוחדת להתחיל שימוש בטכניקה זו לניסויים בעוברים אנושיים.  הניסויים בעוברים יתקיימו עד ל-14 יום הראשונים שאחרי ההפריה, במוסד "פרנסיס קריק" בלונדון, בתקווה שבעקבות כך אפשר יהיה להסביר בין היתר מה גורם להפלות טבעיות ולהבין אילו גנים דרושים לעובר כדי שיתפתח לתינוק בריא.
"מדובר בטכנולוגיה מהפכנית, משום שהיא מאפשרת יצירה של שינויים גנטיים חדשים כולל תיקון של שינויים גנטיים מזיקים. ניתן להשתמש בה בתאי אדם, אך גם בתאי צמחים ובעלי חיים, כך שיש לה השלכות לא רק לאדם עצמו, אלא לכל סביבתו. מבחינת מחלות באדם, צפויה לה השפעה עצומה על היכולת לטיפול במחלות, בפרט במחלות דם, כגון תלסמיה או אנמיה חרמשית, שבהם תיקון המוטציה בתאי הגזע של מח העצם צפוי לרפא את המחלה. מאידך, שימוש בטכנולוגיה זו במטרה ליצור שינויים גנטיים מורשים בבני אדם, מעלה כמובן שאלות אתיות קשות. מטרת הועדה להתוות דרך לשימוש אחראי ואתי בטכנולוגיה זו."
המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק חוגג בימים אלה 20 שנה להיווסדו, ונותן מגוון שירותים לאלפי מטופלים, מאבחון עוברים, בעקבותיו נולדו קרוב ל- 500 ילדים חופשיים ממחלות גנטיות המצויות במשפחתן, עד טיפול בנשים בהריון ובמבוגרים המצויים בסיכון יתר לממאירות תורשתית.