פרופ' חננאל הולצר, מנהל המחלקה לפוריות ולהפריה חוץ גופית במרכז הרפואי שערי צדק, צביה מימוני, אחות אחראית. 
לפני מספר חודשים ציינה התינוקת הראשונה שנולדה מהפריה חוץ גופית IVF, לואיז בראון, את יום הולדתה הארבעים בכינוס פוריות הבינלאומי השנתי. אירוע זה נחגג כשברקע אינספור גישות טיפוליות וחידושים שנכנסו לשימוש במרוצת השנים ואשר העלו משמעותית את אחוזי ההצלחה של טיפולים אלו. עד אז, לעולם הרפואה לא היה פתרון משמעותי לזוגות שלא הצליחו להרות וכיום, רפואת הפוריות מתקרבת למאה אחוזי הצלחה בצעדי ענק.
הקפאת ביציות או שימור פריון היא שיטה שהפכה פופולרית יותר ויותר עם עליית גיל הנישואין בקרב צעירים. שיטה זו מאפשרת לנשים, המבקשות לשמור לעצמן את האפשרות להרות גם לאחר גיל הפריון שלהן, לעבור תהליך של שאיבת ביציות והקפאתן ולנסות להרות בעזרת ביציות אלו בגיל מאוחר יותר.
בתחילת דרכה היוותה הקפאת ביציות פתרון חלקי בלבד ובוצעה בעיקר בקרב נשים שנזקקו לטיפול כימותרפי הצפוי לפגוע בביציות ובפוריות שלהן. הביציות 'הבריאות' נשאבו והוקפאו ולאחר החלמתן יכלו הנשים באופן תיאורטי להרות. אולם, סיכויי ההצלחה של שיטה זו היו נמוכים מאוד ובמשך עשור שלם הושגו חמישה הריונות בלבד בכל העולם. הסיבה לכך היא היווצרות גבישי קרח זעירים בעת הקפאת הביציות שפגעו באיכותן. בשנת 1997, נכנסה שיטת הויטריפיקציה (זיגוג). בשיטה זו מסלקים את הנוזל מהתא בעזרת תמיסות בריכוז גבוה, מסתייעים בחומר כימי מגן (קריופרוטקטנט) ומבצעים הקפאה מהירה של הביציות לטמפרטורה של 196 מעלות צלסיוס מתחת לאפס. ממחקרים שונים עולה ששיעור ההישרדות של ביציות שהוקפאו בשיטה זו גבוהים בהרבה מאלו שמוקפאות בשיטה האיטית 'הישנה' ובהתאם עולה גם שיעור ההריונות והלידות.

 
                                         בתמונה: צביה מימוני עם לואיז בראון ואסתר רובנשטיין, אמבריולוגית בשערי צדק

נשים בגילאי 31-41, ללא בן זוג, או לפני מתן טיפול תרופתי העלול לפגוע בפוריות, יכולות לעבור את ההליך. הטיפול כולל שאיבה של עד 20 ביציות לטיפול בארבעה מחזורים בלבד. חשוב להדגיש כי אחוזי ההצלחה של הטיפול תלויים בעיקר בגיל המטופלת בעת השאיבה, במספר ובאיכות הביציות. מוערך כי  בגיל צעיר, 12 ביציות מוקפאות תורמות ל- 50% סיכוי להריון, מעל גיל 36 אחוזי ההצלחה יורדים. נשים רבות רואות בהקפאת ביציות כפתרון אולטימטיבי כאשר ישנה בעיה חברתית או רצון להינשא מאוחר יותר, אך על נשים המעוניינות בהליך זה להבין את ההשלכות של דחיית גיל ההורות ואת אחוזי ההצלחה שגם בשיטה החדשה אינם עומדים על מאה אחוזים. לצערנו, גם אם הוקפאו ביציות רבות הרי שהריון ולידה כתוצאה משימוש בביציות אלו אינם מובטחים. על היחידה המעניקה שירות זה לספק את מירב המידע למטופלות השוקלות לעבור תהליך זה שאינו תהליך קל. תיאום הציפיות במקרים אלו הינו חשוב ביותר.
במרכז הרפואי שערי צדק פועלת אחת המחלקות הגדולות בארץ להפריה חוץ גופית בה מטופלים אלפי זוגות מדי שנה, כאשר השירות מוצע במחיר מופחת. במחלקה עברו כבר מאות נשים הקפאת ביציות, חלקן חזרו לטיפול והרו בהצלחה וחלקן טרם הזדקקו לביציות והרו באופן טבעי. מתוך גישה שגוף ונפש חד הם, נותנת המחלקה שירות מקצועי ומקיף המקנה למטופלים, לצד הטיפול המקצועי, כלים להתמודדות עם התהליך הארוך והמפרך לעיתים שצריכים לעבור בדרך להריון. לרשות הזוגות מגוון שירותים משלימים כולל אחות מלווה, עו"ס, שיעורי יוגה ותרפיה באמנות, קבוצות תמיכה ואפליקציה מיוחדת לעדכון בזמן אמת. כל זאת על מנת לסייע לזוגות אלו לצלוח את רכבת ההרים הרגשית שכרוכה בתהליך.

הקפאת ביציות היא רק חלק ממגוון שיטות פורצות דרך בהן נעשה שימוש במחלקה בשערי צדק - נושאים כמו אבחנה גנטית ואבחון טרום השרשתי הרחיבו טווח האפשרויות בהפריה החוץ גופית, וכיום ניתן למנוע העברת פגמים גנטיים ותמותה הודות לשיטה זו. באמצעות טכנולוגיה חדשה שיושמה לראשונה בארץ בשערי צדק, MACS לטיפול בתאי זרע, זוגות רבים שלא הצליחו להרות בטיפולי הפרייה, הרו. תחום עריכת גנים עשה גם כן קפיצת מדרגה ובעתיד אולי נוכל לאבחן עובר עם בעיה גנטית במעבדה וגם ל'תקנו'. כך אולי בעתיד ניתן יהיה להיפטר כליל ממחלות גנטיות. הקפאת ביציות מהווה מקפצה נוספת לשיפור אחוזי הצלחה בטיפולי הפוריות ואנו כבר מצפים בכיליון עיניים לראות כיצד ימשיך ויתפתח התחום.