פרופיל רפואי: פרופ' מיכאל גליקסון

 

מנהל מרכז הלב המשולב ב"שערי צדק", פרופ' מיכאל גליקסון ירש את הנטייה להידיין בכתב באריכות מסבו, שהיה עורך "הארץ". למד יסודיות וקבלת החלטות אמיצות מפרופ' מרסל אליקים ז"ל. 30 שנה לאחר שסיים התמחות, מעיד שהוא עדיין ממשיך ללמוד מדי יום

 

פרופ' מיכאל גליקסון, בן 62, נשוי ואב לשלושה, מתגורר עם משפחתו בקריית קריניצי ברמת גן, בסמוך לבית החולים שיבא, תל השומר, שם הקים בעבר מרכז מוביל להפרעות קצב וניהל אותו במשך שנים. לפני כשנתיים, לאחר ששימש גם כנשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל וכחבר ועדת הסל הממלכתית, לקח על עצמו את ניהול מרכז הלב בבית החולים שערי צדק בירושלים.



כשגליקסון מתבקש לספר על היסטוריה משפחתית מעניינת, הוא אומר כי הוא "דור ראשון אך לא אחרון לרופאים במשפחתי - בני הבכור גם הוא רופא. סבי (משה גליקסון - מ.ד.א) היה עורך עיתון הארץ בימים שזה היה עיתון של הזרם המרכזי. הוא נפטר צעיר שנים רבות לפני שנולדתי, אך כנראה ממנו ירשתי את הנטייה להתווכח ולהידיין בכתב באריכות. את העט הנובע עם דיו שחור החליפו מזמן המקלדת והסמארטפון, אך כוחה של המילה הכתובה בעינו, ויעידו על כך עמיתי לעבודה ומנהלי שמקבלים ממני עשרות אי מיילים ארוכים ומסוגננים".

את לימודי הרפואה שלו עשה בבית הספר לרפואה בירושלים, התמחות פנימית ב"הדסה עין כרם", התמחות בקרדיולוגיה ב"שיבא" והתמחות-על בהפרעות קצב ב"מאיו קליניק", ארה"ב.

"ההכרה והמעמד הבינלאומי באירופה ובארה"ב סייעו לי רבות בסיוע בטיפול בחולים מורכבים, בארגון מחקרים ובכתיבת מסמכי עמדה בינלאומיים, בעמדות השפעה באיגודים בעולם, בהבאת כנסים לארץ וישראלים לעמדות מפתח בחו"ל".


לקריאה נוספת לחצו כאן