עד לא מכבר נחשב אולטרסאונד שד כ"בדיקה משלימה" בלבד לממוגרפיה או לאבחון גושים שהתגלו בבדיקה ידנית. אולם בשנים האחרונות השתנתה התפיסה וכיום בדיקת אולטרסאונד לשד מתבצעת פעמים רבות בנוסף לבדיקת ממוגרפיה. חרף זאת, בגילאים בהם מומלצת ממוגרפיה, אולטרסאונד אינו מספק לה תחליף.
האולטרסאונד היא שיטת הדמיה רפואית המאפשרת להבחין ברקמות בגוף באמצעות קליטת גלי קול שמשודרים לעבר הרקמות וחוזרים מהם אל המכשיר. הבדיקה באמצעותו אינה כרוכה בקרינה.
חלק מהגידולים שאינם מאובחנים בממוגרפיה עשויים להיות מאובחנים בבדיקת אולטרסאונד גם בשלבי המחלה המוקדמים, ומכאן חשיבות הבדיקה. בנשים בסיכון גבוה מוסיפים אולטרסאונד למעקב השגרתי. כן חשובה הבדיקה בנשים בעלות מבנה שד מקשה על קבלת אינפורמציה מהממוגרפיה, על אף שאינן בסיכון מוגבר.
שימושי בדיקת האולטרסאונד בשד
הבדיקה מאפשרת אפיון של גושים שנמצאו בבדיקה ידנית ובממוגרפיה. בניגוד לממוגרפיה, באולטרסאונד ניתן להבדיל בין גושים מוצקים לציסטות שהן חללים בהם נוזל. אפשר באולטרסאונד גם להבחין בין ציסטות פשוטות שאין להן קשר לגידולים סרטניים לבין ציסטות מורכבות בהן מחיצות או מרכיב מוצק והן יכולות להוות ממצא טרום-סרטני או סרטני.
אבחנה בין ממצא שפיר לממאיר: בדרך כלל לגוש סרטני שוליים לא אחידים בממוגרפיה. קיימים מאפיינים סונוגרפיים (קוליים) נוספים לגושים סרטניים. עם זאת, מראה סונוגרפי (או ממוגרפי) שפיר אינו מבטיח בוודאות שאין מדובר בממצא סרטני. לממצאים סרטניים בעלי מראה שפיר בהדמיה נטייה להתנהגות פחות "תוקפנית" מלגידולים אחרים.
האם ה"גוש" הוא אכן גוש? בנשים אצלן מבנה השד הוא "פיברוציסטי", אולטרסאונד יכול להבדיל בין רקמת שד מעובה לבין גוש. לכן כשלאישה שד מאד פיברוציסטי והבדיקה הידנית לא חד-משמעית, יש מקום להיעזר באולטרסאונד. אין הדבר אומר כי בכל שד פיברוציסטי יש הכרח באולטרסאונד. הדבר תלוי במידת הביטחון של הכירורג הבודק בתקינות הבדיקה.
בדיקת האולטרסאונד יעילה בזיהוי בלוטות לימפה בעייתיות. הסתמנות סרטן השד עשויה להיות דרך בלוטות לימפה נגועות בבית השחי, גם בהיעדר ממצא בשד. אולטרסאונד יעיל מבדיקה ידנית בזיהוי בלוטות לא תקינות. לכן אולטרסאונד של השד כולל בדיקה של בתי השחי.
משאובחן גידול סרטני של השד, אולטרסאונד עשוי לזהות בלוטות נגועות. ניתן לבדוק בלוטות ע"י ביופסיה מלעורית והדבר עשוי לסייע בהערכת חומרת המחלה לפני ניתוח ולשפר את איכות הטיפול. בנוסף, אולטרסאונד עשוי לזהות גידול נוסף שאינו נראה בממוגרפיה. דבר זה עשוי לשפר דיוק הטיפול הניתוחי והתרופתי.
מאחר שבדרך כלל המעקב ההדמייתי בנשים הנושאות מוטציות גנטיות מתחיל בגיל מוקדם, כשהממוגרפיה פחות יעילה, מומלץ מעקב הכולל ממוגרפיה ואולטרסאונד אחת לשנה, ובדיקת תהודה מגנטית (MRI) אחת לשנה. אנו ממליצים לבצע את הבדיקות לסירוגין במרווחים של חצי שנה זו מזו.