רפלוקס GERD (החזר קיבתי ושטי) היא הפרעה במערכת העיכול הנגרמת על ידי זרימת חומצה מהקיבה אל הוושט.
המונח גסטרו מתייחס למערכת העיכול - הקיבה והוושט. רפלוקס פירושו לזרום בחזרה או לחזור. התופעה נפוצה מאוד באוכלוסיה הכללית מתינוקות ועד מבוגרים למעשה התופעה יכולה להתרחש בכל גיל והיא הסיבה השכיחה ביותר לפניות לרופא בכלל.
 
מה גורם לרפלוקס?
 

רפלוקס הוא מצב בו סוגר הוושט התחתון (שריר הממוקם בחלק התחתון של הוושט) האמור להיות סגור כדי לשמור את המזון בקיבה, אינו פועל כראוי.
לכולנו יש תחושה של רפלוקס מעת לעת, המתבטאת בגיהוק או בתחושה של חומצה בפה. סוגר הוושט התחתון לפעמים רפוי בזמנים לא מתאימים, והתחושה היא של טעם רע בפה או תחושה רגעית קלה של צרבת.
כאשר סוגר הוושט התחתון רפוי בזמן שהוא צריך להיות סגור. יכול לקרות שתוכן הקיבה עולה את כל הדרך במעלה הוושט וגורם להקאות. פעמים אחרות תוכן הקיבה הולך רק חלק מהדרך במעלה הוושט ומרגישים צרבת הגורמת לעיתים לבעיות נשימה ולעיתים רק תחושה לא נעימה. מאכלים מסוימים, כמו שוקולד, מנטה ומזון שומני, כנראה המשפיעים על מתח השרירים של סוגר הוושט התחתון ומאפשר לו להישאר פתוח יותר מהרגיל. מזונות אחרים, כמו פירות הדר ועגבניות, המגדילים את ייצור החומצה בקיבה ויכולים לעודד תחושה לא טובה.
 
 למה רפלוקס מדאיג ?
 
כשיש רפלוקס, יכולים לחוש דברים עולים מהבטן במעלה הוושט ונשפכים לקנה הנשימה. הרפלוקס יכול לגרום לצרידות לאסטמה ולדלקת ריאות ויכול אפילו לגרום לבעיית שגשוג תאי הוושט ובמקרים קיצוניים לסרטן הוושט. תינוקות וילדים עם GERD שמקיאים לעיתים קרובות עלולים לפתח בעיות במשקל ובגדילה.
בגלל החומציות יכולים הסובלים מרפלוקס לסבול גם מדלקת בוושט (esophagitis) מכאבים ואפילו מדימומים, וכתוצאה מכך לאנמיה (חוסר כדוריות דם אדומות בדם), היצרות הוושט, Barrett's esophagus  (מציאת תאים לא רגילים ברירית הוושט). מדובר בסיבוכים לטווח הארוך בגלל הדלקת ולכן יש לטפל ברפלוקס בהקדם.
 
מהם התסמינים של רפלוקס?
 
צרבת הוא התסמין השכיח ביותר לסובלים מרפלוקס ומתוארת ככאב חזה שורף שמתחיל מאחורי עצם החזה ועולה מעלה לצוואר ולגרון או ללסתות. התחושה הלא נעימה יכולה להימשך כשעתים ולעיתים קרובות להיות גרועה יותר אחרי האוכל, שכיבה או כיפוף. רוב הילדים מתחת לגיל 12 שמאובחנים כסובלים מרפלוקס GERD ירגישו שיעול יבש, תסמינים של אסטמה או בעיות בבליעה. תסמינים נוספים עשויים לכלול: 
 גיהוק, כאב בטן, הקאות, שיהוק, מחנק, שיעול, שיעול התקפי בלילה, צפצופים, צרידות, כאבי גרון בבוקר, טעם חמוץ בפה. תסמינים של רפלוקס- GERD יכולים לדמות מצבים אחרים או בעיות רפואיות  אחרות ולכן צריך להתייעץ עם רופא כדי לקבל אבחון מדויק.
 
איך מאבחנים רפלוקס?

תהליך האבחון יכול לכלול צעדים הבאים :

  • צילום רנטגן חזה, אבחון כניסת תוכן קיבתי לדרכי הנשימה 

  • צילום רנטגן של מערכת העיכול העליונה- שיטת אבחון אשר בודקת את האיברים של החלק העליון במערת העיכול: ושט, בטן ותריסריון.

  • נוזל הנקרא בריום, המשמש לצפות את האיברים מבפנים במטרה לראות אותם על מסך הרנטגן, נבלע ובצילום רנטגן נבדקות דרכי העיכול.

  • אנדוסקופ - מבחן המשתמש בצינורית קטנה וגמישה עם אור ומצלמה זעירים בקצה , במטרה לבחון את איברי העיכול מבפנים.

  •  דגימות רקמה מתוך איברי העיכול עשויים גם כן להילקח בשביל בדיקה ובחינה.

  • בדיקות תנועתיות הושט - מבחן שמסייע לקבוע את חוזק ותקינות השרירים בוושט. משתמשים בו כדי להעריך את רפלקס הגסטרו בעיות בבליעה. צינורית  קטנה מועברת לתוך הנחיר משם לגרון ובסופו של דבר אל הושט. הלחץ ששרירי הושט מפעילים הם אלה שנמדדים ( מנומטריה ושטית)

  • ניטור  PH – המדידות האלה מודדות את רמת החומציות בתוך הושט . זה יעיל בהערכת GERD : צינורית פלסטיק דקיקה ממוקמת בנחיר, מועברת דרך הגרון ועד לוושט. קצה הצינורית ממוקם בערך מעל הסוגר התחתון של הוושט, החיבור בין הוושט לבטן. בקצה הצינורית בוושט ממוקם חיישן שמודד PH או את רמת החומציות. הקצה השני של הצינורית  מחוץ  לגוף מחובר לצג שמקליט את רמות ה-HP לתקופת זמן של 24 עד 48 שעות.  כיום, קיימת שיטה מדוייקת יותר, בה משתילים חיישן קטן בקצה ושט התחתון בעזרת אנדוסקופיה והוא משדר למקלט את ערכי החומצה בבדיקה של  24 שעות.

    טיפולים  לרפלוקס
    טיפולים ספציפיים יקבעו על ידי רופא גסטרואנטרולוג בהתבסס על גיל המטופל וההיסטוריה הרפואית שלו, מידת חומרת המחלה והיכולת שלו לקבל תרופות או הליכים רפואיים. במקרים רבים , ניתן להקל על רפלוקס על ידי דיאטה ושינויים באורח החיים , תחת הנחיות של רופא. מספר דרכים לניהול יעיל של תסמיני רפלוקס כוללים:

 
·         בדיקת התרופות שהמטופל מקבל
 
·         תזונה- מומלץ  להגביל את כמות האוכל המטוגן והשומני , מנטה , שוקולד , משקאות עם קפאין (כמו קולה ותה) פירות ומיצי הדר , מוצרי עגבניות.
 
·         מומלץ להציע למטופל  מנות קטנות יותר בזמן הארוחות הכוללים גם חטיפים קטנים בין הארוחות והימנע מארוחות גדולות.
 
·         מומלץ לשמור על משקל תקין  ולהימנע מהשמנה חריגה
 
·         מומלץ לא לשכב או ללכת לישון מיד לאחר ארוחה. הגישו את ארוחת הערב מוקדם , לפחות שעתיים לפני שעת השינה.
 

טיפולים ברפלוקס יכולים לכלול:
 
תרופות
: במידת הצורך, רופא הגסטרו יכול לתת מרשם לתרופות על מנת לעזור ולהקל. ישנן תרופות היכולות להקטין את כמות החומצה אשר הקיבה מפיקה. קבוצה של תרופות מסוג זה נקראת "H2-blockers". תרופות בקטגוריה זו הן: סימטידין (tagamet) וגם רניטידין או פמוטידין FAMO.  קבוצה נוספת של תרופות, חדשניות ויעילות יותר,  נקראת "proton-pump inhibitors". תרופות בקטגוריה זו הן אומפרזול (LOSEC )ולנסופרזול (ZOTON , LANTON). תרופות אלה נלקחות באופן יומיומי כדי למנוע הפרשת חומצה בקיבה. סוג נוסף של תרופות, העוזר לקיבה להתרוקן מהר יותר הוא metoclopramide) MOTILIUM) תרופה זו בדרך כלל נלקחת שלוש או ארבע פעמים ביום , לפני ארוחות.
 
ניתוח
: בכמה מקרים של רפלוקס מומלץ על הליך ניתוחי הנקרא fundoplication הוא מומלץ כאשר המטופל סובל מאד ונזקק לכמות גדולה של תרופות, חווה בעיות נשימה באופן קבוע. הניתוח הוא לפרוסקופי, כלומר  חתכים קטנים נעשים בבטן וצינור קטן עם מצלמה זעירה בקצהו ממוקם דרך אחד החתכים בכדי להתבונן פנימה. אביזרי הניתוח ממוקמים דרך החתכים אחרים בזמן שהמנתח מסתכל בצג כדי לראות את הקיבה ואת האיברים האחרים. בניתוח מצרים בעטיפה חזקה את אזור המעבר בין הושט לקיבה ובכך מורידים את הרפלוקס. 
 
טכניקות אנדוסקופיות חדשניות מתפתחות בימים אלה על מנת לשמש חלופה לניתוח ומאפשרות לבצע את הפעולה ללא חיתוך בבטן, כדוגמת שיטת STRETTA .
 
 
הערה חשובה: אין במידע המובא באתר אינטרנט זה כדי ליצור יחסי רופא-חולה.
המידע אינו מהווה עצה ו/או הנחיה רפואית ואינו יכול להוות תחליף להתייעצות עם רופא או ספק שירותי בריאות מכל סוג שהוא. המשתמש במידע זה עושה זאת על אחריותו הבלעדית.