גידולים הם שינוי בצורת הרקמה והתרבות תאים בקצב מוגבר. שני סוגים של גידולים מוכרים בכבד - גידולים שפירים וגידולים סרטניים (ממאירים).
גידולים שאינם סרטניים (שפירים) הם גידולים נפוצים למדי ובדרך כלל אינם סימפטומטיים. לעתים קרובות הם לא מאובחנים עד שמבוצעת בדיקת הדמיה. ישנם מספר סוגים של גידולי כבד שפירים:
•    Hepatocellular Adenoma: גידול שפיר הקשור לשימוש בתרופות מסוימות. רוב הגידולים האלה יישארו בלתי מזוהים אם כי לפעמים אדנומה תגרום לקרע מדמם לתוך חלל הבטן הדורש ניתוח. אדנומות הופכות סרטניות לעיתים רחוקות בלבד.
•    Hemangioma: זהו סוג של גידול שפיר שבדרך כלל לא דורש טיפול. לפעמים המנגיומות כבד גדולות אצל תינוקות דורשים ניתוח כדי למנוע קרישי דם בלב.
גידולים סרטניים (ממאירים) בכבד מחולקים לשני סוגים:
•    סרטן ראשוני שמקורו בכבד עצמו. הצורה הנפוצה ביותר שלו היא Hepatocellular Carcinoma. זיהום כרוני של צהבת B או C מגביר את הסיכון לפתח סוג זה של סרטן. גורמים אחרים כוללים חומרים מסרטנים, אלכוהוליזם ושחמת כבד כרונית. 
סוגים אחרים של סרטן כבד ראשוני: 
Cholangiocarcinoma - סרטן שמקורו בדרכי המרה בכבד או בצינורות המרה. 
Hepatoblastoma - סרטן שפוגע בעיקר בתינוקות וילדים, ולפעמים גורם לשחרור של הורמונים שמובילים להתבגרות המוקדמת.
Angiosarcoma - סרטן נדיר שמקורו בכלי הדם של הכבד.
•    סרטן כבד גרורתי שמקורו בסרטן באיברים אחרים בגוף, בדרך כלל ריאות, לבלב, מעי גס וקיבה. סוגים נוספים הם לוקמיה וסוגי סרטן דם אחרים שלפעמים מתפשטים גם אל הכבד. רוב גידולי הכבד הסרטניים הם גרורתיים. 

 

מהם התסמינים של סרטן כבד?

•    כאב בטן
•    ירידה במשקל
•    בחילות
•    הקאות
•    מיחושים בחלק העליון הימני של הבטן
•    חום
•    צהבת - הצהבה של העור והעיניים
חולים המאובחנים עם סרטן כבד גרורתי, יתכן שיסבלו בנוסף מאחד או יותר מהתסמינים האלה:
•    תאבון לקוי
•    חום
•    טחול מוגדל
•    מיימת - הצטברות נוזלים בחלל הבטן
•    בלבול
•    נמנום

כל חולה חווה את התסמינים אחרת ויתכן שיחווה רק חלק מהם. כמו כן, הסימפטומים של סרטן כבד גרורתי יכולים לדמות מצבים רפואיים אחרים. לכן תמיד מומלץ להיוועץ ברופא.
או בעיות אחרות לכן תמיד מומלץ להתייעץ עם הרופא לאבחון.

 

איך מאבחנים סרטן כבד?

הרופא יתייחס להיסטוריה הרפואית המלאה, יבצע בדיקה גופנית, ובהתאם לצורך ימליץ על אחת או יותר מהבדיקות הבאות:
•    סדרה של בדיקות דם מיוחדות שיסייעו לקבוע אם הכבד מתפקד כראוי.
•    בדיקת אולטרסאונד בטני (המכונה גם sonography) - טכניקת דימות המשתמשת בגלי קול בתדירות גבוהה כדי ליצור תמונה של האיברים הפנימיים, במקרה הזה את איברי הבטן כגון הטחול, הכבד והכליות. התמונה המתקבלת מאפשרת להעריך את זרימת הדם בכלי הדם השונים שבחלל הבטן. 
•    טומוגרפיה ממוחשבת (CT) - הליך הדמיה המשלב קרני רנטגן וטכנולוגיה ממוחשבת כדי להפיק תמונות חתך (פרוסות) אופקיות ואנכיות של הגוף. הסריקה מראה תמונות מפורטות של כל חלק של הגוף, כולל עצמות, שרירים, שומן ואיברים. 
•    צילום רנטגן הנעשה לאחר הזרקת חומר ניגוד לעורק הכבד.
•    ביופסיה בכבד - הליך בו נלקחות מהכבד דגימות רקמה עם מחט או במהלך ניתוח לצורך בדיקה תחת מיקרוסקופ.

 

טיפול בסרטן הכבד

טיפול ספציפי עבור סרטן הכבד ייקבע על ידי הרופא בהתאמה אישית לפרמטרים של המטופל - גיל, מצב הבריאות הכללי וההיסטוריה הרפואית, היקף המחלה, יכולת המטופל לעמוד בטיפול הרפואי והעדפותיו.
התכנית הטיפולית תכלול אחד או יותר מהטיפולים האלה:
•    ניתוח להסרת רקמות סרטניות מהכבד. טיפול ניתוחי יוצע כאשר מדובר בגידול קטן ומוגבל.
•    הקרנות. טיפול העושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה על מנת לחסל תאים סרטניים או לכווצם.
•    כימותרפיה. טיפול המשתמש בתרופות אנטי-סרטניות על מנת להרוג תאים סרטניים.
•    השתלת כבד. 

 

השלבים של סרטן הכבד

כאשר רופא מאבחן סרטן הכבד, הצעד הבא הוא לקבוע כמה רחוק התאים הסרטניים התפשטו בתהליך הנקרא staging. מכון הסרטן הלאומי מגדיר את השלבים הבאים עבור סרטן כבד ראשוני:
•    סרטן מקומי (resectable) הנמצא בכבד בלבד, לא התפשט, וגם ניתן להסירו לחלוטין עם הניתוח.
•    סרטן מקומי הנמצא בכבד בלבד, לא התפשט, אבל לא ניתן להסירו לחלוטין.
•    סרטן מתקדם שהתפשט ברחבי בכבד או לחלקים אחרים של הגוף.
•    סרטן חוזר לאחר טיפול.
  

מה אפשר לעשות?

באוכלוסייה בריאה חשוב למנוע את גורמי הסיכון להתפתחות גידולי כבד, למשל על ידי התחסנות להפטיטיס B ואיזון גורמי סיכון בחולים עם כבד שומני. באוכלוסיות מסוימות בסיכון מוגבר מקובל לבצע מעקב שגרתי של אולטרסאונד בטני ורמות של חלבון בשם אלפא-פטו-פרוטאין.
בחלק מהגידולים השפירים של הכבד יש חשיבות לרמות הורמונים, ועל כן לעיתים יש להפסיק שימוש בגלולות למניעת הריון ולדון על טיפול ומעקב טרם כניסה להיריון.