רמות נמוכות של אסטרוגן נצפות באופן פיסיולוגי בילדות ובנשים בגיל המעבר.
בנוסף, נשים שעברו כריתת שחלות לפני גיל המעבר, נשים מניקות ונשים המטופלות בטיפול חוסם אסטרוגן חשופות לחוסר אסטרוגן. 47% מהנשים בגיל המעבר תדווחנה על תסמינים מחשידים לאטרופיה נרתיקית. הטיפול המועדף הוא החדרת אסטרוגן לנרתיק. התגובה לטיפול מהירה ותוך כחודש ניתן להגיע להחלמה מלאה.
 
מהי אטרופיה נרתיקית? 
נרתיק בריא מורכב ממספר שכבות תאים היוצרים אפיתל רב-שכבתי ומספקים שכבת הגנה לחיכוך. אטרופיה נרתיקית היא דלדול של רקמת הנרתיק בעקבות חוסר באסטרוגן (ההורמון הנשי). התנוונות תאי הנרתיק מלווה בירידה בסוכרים המאוחסנים בתאים אלו וכתוצאה מכך להיעלמות חיידקי הלקטובצילים יוצרי החומצה המתבססים על סוכרים אלה כמקור אנרגיה חיוני לתפקודם.
 
מה התסמינים? 
התלונה השכיחה היא יובש נרתיקי ותחושת עקצוץ מלווה בכאבים ביחסי אישות וצריבה במתן שתן. חלק מהנשים תהיינה ללא תלונות.
 
מהם גורמי הסיכון לאטרופיה נרתיקית? 
רמות נמוכות של אסטרוגן נצפות באופן פיזיולוגי בילדות ובנשים בגיל הבלות. רוב הנשים עם אטרופיה נרתיקית תשתייכנה לקבוצות אלו. מצבים נוספים של חוסר אסטרוגן המוביל לאטרופיה נרתיקית מופיעים בנשים שעברו כריתת שחלות לפני גיל הבלות, נשים מיניקות, נשים המטופלות בטיפול חוסם אסטרוגן (למשל במסגרת טיפולי פוריות) או נשים הסובלות אנדומטריוזיס.
 
מה הממצאים בבדיקה? 
קירות הנרתיק דקים יותר ומאבדים את הקיפולים האופייניים (rugae), היעלמות שכבות התאים שהיוו הגנה מפני חיכוך חושפת את הנרתיק לפציעה וזיהום ביתר קלות וניתן להבחין באודם נקודתי מפושט ולעיתים בדימום ופציעה בעקבות מגע עדין בבדיקה או לאחר יחסי אישות.
 
מה השכיחות? 
כ-47% מהנשים בגיל המעבר תדווחנה על תסמינים מחשידים לאטרופיה נרתיקית.

כיצד מבצעים את האבחנה? 
אין אפשרות למדוד את רמות האסטרוגן הנרתיקי בבדיקות מעבדה. האבחנה מתבצעת על סמך הממצאים במיקרוסקופ. במרפאות בהן אין מיקרוסקופ ניתן לחשוד באבחנה אצל נשים בקבוצת סיכון כשבדיקת הנרתיק מציגה סימנים של אטרופיה בשילוב עם בדיקת PH הנרתיק שאמורה להדגים PH בסיסי.
בדיקת המיקרוסקופ ונייר ה-PH בהערכה של אטרופיה נרתיקית: בהסתכלות במיקרוסקופ ניתן לראות תאי אפיתל שאינם בשלים, היעדר חיידקים מקבוצת הלקטובצילים ולעיתים תאי דלקת. ה-PH הנרתיקי (מדד לחומציות הפרשות הנרתיק) יהיה גבוה בשל היעלמות חיידקים מקבוצת הלקטובצילים.

מי זקוקה לטיפול? 
יש לטפל רק בנשים עם תלונות נרתיקיות. רוב הנשים (60%-90%) עם אטרופיה נרתיקית קלה עד בינונית אינן מודעות כלל לדלדול ודקות קירות הנרתיק ואינן נזקקות לטיפול. למרות שיחסי אישות הם גורם סיכון משמעותי לנוכחות תלונות ותסמינים חשוב לזכור שגם בהיעדרם יכולים להופיע תסמינים כדוגמת יובש, הפרשה וצריבה במתן השתן.
 
מהן אפשרויות הטיפול? 
הטיפול המועדף הוא החדרת אסטרוגן לנרתיק, בקרם או בכדור נרתיקי. התגובה לטיפול מהירה ותוך כחודש ניתן להגיע להחלמה מלאה. בתחילה יש להקפיד על החדרת האסטרוגן יום-יום. בהמשך ניתן להוריד מינון לטיפול תמיכתי בין פעם לשלוש פעמים בשבוע.
 
מתי יש להימנע מטיפול זה? 
אצל נשים החולות בסרטן השד רוצים לצמצם את רמת החשיפה לאסטרוגן, ולכן ישנה התלבטות קשה לגבי חשיפה של מטופלות מקבוצה זו לאסטרוגנים נרתיקיים. למרות שהאסטרוגן ניתן מקומית, כמויות קטנות (סביב 10%) נספגות בדם. על כן יש לשקול את הטיפול בכובד ראש עם האונקולוג המטפל ולקבל החלטה מושכלת בהתאם לסוג הסרטן ולנוכחות או היעדר רצפטורים הורמונאליים בגידול.
 
מה באבחנה המבדלת? 
אם מתבססים רק על תסמינים, ללא בדיקת מיקרוסקופ ו-PH, האבחנה המבדלת מאוד רחבה ויכולה לכלול רשימה ארוכה של מחלות נרתיקיות כדוגמת פטרת, טריכומונס, דלקות נרתיקיות, תגובה אלרגית לחומרים (זContact Dermatitis) ועוד. ככל שמרחיבים את הבדיקה, על ידי שימוש במיקרוסקופ ונייר ה-PH, האבחנה המבדלת תצטמצם.
בנשים בגיל המעבר עם תמונה מיקרוסקופית אופיינית ו-PH בסיסי האבחנה כוללת אטרופיה נרתיקית, דלקת נרתיקית "קשקשית" (DIV) או טריכומונס.