ההכנה לניתוח

ערב הניתוח יש להכין מעטפה ובה כל המסמכים הרפואיים הקשורים לניתוח: מכתב ההפניה, התחייבות קופת חולים/הגורם הממן ותוצאות בדיקות המעבדה שהתבקשת להכין בבדיקה הטרום ניתוחית.
כדאי לנוח היטב בלילה שטרם הניתוח ולאכול בבוקר הניתוח ארוחת בוקר טובה.
בבוקר הניתוח רצוי לחפוף את הראש ולרחוץ היטב את הפנים (מומלץ לא להרטיב את מקום הניתוח במשך שלושה ימים לאחר הפרוצדורה).
אם החולה נוטל בקביעות תרופות ע"פ מרשם רופא עליו להמשיך לקחת אותן כרגיל אלא אם נאמר אחרת. חולים המטופלים בנוגדי קרישה (סינטרום, קומדין) צריכים להתייעץ עם הרופא טרם הניתוח. רצוי להחליף תרופות אלה בנוגדי קרישה אחרים להם טווח פעילות קצר יותר (למשל קלקסן). יחד עם זאת, אין לחדול מנטילת פלוויקס או תרופות המכילות אספירין טרם הניתוח.
אין מניעה ליטול אקמול בכל עת לפני הניתוח.
מטופלים המכירים את עצמם כמי שעלולים לסבול מחרדה עקב הניתוח מתבקשים לדווח על כך לרופא בעוד מועד. במקרים כאלה מותר ואף רצוי לקחת תרופות הרגעה קלות כמו קלמנרבין, טיפות ולריאן, תמצית פרחי באך, ובמקרים קשים יותר תרופות מרשם כגון דיאזפאם.
במהלך הניתוח המטופל לובש חולצת פיג'מה של המרפאה כדי לא ללכלך את הבגדים במקרה של דימום. אפשר להביא מהבית חולצה ישנה נוחה שאפשר ללכלך.
כדאי להביא ביום הניתוח חומר קריאה או כל אמצעי אחר כדי להעביר את זמן ההמתנה באופן הנעים ביותר האפשרי.
רצוי לדאוג למלווה שיוכל לשהות עם החולה ולהסיע אותו חזרה לביתו לאחר הניתוח.

 

מהלך הניתוח

ניתוח מוס  מבוצע ב-3 שלבים חוזרים:
העור במקום הניתוח מורדם באמצעות הרדמה מקומית. הגידול הנראה מוסר יחד עם שכבה דקה של רקמה נוספת מעבר לו. הרקמה שהוסרה מצולמת יחד עם פצע הניתוח והמנתח מכין מפה מפורטת של מראה הרקמה והפצע - מפת מוס. שלב זה לא אורך זמן רב ולאחריו החולה חוזר לחדר ההמתנה.
דגימת הרקמה מסומנת ומקודדת באמצעות צבעים כדי להבדיל בין צד ימין לשמאל והחלק העליון והתחתון. טכנאי המעבדה מקפיא את הרקמה וחותך ממנה "עלים" דקיקים המייצגים את כל היקף השוליים וגבולות החתך העמוקים. ה"עלים" מונחים על זכוכיות של מיקרוסקופ ונצבעים בצביעה מיוחדת לצורך הבדיקה המיקרוסקופית. שלב זה הוא לרוב השלב הממושך ביותר בניתוח ונמשך 40-60 דקות.
המנתח בודק את חתכי הרקמה ביסודיות תחת המיקרוסקופ. כך נבדק כל הגבול הניתוחי של הרקמה שהוסרה. כל שלוחות הגידול ושורשיו, אם קיימים, מזוהים בשלב זה ומיקומם מצוין על מפת המוס.
אם הממצאים בחתכים מעידים כי קיימות שאריות "שורשי" גידול מעבר לגבולות הרקמה שהוסרה, המנתח משתמש במפת המוס כדי לזהות את מיקומן של שאריות אלה בגוף המטופל ולהסירן. הניתוח נמשך תוך חזרה על שלבים 1-3 עד שהבדיקה המיקרוסקופית מאשרת שכל רקמת הגידול הוסרה. כך מאפשרת שיטת ניתוח המוס להותיר את הפגם הניתוחי הקטן ביותר תוך כדי הוצאה שלמה של הגידול. השיטה מונעת כריתה מיותרת של רקמה בריאה ומוודאת אגב כך שלא נותרו בחולה חלקים מן הגידול.
 

משך הניתוח

ברוב המקרים הניתוח מסתיים ב-3 שלבים או אף פחות ולכן הוא צפוי להמשך בסך הכול עד 4 שעות. מכל מקום, לא ניתן לצפות מראש עד כמה הגידול מפושט שכן לא פעם השלוחות הן בתוך העור ומתחת לו וללא כל סימנים על פני השטח. לכן הניתוח עלול להמשך זמן רב יותר ואנו ממליצים כי החולה יפנה את יום הניתוח בשלמותו לצורך הניתוח ומנוחה לאחריו.
יש להדגיש כי מטרת הניתוח היא הוצאה שלמה של הגידול. הגשמת מטרה זו עלולה לעיתים להיות כרוכה בתוצאות קשות מבחינה אסטטית ותפקודית (פגיעה בעצבים, כריתה של מבנים חיוניים לצורך הסרת הגידול בשלמותו). אם ההתפתחויות במהלך ההליך עלולות לגרום לבעיות כאלה, המנתח יעצור ויסביר לחולה את המצב והממצאים, ויקבל את אישורו להמשך הניתוח.
 

לאחר הניתוח

לאחר שהגידול הוסר בשלמותו, המנתח ידון עם החולה על האפשרויות. אלה יכולות לכלול:
1.    לאפשר לפצע הניתוח להחלים באופן טבעי, ללא ניתוח נוסף. (לעיתים קרובות החלמה כזו נותנת את התוצאה הקוסמטית הטובה ביותר).
2.    ביצוע "ניתוח פלסטי" לתיקון פצע הניתוח וסגירתו מיד לאחר ניתוח המוס.
3.    הזמנה לניתוח לסגירה מאוחרת של פצע הניתוח, בין יום למספר ימים לאחר ניתוח המוס.
4.    הפנייה להמשך טיפול במסגרת מחלקה אחרת בבית החולים (כירורגיה פלסטית, אף אוזן גרון, כירורגית פה ולסתות) ע"פ הממצאים בניתוח.
 

סיום הניתוח

בסיום הניתוח תבוצע חבישה מתאימה המורכבת מפלסטרים מיוחדים בלבד, או חבישה עם גזה ומשחה אנטיביוטית. אזורים שעירים כגון קרקפת/זקן/שפם יתכן שיטופלו בתרסיס אוטם מיוחד במקום חבישה.
בהתאם למשך הניתוח, מיקומו והערכת המנתח את הסיכון להתפתחות זיהום משני בתקופה המידית שלאחר הניתוח יישקל מתן טיפול אנטיביוטי למשך 7-10 ימים לאחר הניתוח.

 

כאב, חבורה או נפיחות לאחר הניתוח

רוב החולים אינם מתלוננים על כאבים משמעותיים לאחר הניתוח. במקרה של הופעת אי נוחות או כאבים ניתן לרוב להשיג הקלה משמעותית עם אקמול/אופטלגין/נורופן. במקרה הצורך ירשום הרופא תרופות חזקות יותר להקלה ולמניעת הכאבים. יתכנו חבורה (שטף דם תת עורי) ונפיחות לאחר הניתוח, בייחוד כאשר הניתוח מבוצע בסמוך לעיניים (מצח, לחיים, אף).
 

הוצאת תפרים 

במרבית המקרים התפרים יוצאו ע"י המנתח בין 7-10 ימים לאחר הניתוח. לאחר הוצאת התפרים יתכן שתידרש המשך חבישה לתקופה שבין מספר ימים לשבועות אחדים עד להשגת החלמה שלמה של פצע הניתוח.
בחלק מהמקרים יומלץ ע"י המנתח על שימוש בג'ל סיליקון לעיסוי צלקת הניתוח באופן שישפר ויקצר את מהלך ההחלמה.

 

צלקת לאחר הניתוח

כל ניתוח משאיר צלקת, אבל ניתוח בשיטת מוס משאיר את הצלקת המינימלית האפשרית בהשוואה לשיטות אחרות תוך כדי סילוק מיטבי של הרקמה הסרטנית. המנתח משתמש בטכניקות מיוחדות של כירורגיה פלסטית כדי להשיג תוצאות מיטביות.
בחודשים הראשונים הצלקת תהיה אדמדמה, ורק בהמשך תתבהר. מראה הצלקת ימשיך וישתפר במהלך השנה הראשונה. חשיפה לשמש עלולה לגרום לצלקת לפתח גוון שונה מהעור התקין ולכן מומלץ להימנע מחשיפה לשמש בשנה הראשונה.
צלקות עלולות להישאר אדומות, נוקשות, מורמות (צלקת היפרטרופית או קלואיד) גם זמן רב לאחר הניתוח. תוצאות אלה קשורות בעיקר ביכולות הריפוי של גוף המטופל. במקרים כאלה, ישקול המנתח התערבות לשיפור ההחלמה שיכולה לכלול הזרקה של סטרואידים לתוך הצלקת, עיסוי או חבישה עם ג'ל סיליקון, ואף ניתוח לתיקון הצלקת.