ארתרוסקופיה (Arthroscopy או Arthroscopic Surgery) היא ניתוח זעיר-פולשני של מפרק, המבוצע לרוב במסגרת אשפוז יום בהרדמה כללית או אזורית ונמשך בין רבע שעה לשעתיים, בהתאם לסוג הניתוח. עם זאת, ההחלמה יכולה להימשך מספר חודשים, בהתאם לחומרת הפגיעה ולטיפול שנעשה. המטופל יופנה לרוב לפיזיותרפיה כחלק מתהליך ההחלמה.
כבכל ניתוח זעיר-פולשני, גם בניתוח ארתרוסקופי נעשים חתכים קטנים בצדי המפרק דרכם מוחדרת מצלמה זעירה המקרינה את פנים המפרק על מסך. יחד איתה מוחדרים מכשירי ניתוח מותאמים למטרות חיתוך, איחוי וכל פעולה נדרשת אחרת. הפרוצדורה מאפשרת אבחון וטיפול במגוון רחב של פגיעות מפרקים. 

יתרונות וחסרונות
לפני השיטה הארתרוסקופית כל ניתוחי המפרקים בוצעו בגישה הפתוחה הקלאסית. ללא ספק, לגישה הארתרוסקופית יתרונות רבים על פני הגישה הפתוחה: 
•    חתכים קטנים
•    סיכון מופחת לתגובה דלקתית
•    הפחתה בכאבים
•    שיקום מהיר וחזרה מוקדמת לפעילות
•    סיכון מופחת לפגיעה לא רצויה ברקמות השכנות (עצבים, כלי דם ושרירים)
•    הפחתת ימי האשפוז (הניתוח מבוצע במסגרת אשפוז יום)
•    שיעור סיבוכים נמוך
•    דיוק באבחון בזכות הגישה לכל חלל המפרק 
מנגד, החסרונות העיקריים של השיטה הם של המנתח - הזמן הארוך הנדרש ללימוד השיטה ולהשגת שליטה מלאה בציוד ההיקפי. 

סיבוכים
למרות התחלואה המופחתת לעומת ניתוחים פתוחים, ארתרוסקופיה הייתה ועודנה תהליך פולשני שעלול לגרום לסיבוכים. אלה אינם שכיחים ולרוב מינוריים, ואת רובם אפשר למנוע על ידי תכנון טרום-ניתוחי, שליטה באנטומיה וטכניקה נכונה. 
הסיבוך הנפוץ ביותר בזמן הניתוח הוא פגיעה בסחוס על ידי המכשור, בין אם בשל חוסר ניסיון של המנתח, מפרק הדוק או ניתוח ממושך וקשה. ניתן לפגוע בשכיחות קטנה מאוד גם במבנים אחרים של המפרק כגון עצבים וכלי דם גדולים. סיבוך יחסית שכיח לאחר הניתוח הוא נוזל דמי במפרק, וכמו בכל ניתוח תיתכן התפתחות של זיהום לאחר הניתוח, אולם הסיכוי לך נמוך מ-1%. הסיכון לפקקת או תסחיף נמוך אף הוא.


 

סוגי ניתוחים

ארתרוסקופיה במפרק הברך
לפני פיתוח הארתרוסקופיה, הטיפול המקובל בקרע במיניסקוס היה כריתה, מתוך ההנחה שזה יוביל לצמיחה מחודשת. לימים התבררה הנחה זו כשגויה וכי כריתה חלקית בשיטה ארתרוסקופית תוביל לתוצאות קליניות משופרות ולשחיקה מופחתת של המפרק בעתיד. זהו כיום הניתוח השכיח ביותר בכירורגיה האורתופדית. 
ארתרוסקופיה של הברך תבוצע גם על מנת להוציא גופים חופשיים, לתיקון נזקי סחוס מוקדמים, לטיפול בזיהומים ובמחלות של חלל המפרק, להסרת גידולים במפרק ועוד. 
צפו בסרטון הסבר על תיקון רצועה צולבת קדמית בארתרוסקופיה
צפו בסרטון הסבר על תיקון מיניסקוס בארתרוסקופיה


ארתרוסקופיה במפרק הכתף
הכתף היא המפרק השני בשכיחותו בו מבוצעים טיפולים ארתרוסקופיים. ניתוחים לטיפול ביציבות המפרק ובבעיות גידים סביב המפרק נעשו לאורך המאה העשרים בגישה הניתוחית הקלאסית - ניתוח פתוח. עם התפתחות הניתוחים הזעיר-פולשניים החלו ניסיונות ליישום ניתוחים ארתרוסקופיים גם במפרק הכתף, אולם בשל האנטומיה הסבוכה של המפרק, הפיכת הפרוצדורה לסטנדרט טיפולי הייתה איטית יותר. 
הכתף מוקפת בשרירים רבים המקשים על מישוש עצמות המפרק והגישה אל המפרק עוברת בסמוך לעצבים וכלי דם מרכזיים. על אף זאת, הפרוצדורה הארתרוסקופית תרמה רבות להבנת הפתולוגיה של המפרק והפכה עם הזמן לפעולה טיפולית המשתווה בתוצאותיה לניתוח הקלאסי. 
צפו בסרטון הסבר על תיקון קרעים בלברום הכתף בארתרוסקופיה
צפו בסרטון הסבר על תיקון שרוולית הכתף (מסובבי הכתף) בארתרוסקופיה


ארתרוסקופיה במרפק הקרסול
גם מחלות במפרקי הקרסוליים ניתנות לטיפול בעזרת ניתוחים ארתרוסקופיים. נכון להיום, רוב הטיפולים הארתרוסקופיים המתבצעים במפרק הקרסול נעשים על מנת לטפל באוסטאוכונדריטיס דיסקנס (מצב בו חתיכות קטנות של עצם וסחוס משתחררות לתוך המפרק וגורמות לכאב, נפיחות והגבלה תנועתית) או בתסמונות תפס. עם זאת, ניתן לטפל באופן ארתרוסקופי גם במחלקות קרסול דגנרטיביות, כריתת זיזים גדמיים של עצם השוק והטלוס, שחרור של גיד אכילס עקב הידבקויות לאחר טראומה בקרסול, כריתת Os Trigonum (עצם מיותרת שלפעמים גדלה מאחורי עצם הטלוס) ועוד. 

ארתרוסקופיה במפרק הירך
מפרק הירך קשה במיוחד לגישה ארתרוסקופית בשל היותו עמוק, יציב והדוק. למרות זאת בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הניתוחים הארתרוסקופיים במפרק זה. הסיבות הנפוצות לניתוח הן קרע בלברום, הוצאת גוף חופשי מהמפרק, זיהום, פגיעה בסחוס, מחלה של חלל המפרק ואבחון לבירור כאב שמקורו במפרק.