אם ילדך אובחן כחולה במחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס כיבית), ולכך השלכות גם בתחום  החיסונים הניתנים למניעת מחלות זיהומיות.
רוב התרופות המיועדות לטיפול במחלות מעי דלקתיות מפחיתות את רמת פעילות מערכת החיסון כדי לשלוט על הדלקת במעי, ולכן חשוב לוודא כי ילדכם מחוסן בצורה מיטבית. מטרת מסמך זה להבהיר מתי וכיצד רצוי לחסן ילדים עם מחלות מעי דלקתיות. 
 
קיימים שני סוגים עיקריים של חיסונים - חיסונים מומתים וחיסונים חיים (מוחלשים).
 
חיסונים מומתים
חיסונים אלה מכילים חלקיקים מומתים, כלומר אין בהם מזהמים חיים אשר עלולים לגרום למחלה. בשל כך, חיסונים אלה בטוחים לשימוש במטופלים עם מערכת חיסונית מדוכאת. עם זאת, רצוי בכל זאת להתחסן לפני התחלת טיפול מווסת חיסון (כמו הטיפולים בקרוהן וקוליטיס כיבית) כדי לאפשר תגובה מיטבית לחיסון. אם הטיפול כבר החל, יש לתת בכל מקרה את החיסון, היות ולרוב התגובה מספקת.
 

חיסונים מומתים כוללים:
•     שפעת- בזריקה בלבד (שימו לב- לא בתרסיס לאף! זה החיסון החי)
•     דלקת ריאות (Pneumococcus)
2       סוגים ((Pneumovax, prevenar
•     דלקת כבד נגיפית מסוג A   (Hepatitis A)
•    
דלקת כבד נגיפית מסוג B  (Hepatitis B)
•    
דלקת קרום המוח  (Meningococcus)
      שאינו בשגרת חיסוני הילדות בישראל
•     נגיף הפפילומה נגד סרטן צוואר הרחם (HPV)  
•     טטנוס, דיפטריה, שעלת  (DTP).  
     ((Pertussis שהינו חיסון המשולש   
 •    
שיתוק ילדים (פוליו) בזריקה בלבד
      (שימו לב- לא דרך הפה! זה החיסון החי(
•     המופילוס אינפלואנזה  (HIB)
בשגרת החיסונים בארץ ניתנים החיסונים בשלושת השורות האחרונות בזריקה אחת: "החיסון המחומש".
 
חיסונים חיים (מוחלשים)
חיסונים אלה מורכבים מנגיפים או חיידקים חיים אך מוחלשים, שגורמים למחלה באופן חלש מאוד ובכך להתפתחות החיסון. עבור כלל האנשים זהו תהליך בטוח לחלוטין אך אדם עם מערכת חיסון מדוכאת עלול לפתח תסמיני מחלה. לכן אין לחסן בחיסון חי בזמן טיפול מדכא חיסון או 4-6 שבועות טרם תחילת הטיפול. יחד עם זאת, אין לרוב לדחות טיפול במחלת מעי דלקתית רק לצורך מתן חיסון שכן לרוב התועלת מהטיפול רבה מהצורך בחיסון. יש להיוועץ בכל מקרה כזה עם הצוות המטפל.
 

 חיסונים חיים מוחלשים כוללים:
•     חצבת-חזרת-אדמת (MMR)
•    
אבעבועות רוח (Varicella)
•    
שפעת בתרסיס לאף  (FluMist)
•    
רוטה וירוס (Rotavirus)
•    
שיתוק ילדים (פוליו) בטיפות דרך הפה
 •    קדחת צהובה (Yellow Fever) - חיסון נגד מחלה שאינה קיימת בארצנו. ניתן בדרך כלל רק  
      למטיילים לאזורים נגועים.
•    
טיפואיד (Oral Typhoid) בטיפות דרך הפה. לא קיים בארץ. ניתן בדרך כלל רק למטיילים לאזורים
      נגועים.
 

חיסון בני משפחה
כדי לשמור על בריאות ילדכם בזמן קבלת טיפול מדכא חיסון, מומלץ שגם אתם ובני הבית האחרים תתחסנו, כדי שלא תשמשו מקור לזיהומים. בני הבית יכולים כמובן לקבל את כל החיסונים המומתים ללא הגבלה.
 
לגבי החיסונים החיים, ניתן לחסן את בני המשפחה בחיסונים החיים הבאים (גם אם יש בן משפחה המטופל בטיפול נוגד חיסון):
•     חצבת-חזרת-אדמת  (MMR)
 •    
קדחת צהובה  (Yellow Fever)
•    
טיפואיד בטיפות דרך הפה  (Oral Typhoid)
 •    
אבעבועות רוח (Varicella) נציין כי כ-5% מהמתחסנים עלולים לפתח פריחה. במקרה זה, יש למנוע
       מגע בין הילד מדוכא החיסון לבין האדם המחוסן וליצור קשר עם הרופא המטפל לקבלת הוראות
       נוספות.
•    
רוטה וירוס. נציין כי קיימים מצבים בהם נמצאו וירוסים חיים בצואה של מחוסנים ולכן יש לשמור על
      היגיינת הידיים אצל בני בית שקיבלו חיסון זה.
•     שפעת בתרסיס לאף
 אין לחסן בני משפחה של מדוכא חיסון בחיסון חי נגד פוליו (בטיפות דרך הפה).
 
חשיפה למחלות זיהומיות
אם ילדכם מטופל בתרופה מדכאת חיסון והוא נחשף למחלה זיהומית, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל. ילדכם יצטרך לקבל טיפול מונע במידה שנחשף למחלות שונות ואיננו מחוסן נגדן באופן מלא, כגון חצבת, אבעבועות רוח ודלקת כבד מסוגA .
 
הפסקת טיפול מדכא-חיסון
ההשפעה של טיפול מדכא חיסון נותרת בעינה זמן מה לאחר תום הטיפול. יש להמתין 1-3 חודשים מזמן הפסקת הטיפול עד למתן חיסון חי מוחלש. אין מניעה לחסן בחיסון מומת אף קודם לכן אך עדיף להמתין עד שהמערכת החיסונית תתאושש, אז הגוף עשוי להגיב טוב יותר לחיסון.
 

לסיכום
טיפול מדכא חיסון עלול לגרום לכך שהשפעת חיסון מומת לא תהיה מיטבית, וחיסון חי עלול אף לגרום למחלה. עם זאת, לרוב אין לעכב טיפול תרופתי הנחוץ למחלת המעי לצורך קבלת חיסונים.
כדאי שילדכם יקבל את החיסונים המומתים לפחות שבועיים לפני תחילת טיפול מדכא חיסון.


אין לתת טיפול מדכא חיסון 4-6 שבועות לאחר מתן חיסונים חיים (מוחלשים).
יש לוודא כי בני המשפחה מחוסנים אף הם כדי לעזור לשמור על בריאות ילדכם.
עמדו בקשר עם הרופא והצוות המטפל להתייעצות פרטנית.
 
בכל שאלה הנוגעת למחלות מעי דלקתיות בילדים, אפשר לפנות לפרופ'  דן טרנר tamaral@szmc.org.il