סרטן ומחלות מעי דלקתיות... ידע הוא כוח!

האם יש סיכון עודף לממאירות בחולים במחלות מעי דלקתיות?
מחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית, עלולות להעלות את הסיכון לממאירות, הן עקב הדלקת הכרונית במעי והן עקב הטיפולים שניתנים כנגד המחלה. אולם המילה "סרטן" מעוררת לרוב חרדה בשל חוסר ידע. אנסה לספק סקירה קצרה של הנושא ולעמוד על רמת הסיכון היות שידע מוריד חרדה ומאפשר התמודדות בריאה עם החלטות טיפוליות. כמובן שהכתוב בדף זה לא מחליף שיחה כנה ופתוחה בכל שלבי הטיפול עם הרופא המטפל שיעזור לכם להבין ולכמת את התועלת שבטיפול לעומת תופעות לוואי אפשריות.

האם הדלקת של המחלה עצמה מעלה סיכון לממאירות?
כל דלקת כרונית בגוף היא גורם סיכון לממאירות וכך גם במעי. מיקום הממאירות במעי קשור קשר הדוק למיקום הדלקת - המעי הדק או הגס. אמנם יש עליה קטנה של הסיכון לסרטן המעי הדק במחלת קרוהן המערבת אזור זה אך הדבר נדיר למדי. פחות נדיר הוא סרטן הקולון כשהדלקת נמצאת במעי הגס (הן כתוצאה מקוליטיס כיבית והן כתוצאה ממחלת קרוהן המערבת גם את המעי הגס). לכן אנו ממליצים על בדיקת קולונוסקופיה כל 1-3 שנים החל מ-8-10 שנות מחלה במעי הגס כדי לחפש שינויים מיקרוסקופיים שעשויים להעיד על ממצא טרום-סרטני. נראה כי מעקב צמוד זה תורם לצמצום הסיכון לממאירות על ידי מניעה מוקדמת. בכל מקרה רצוי להימנע מעישון ולהקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. חשוב במיוחד לדאוג לרגיעה מלאה של הדלקת באמצעים תרופתיים וכך להוריד עוד את הסיכון, הקשור באופן ישיר לחומרת הדלקת לאורך זמן. 
מאידך, המחלה עצמה לא מעלה לרוב באופן משמעותי את הסיכון ללימפומה (סרטן הדם) או ממאירות אחרת מחוץ למעי.

האם הטיפולים התרופתיים מעלים את הסיכון לממאירות?
רוב התרופות למחלות מעי דלקתיות הן נוגדות חיסון ולאלה לרוב יש תרומה מסוימת בסיכון לממאירות. הידועה ביותר היא אימורן והתרופה המקבילה פורינטול שמעלות את הסיכון ללימפומה (סרטן הדם), אם כי סיבוך זה לא שכיח. זה קצת כמו לקנות ארבעה כרטיסי לוטו. הסיכוי לזכייה עולה פי ארבעה אך עדיין נותר נמוך. יתכן שהסיכון עולה כשאימורן ניתנת בשילוב עם תרופות ביולוגיות אך זאת יש לאזן מול האפקטיביות של הטיפול. תרופות ביולוגיות מעלות מעט גם את הסיכון לסרטן העור ויתכן שגם לסרטן צוואר הרחם. הכל בשיעורים נמוכים אך כדאי להקפיד שלא להיחשף לשמש ללא קרם בעל מקדם הגנה גבוה ולהשתמש בלבוש מתאים. נערות ראוי שיתחסנו כנגד נגיף הפפילומה (HPV).
חשוב לזכור בדיון זה שהתרופות הללו יעילות מאוד בשמירה על רגיעה במחלת המעי הדלקתית לאורך זמן. כך שהסיכוי להזדקק לטיפול סטרואידלי (עם כל תופעות הלוואי הקשורות לכך), לניתוחים ולאשפוזים קטן יותר. יתרה מכך, אמנם התרופות עלולות להעלות את הסיכון של ממאירות מחוץ למערכת העיכול אך בדיכוי הדלקת במעי הן גם מורידות את שכיחות סרטן המעי שקשור לדלקת הכרונית, כאמור לעיל.

נסכם כי הסיכון העודף לממאירות הקשור למחלות קרוהן וקוליטיס כיבית והטיפול בהן קיים אך בסופו של דבר קטן. כשמסתכלים על התמונה הכוללת אין ספק שהתועלת בתרופות נוגדות החיסון עולה על הסיכונים (כולל ממאירות) כל עוד התרופה ניתנת בהתוויה המתאימה ותוך מעקב הדוק במרכזים המנוסים בכך. יש לדון באופן פרטני עם הרופא המטפל לפני כל החלטה טיפולית.