תזונה למצבי תחלואה שונים במחלות מעי דלקתיות קרוהן וקוליטיס כיבית (IBD)

בפתח דברינו נדגיש כי כמעט שאין מזון טוב או רע באופן כללי במחלות מעי דלקתיות, והתזונה המומלצת תלויה מאוד בפעילות המחלה, סוגה, היקפה, ולא פחות חשוב - בהיבט האישי המתבטא בתגובה לתזונה, שיכולה להשתנות מחולה לחולה ומזמן לזמן. מה שטוב לאחד לא בהכרח טוב לשני, ומה שלא טוב כעת יתכן שיהיה בסדר בעתיד. לכן חשוב שהחולה ילמד את עצמו ואת מחלתו ויבדוק איך כל מזון ומזון משפיע עליו באופן אישי.
לצערנו, העדויות המחקריות התומכות בטבלאות המצורפות כאן, או בסוג תזונה זה או אחר, ספורות. יתרה מכך, מחקרים שונים לא מצאו מזונות ספציפיים שעוזרים לטפל בדלקת. עם זאת, אנו המטפלים בחולי מחלות מעי דלקתיות מתרשמים מהקשר בין תזונה לפעילות המחלה. כשאנו אוכלים אנו גם מאכילים את החיידקים הטובים במעי שלנו ובכך משפיעים על הרכבם ועל האינטראקציה שלהם עם רירית המעי. תוספות שונות של כימיקלים במזון תעשייתי עלולות להשפיע על חדירות המעי והמערכת החיסונית ולמזונות מסוימים אף השפעה ישירה על מערכת החיסון. מצד שני, המלצות גורפות על "מאכלים אסורים" עלולות להוביל למצב של חוסרים תזונתיים, הפוגעים ביכולת הגוף להתמודד עם המחלה. לכן טיפול בתזונה במחלות מעי דלקתיות חייב להתבצע בלווי רפואי מוסמך. יש להשלים חוסרים תזונתיים ספציפיים (כגון ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, אבץ, ויטמין D וסידן) במידה שאלו זוהו כחוסרים וניתנה הנחייה לכך על ידי הצוות הרפואי המטפל.
שלושת התפריטים להלן אינם בגדר קווים מנחים מבוססים אלא הצעה כללית ולא קשיחה. התפריטים מנסים לעשות מעט סדר בדיאטות השונות המפורסמות מטעם רופאים, דיאטניות ואנשי רפואה משלימה. בהחלט יתכן שניתן להוסיף או להוריד מהמוצע.
 
1) המצב: התקף חריף של קרוהן או קוליטיס כיבית.
מטרת התזונה: להקל על תסמיני המחלה עד שהטיפול התרופתי יתחיל להשפיע.
הוראות כלליות: כדי להקטין את כאבי הבטן ואי הנוחות יש לאכול כמויות קטנות לעיתים קרובות.
 
מוצרים בהם כדאי להמעיט ההיגיון העומד בבסיס ההגבלה/הוצאה מן התפריט מוצרי מזון לדוגמא
סיבים בלתי מסיסים* סיבים אלה מצטיינים בכושר ספיחת מים ובכך מגדילים את נפח השלשול, מגבירים את תנועות המעי, מפעילים לחץ מכאני על דופנות המעי ומחישים את יציאת הצואה. דגנים, תאית: חיטה מלאה, אורז מלא, סובין.
ירקות: כרוב, ברוקולי, סלרי, קולרבי, תרד, ירקות עם קליפה, תירס.
פירות: פרות יבשים, קיווי, מנגו, אפרסמון, רימון, סברס, פירות עם קליפה.
פיצוחים: שקדים, אגוזים, בוטנים.
מוצרים רוויי לקטוז
 
כמות הלקטז (האנזים שמפרק את סוכר החלב- הלקטוז) יורדת בזמן נזק למעי. האנזים מתאושש מהר לאחר שההתקף נגמר, כאשר מתחילים לצרוך מוצרי חלב. כל מוצרי החלב מכילים לקטוז אך יש מוצרים המכילים פחות ועל כן נסבלים יותר, כגון גבינה צהובה, יוגורט וחלב דל לקטוז. אם מגבילים מוצרי חלב מומלץ להוסיף ויטמין D וסידן לתפריט כדי לשמר את בריאות העצם, בייחוד בגיל הילדות.
שומן השומן הרווי עלול להחמיר את התהליך הדלקתי. יש להוציא מהדיאטה מזון מטוגן וכן שומן רווי מן החי. מומלץ להוסיף לתפריט היומי דגים המכילים שומן מסוג אומגה 3 (כגון דניס, לקס, סלמון, פורל, טונה).
 

2) המצב: היצרות כרונית במעי הדק או הגס
מטרת התזונה: למנוע חסימות במעי ולעודד מעבר האוכל בקלות.
 
מוצרים בהם כדאי להמעיט ההיגיון העומד בבסיס ההגבלה מוצרי מזון לדוגמא
סיבים לא מסיסים סיבים אלה מצטיינים בכושר ספיחת מים ובכך מעלים את נפח הצואה ובמקביל את הסיכוי לחסימה במעי. כמפורט לעיל בטבלה 1.
מוצרים עם גרגירים או חלקים אחרים שלא מתעכלים חלקי המזון שלא מתעכלים עלולים לגרור חסימה חדה באזור ההיצרות. פופקורן, גרעינים, תירס, שקדים, אגוזים, בוטנים, סברס, אפרסמון, רימון, סלרי ופירות בוסר.
 

3) המצב: דלקת בדרגה קלה עד בינונית במעי הדק (רלוונטי רק למחלת קרוהן)
 מטרת התזונה: לגרום לרגיעה או להימנע מהחמרה בפעילות המחלה, כולל ריפוי הדלקת במעי. כשהתזונה ניתנת כפורמולה נוזלית בלבד ללא תוספות מזון (בהוראה רפואית כמובן) ניתן להגיע לרגיעה באחוז דומה של חולים כפי שנצפה לאחר טיפול בסטרואידים. לאחר ההפוגה ניתן לחזור באופן הדרגתי לתזונה הרגילה, תוך חשיפה הדרגתית למזונות, ולהשתמש בתפריט המצומצם המוצע להלן בשילוב עם פורמולה. לתפריט זה אין הוכחות מדעיות טובות אך הוא נמצא בשימוש של מספר מרכזים רפואיים עקב ההיגיון המוסבר בטבלה.
הוראות כלליות: תפריט מסוג זה כדאי לצרוך ביחד עם פורמולה בכמות שמספקת לפחות חצי מהתצרוכת הקלורית היומית. ככל שחלק הפורמולה בדיאטה רב יותר, כך התגובה נוגדת הדלקת טובה יותר. לגבי סוג הפורמולה הנוזלית, אין עדויות טובות שלעדיפותה של אחת על פני האחרת והבחירה בעיקרה קשורה לטעם ולהעדפה אישית לאחר ניסוי וטעייה (פורמולות לדוגמא: מודולן, אנשור, נוטרן, פדיאשור ופפטמין). פורמולות מסוימות הן היפר-אוסמוטיות ועלולות לגרום לשלשול והרגשה כבדה בבטן. במקרה כזה כדאי לנסות פורמולה אחרת בליווי תזונאית.
 
מוצרים מהם יש לשקול להימנע ההיגיון העומד בבסיס ההוצאה מן התפריט מוצרי מזון לדוגמא
סוכר פשוט קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על קשר אפשרי בין התהוות מחלת קרוהן לתצרוכת מוגברת של סוכר. סוכר לבן, עוגות, עוגיות, ממתקים, שתיה מתוקה
 
מוצרים עתירי שומן ומזון מהיר
 
קיימים מחקרים אפידמיולוגיים המצביעים על קשר אפשרי בין התהוות מחלת קרוהן לתצרוכת מוגברת של שומן (בעיקר מן החי). מזון מטוגן, בשר שמן, מרגרינה וחמאה, בורקס, מלאווח, פיצה
חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, חומרים מייצבים וכל התוספות המלאכותיות מחלת קרוהן הופיעה לפני כמאה שנים ושכיחותה עולה בעיקר בארצות מתועשות. תרומת התוספות המלאכותיות להתהוות המחלה אפשרית במנגנון של נזק לתאי המעי ולמערכת החיסונית ובעליית חדירות הרירית לחיידקי המעי. כל הרטבים המוכנים, אבקות מרק, קופסאות שימורים, מזון מתועש, מזון מהיר וכד'
 
למעשה, המזונות המותרים הם אלו שמוכנים בבית ממוצרי יסוד כגון דגים, עוף, בשר רזה, ביצים, מעט ירקות ומעט פירות (אפשר מיצי פירות מסוננים), שיבולת שועל, שיפון וסיבים מסיסים (חיידקי המעי מעבדים אותם לחומצות שומן קצרות שמספקות דלק לתאי המעי).
גם בקרב הקלינאים שהכינו מסמך זה, יש המשתמשים במזונות אלה ואף מוסיפים אחרים ויש הגורסים שעד שהדבר יוכח במחקר מדעי, הגבלות מסוג זה יכולות להגביל את כמות המזון ללא הוכחה לתועלת. לדוגמא,  אין עדויות טובות להוצאת חיטה ומוצרי חלב מהתזונה ורבים ימשיכו לצרוך אותם גם במחלה פעילה. אחרים יוציאו גם מזונות אלה. אחרים ימליצו להוציא פחמימות מהדיאטה באופן גורף. מומלץ לכל אחד לנסות עם מוצרים אלה ובלעדיהם ולהחליט אם עבורו/עבורה מזונות אלה גורמים להרעה. בכל מקרה, בעת חזרה לתזונה רגילה, חיטה וחלב יכולים לחזור ראשונים.
בכל שלבי המחלה, חשוב לספק תזונה מאוזנת שתספק את כמות הקלוריות, החלבון, הוויטמינים והמינרלים הנדרשים להתפתחות התקינה. על כן, כל טיפול בתזונה מחייב מעקב תזונאי ורפואי צמוד במרכז המתמחה בטיפול במחלות מעי דלקתיות.    
 
וועדה מדעית מייעצת:
פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים והיחידה לגסטרואנאטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי צדק
פרופ' ערן גולדין, מנהל המערך הגסטרו-כירורגי, המרכז הרפואי שערי צדק
גב' רונית דדוש, דיאטנית קלינית, המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים, המרכז הרפואי שערי צדק
ד"ר עירית חרמש, יו"ר החברה הישראלית לתזונה קלינית, מנהלת רפואית תזונה קלינית, המכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי רמב"ם
גב' אורית ינקו, דיאטנית קלינית, השירות לחולים במחלות מעי דלקתיות, מרכז רפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
פרופ' אריה לוין, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, מרכז רפואי וולפסון
פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, בית החולים לילדים שניידר