פרוביוטיקה עבור קוליטיס כיבית: שובם של החיידקים הטובים?

טיפול בקוליטיס כיבית
הטיפול במחלת קוליטיס כיבית מערב תרופות ממשפחת האמינו-סליצילטים (כגון רפסאל, סלזופירין, פנטסה ואזאקול), סטרואידים, אימורן (או הבן דוד שלו, פורינטול), רמיקייד והומירה. כל התרופות מלוות בתופעות לוואי לא רצויות, כל תרופה במידה שונה. לפיכך, אנו מצויים בחיפוש מתמיד אחר טיפולים חדשים המתאפיינים ביעילות גבוהה ללא תופעות לוואי. תרופות האמינו-סליצילטים אכן בטוחות מאוד ויעילות בקוליטיס כיבית, אך לא כל החולים מגיבים להן.
עדויות רבות ממחקרים בחיות מעבדה, ממחקרים אפידמיולוגיים ומממצאים של בדיקות דם של חולים מעידים על קשר ברור בין החיידקים במעי לדלקת במחלות מעי דלקתיות. הדבר לא מפתיע לאור העובדה שכמות החיידקים במעי גדולה פי עשר ממספר התאים בגוף. נוכחותם חשובה לוויסות המערכת החיסונית ולייצור חומרים מטבוליים הכרחיים.

חיידקים פרוביוטיים
גורמים פרוביוטיים מוגדרים כמיקרו-אורגניזמים בעלי השפעה מטיבה על האדם באמצעות שינוי התבנית החיידקית במעי (הפלורה). חיידקים פרוביוטיים נמצאו יעילים בטיפול ובמניעה של מחלות כגון שלשול בילדים הנגרם מווירוס הרוטה או מלקיחת תכשירים אנטיביוטיים, ויתכן אף שיש להם תפקיד במניעה ובטיפול במצבי אלרגיה ועוויתות בתינוקות (Infantile Colic). גורמים פרוביוטיים מוגדרים כתוספי מזון בעלי השפעה מיטיבה המושגת על ידי שגשוג חיידקים. בדרך כלל מדובר בפחמימות שאינן נספגות ומספקות מזון לחיידקי הקולון, כגון אוליגופרוקטוז (FOS) ואוליגוגלקטוז (GOS). חיות מעבדה עם קוליטיס שטופלו בפרוביוטיקה הראו שיפור בדלקת לעומת אלה שלא נחשפו לתכשיר. 

מחקר ב- VSL #3
VSL #3 הוא תכשיר פרוביוטי בריכוז גבוה המכיל 8 זנים חיים של חיידקים. במחקר שבוצע נבדקה יכולת התכשיר להשרות הפוגה (רמיסיה) במחלת קוליטיס כיבית. מחקרים קודמים הניבו תוצאות סותרות אך רובם בוצעו במדגם קטן. מחקר שנערך לאחרונה בהודו תוכנן כמחקר מבוקר, כפול סמיות, משולב אינבו (כלומר שתי קבוצות, כאשר אחת קיבלה את התכשיר הפרוביוטי והשנייה קיבלה תכשיר דמה ללא כל יעילות אך המטופלים והחוקרים לא ידעו מי מקבל מה), שבוצע בשלושה מרכזים בצפון הודו בין השנים 2005-2007. על פי הקריטריונים שנקבעו להשתתפות, נכללו במחקר חולים במחלת קוליטיס כיבית פעילה אשר גילם מעל 18 שנים ודרגת מחלתם קלה עד מתונה. לא נכללו במחקר חולים אשר מחלתם הייתה מוגבלת לרקטום, אשר הייתה לגביהם עדות למחלה קשה, שהיה להם זיהום, שנטלו סטרואידים, שהשתמשו באנטיביוטיקה או היו בהיריון. מתוך 147 משתתפי המחקר, 84 חולים סיימו את המחקר עד לשבוע 12. 17 חולים מקבוצת הפרוביוטיקה פרשו מהמחקר בגלל החמרה במצבם בעוד שבקבוצת הפלסבו פרשו 18 חולים. בשבוע 12, כ-43% מהחולים בקבוצת ה-3#VSL השיגו הפוגה לעומת 16% מקבוצת האינבו. לא דווח על תופעות לוואי קשות אך 18% מהמשתתפים בקבוצת ה-3#VSL דיווחו על נפיחות בבטן וטעם שונה בפיהם.

למחקר זה מספר מגבלות כגון מספר מטופלים גבוה שאבד עימם הקשר, טיפול נוסף של אמינו-סליצילטים שקיבלו רוב החולים בקבוצת ה-VSL#3 (כך שאנו לא יכולים להיות בטוחים מה גרם לאפקט המיטיב) וביצוע המחקר בהודו בלבד (יש השפעות מקומיות על המחלה). עם זאת, מאז שנערך מחקר זה, פורסמו שלושה מחקרים דומים בקוליטיס כיבית (שניים בילדים) בשנים 2009-2010 שהדגימו תוצאות דומות עם התכשיר VSL#3. מחקרים קטנים אחרים הדגימו יתרון אפשרי גם לפרוביוטיקה מזן מסוים של א. קולי וכן של עובש (סקרומיצס בולרדי, שאינו משווק בארץ).

לסיכום
תכשירי פרוביוטיקה הם תוספי תזונה המורכבים ממיקרואורגניזמים חיים בעלי השפעה מיטיבה על האדם עקב שיפור האיזון המיקרוביאלי במערכת העיכול ושיפור את התגובה החיסונית המקומית.
תוצאות מחקר זה מצביעות על האפשרות שפרוביוטיקה מסייעת בזירוז השגת רגיעה במחלת קוליטיס כיבית פעילה, בדרגת חומרה קלה עד בינונית.
חשוב לציין כי ברוב המכריע של מחקרים דומים במחלת קרוהן לא התקבלו תוצאות חיוביות ולכן כיום אין מקום להמליץ על טיפול זה בדלקת שאינה ממוקמת במעי הגס (כלומר דלקת שאינה קוליטיס).
חשוב לזכור שלא כל התכשירים הפרוביוטיים זהים ויש להשתמש רק בתכשירים שהוכחו במחקרים קליניים. 

מראי מקום למאמרים המצוטטים:
The probiotic preparation, VSL#3, induces remission in patients with mild-to-moderately active ulcerative colitis. Clin Gastroenterol Hepatol 2009; 7: 1202-1209.
Am J Gastroenterol 2010 June
Inflamm Bowel Dis 2009; 15: 760-768
Am J Gastroenterol 2009; 104: 437-443