חיסונים ומחלות מעי דלקתיות

אם ילדכם אובחן כחולה במחלת מעי דלקתית (קרוהן או קוליטיס כיבית), יש לכך השלכות גם על החיסונים עליו לקבל כנגד מחלות זיהומיות. 
רוב התרופות המיועדות לטיפול במחלות מעי דלקתיות מפחיתות את רמת הפעילות של מערכת החיסון כדי לשלוט על הדלקת במעי, ולכן חשוב לוודא כי ילדכם מחוסן בצורה מיטבית. מטרת מסמך זה להבהיר מתי רצוי לחסן ילדים עם מחלות מעי דלקתיות וכיצד יש לעשות זאת. 
 קיימים שני סוגים עיקריים של חיסונים - חיסונים מומתים וחיסונים חיים (מוחלשים).
 
חיסונים מומתים

חיסונים אלה מכילים חלקיקים מומתים, כלומר אין בהם מזהמים חיים אשר עלולים לגרום למחלה. משום כך, חיסונים אלה בטוחים לשימוש במטופלים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת. עם זאת רצוי בכל זאת להתחסן לפני תחילתו של טיפול מווסת חיסון (כמו הטיפולים בקרוהן וקוליטיס כיבית) כדי לאפשר תגובה מיטבית לחיסון. אם הטיפול כבר החל, יש לתת בכל מקרה את החיסון, היות ולרוב התגובה מספקת.
 
חיסונים מומתים כוללים:
•    שפעת- בזריקה בלבד (שימו לב- לא בתרסיס לאף! זה החיסון החי)
•    דלקת ריאות (Pneumococcus)
•    דלקת כבד נגיפית מסוג A (Hepatitis A)
•    דלקת כבד נגיפית מסוג B (Hepatitis B)
•    דלקת קרום המוח (Meningococcus) שאינו בשגרת חיסוני הילדות בישראל
•    וירוס הפפילומה (HPV, סרטן צוואר הרחם)
•    טטנוס, דיפטריה, שעלת (Pertussis) (DTP - החיסון המשולש)
•    שיתוק ילדים (פוליו) בזריקה בלבד (שימו לב- לא דרך הפה! זה החיסון החי).
•    המופילוס אינפלואנזה (HIB)
בשגרת החיסונים בארץ ניתנים החיסונים בשלושת השורות האחרונות בזריקה אחת: "החיסון המחומש", שהוא בטוח למתן בזמן טיפול מדכא מערכת חיסון.
 
חיסונים חיים (מוחלשים)
חיסונים אלה מורכבים מווירוסים או חיידקים חיים אך מוחלשים, שגורמים למחלה באופן חלש מאוד ובכך להתפתחות החיסון. עבור כלל האנשים זהו תהליך בטוח לחלוטין אך אדם עם מערכת חיסון מדוכאת עלול לפתח תסמיני מחלה. לכן יש לוודא שילדכם מקבל את כל החיסונים החיים הנחוצים עד 4-6 שבועות לפני תחילתו של טיפול נוגד חיסון. בשום אופן אין לחסן בחיסון חי בזמן טיפול מדכא חיסון. יחד עם זאת, אין לדחות טיפול במחלת מעי דלקתית רק לצורך מתן חיסון שכן כמעט תמיד התועלת מהטיפול רבה מהצורך בחיסון. יש להיוועץ בכל מקרה כזה עם הרופאים המטפלים.
 
חיסונים חיים מוחלשים כוללים:
•    חצבת-חזרת-אדמת (MMR)
•    אבעבועות רוח (Varicella)
•    שפעת בתרסיס לאף (FluMist)
•    רוטה-וירוס (Rotavirus)
•    שיתוק ילדים (פוליו) בטיפות דרך הפה שאינו נכלל בשגרת החיסונים כיום בישראל
•    קדחת צהובה (Yellow Fever) - חיסון נגד מחלה שאינה קיימת בארצנו. ניתן בדרך כלל רק למטיילים לאזורים נגועים.
•    טיפואיד (Oral Typhoid) בטיפות דרך הפה. לא קיים בארץ. ניתן בדרך כלל רק למטיילים לאזורים נגועים.
 
חיסון בני משפחה
כדי לשמור על בריאות ילדכם בזמן קבלת טיפול מדכא חיסון, מומלץ שגם אתם ובני הבית האחרים תתחסנו, כדי שלא תשמשו מקור לזיהומים. בני הבית יכולים כמובן לקבל את כל החיסונים המומתים ללא הגבלה.
 לגבי החיסונים החיים, ניתן לחסן את בני המשפחה בחיסונים החיים הבאים:
•    חצבת-חזרת-אדמת (MMR)
•    קדחת צהובה (Yellow Fever)
•    טיפואיד בטיפות דרך בפה (Oral Typhoid)
•    אבעבועות רוח (Varicella). נציין כי כ-5% מהמתחסנים עלולים לפתח פריחה. במקרה זה, יש למנוע מגע בין הילד מדוכא החיסון לבין האדם המחוסן וליצור קשר עם הרופא המטפל לקבלת הוראות נוספות.
•    רוטה-וירוס. נציין כי קיימים מצבים בהם נמצאו וירוסים חיים בצואה של מחוסנים ולכן יש לשמור על היגיינת הידיים אצל בני בית שקיבלו חיסון זה.
אין לחסן בני משפחה בחיסון נגד פוליו בטיפות דרך הפה (שלא קיים עוד בשגרת החיסונים בארץ).
 
חשיפה למחלות זיהומיות
אם ילדכם מטופל בתרופה מדכאת חיסון והוא נחשף למחלה זיהומית, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל. ילדכם יצטרך לקבל טיפול מונע במידה שנחשף למחלות שונות ואיננו מחוסן נגדן באופן מלא, כגון חצבת, אבעבועות רוח ודלקת כבד מסוג A.
 
הפסקת טיפול מדכא-חיסון
ההשפעה של טיפול מדכא חיסון נותרת בעינה זמן מה לאחר תום הטיפול. יש להמתין 1-3 חודשים מזמן הפסקת הטיפול לפני מתן חיסון חי מוחלש. אין מניעה לחסן בחיסון מומת אף קודם לכן אך עדיף להמתין עד שהמערכת החיסונית תתאושש, אז הגוף עשוי להגיב טוב יותר לחיסון.
 
לסיכום
טיפול מדכא חיסון עלול לגרום לכך שהשפעת חיסון מומת לא תהיה מיטבית, וחיסון חי עלול אף לגרום למחלה. עם זאת, לרוב אין לעכב טיפול תרופתי הנחוץ למחלת המעי לצורך קבלת חיסונים.
כדאי שילדכם יקבל את החיסונים המומתים לפחות שבועיים לפני תחילת טיפול מדכא חיסון.
אין לתת טיפול מדכא חיסון 4-6 שבועות לאחר מתן חיסונים חיים (מוחלשים).
יש לוודא כי בני המשפחה מחוסנים אף הם כדי לעזור לשמור על בריאות ילדכם.
עמדו בקשר עם הרופא והצוות המטפל בכל שלב כדי לוודא כי החיסונים והטיפול מדכא החיסון פועלים היטב במקביל.
 
בכל שאלה הנוגעת למחלות מעי דלקתיות בילדים, אפשר לפנות לפרופ' דן טרנר tamaral@szmc.org.il 
 
המלצות כלליות (יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני טיפול פרטני):
יש לוודא כי המטופל עומד בתכנית החיסונים המומתים.
יש לוודא כי המטופל עומד בתכנית החיסונים החיים (מוחלשים) לפחות 4-6 שבועות טרם תחילת הטיפול התרופתי מדכא החיסון.
ניתן לחסן בכל חיסון באופן חופשי החל מ-3 חודשים אחרי סיום הטיפול מדכא החיסון.
יש לחסן את כל החולים במחלות מעי דלקתיות וכן את בני משפחותיהם בחיסון המומת נגד שפעת (בזריקה) פעם בשנה.
יש לחסן את כל החולים במחלות מעי דלקתיות כנגד פנאומוקוק.
לאור השכיחות הגבוהה יותר של סרטן צוואר הרחם בחולות במחלות מעי דלקתיות, חשוב להקפיד על מתן חיסון נגד וירוס הפפילומה (HPV).
      
הנחיות למתן חיסונים חיים בזמן טיפול בסטרואידים:
ניתן לחסן בחיסונים חיים בזמן טיפול בפרדניזון במינון הנמוך מ-20 מ"ג ליום (או נמוך מ-2 מ"ג לכל ק"ג גוף ליום, בילדים השוקלים פחות מ-10 ק"ג).
אפשר לחסן בחיסונים חיים מיד לאחר סיום טיפול בסטרואידים אם הטיפול ניתן למשך פחות משבועיים. יש לחכות חודש לאחר סיום טיפול בסטרואידים העולה על שבועיים.
אם המטופל מתכנן נסיעה בעתיד הנראה לעין למדינות שהנסיעה אליהן מצריכה חיסוני מטיילים (כגון Typhoid Fever וקדחת צהובה, שלא ניתן יהיה לתת אותם בהמשך אם הותחל טיפול מדכא חיסון) מומלץ להתייעץ עם מומחה במחלות זיהומיות.
 
המלצות פרטניות לילדים עם מחלות מעי דלקתיות (יש להתייעץ עם הרופא המטפל לפני טיפול פרטני)
חיסונים חיים

החיסון

לפני טיפול מדכא חיסון

במהלך טיפול מדכא חיסון

הערות

MMR (חצבת-חזרת-אדמת)

אם המטופל לא חוסן בעבר, עליו לקבל 2 מנות חיסון בהפרש של לפחות 4 שבועות, עד 6 שבועות לפני תחילת הטיפול מדכא החיסון.

אין לחסן

תכנית החיסונים מאז 2010 כוללת MMRV (ביחד) בגיל שנה ובגיל 6 שנים

אבעבועות רוח (אם הסרולוגיה שלילית)

 

 
חיסונים מומתים

החיסון

הוראות

תכנית החיסונים הרגילה

DTP (טטנוס, דיפטריה, שעלת)

יש לחסן את המטופל אם הוא לא חוסן ב-10 השנים האחרונות

בתכנית החיסונים הנוכחית הילדים מקבלים חיסון מחומש (DTP-IPV-Hib) בגילאים 2, 4, 6 ו-12 חודשים.
בנוסף ניתן בוסטר של DTP בגיל 6 שנים ו-14 שנים.

HPV (סרטן צוואר הרחם)

יש לחסן נערות בגילאים 9-26 שנים, שלוש מנות שניתנות במרווחים של חודשיים ו-6 חודשים.

מומלץ לבנות בגילאים 9-26 שנים, שלוש מנות במרווחים של חודשיים ו-6 חודשים.

Influenza (שפעת)

יש לחסן פעם בשנה בחיסון מומת שבזריקה (לא FluMist בתרסיס לאף)

 

Pneumococcus (דלקת ריאות)

כל מי שלא חוסן לפנאומוקוק בעבר זקוק לחיסון בשתי מנות פרוונאר בהפרש של 8 שבועות.
בנוסף לפרוונאר, יש לחסן את כל הילדים גם במנה חד-פעמית של "פנאומווקס 23" (ללא תלות במועד החיסון בפרוונאר) כדי להגדיל את טווח כיסוי החיסון.

תכנית החיסונים מאז 2009 כוללת שלוש מנות פרוונאר בגילאים 2, 4 ו-12 חודשים.

הפטיטיס A

אם המטופל לא חוסן בעבר, הוא זקוק לחיסון בשתי מנות בהפרש של 6 חודשים.

בתכנית החיסונים ניתנות שתי מנות בגילאים 18 חודשים ושנתיים.

הפטיטיס B

אם המטופל לא חוסן בעבר, הוא זקוק לחיסון בשלוש מנות בהפרשים של חודש ו-6 חודשים. בנוסף נדרשת בדיקה לתגובה סרולוגית.

תכנית החיסונים משנת 1992 כוללת שלוש מנות בגילאים 0, 1 ו-6 חודשים.

חיסונים למטיילים

אם מתוכנן טיול בעתיד הנראה לעין, יש לחסן לפי המלצות מרפאת המטיילים.