תקופת ההתבגרות מתחילה אצל בנות בגיל 12-10 ואצל בנים בגיל 14-13 ומתאפיינת בקצב גדילה מואץ ובהתאם גם בעלייה בצרכים התזונתיים. גורמים רבים משפיעים על בחירת המזון של מתבגרים, למשל הרגלי אכילה משפחתיים, הרגלי אכילה של חברות/חברים וחשיפה לפרסומות ותכנית שונים באמצעי תקשורת.
הדגש בתקשורת ובחברה על רזון בשילוב השינויים החלים בגוף והמודעות למראה החיצוני עלולים להוביל לעיסוק גובר בדימוי העצמי, בדיאטות ובשינויים בהרגלי האכילה. תמיכה ביתית, ארוחות משפחתיות סביב שולחן, עידוד אכילה מזינה ובריאה על ידי הסבר ב"גובה העיניים" עשויים לסייע בהנחלת הרגלי אכילה נכונים. יש חשיבות לאספקה סדירה של פחמימות היות שקלוריות שמקורן בפחמימות חשובות לפעילות המוח, לריכוז בלמידה, לזיכרון וכאנרגיה לפעילות גופנית. בגיל זה הגוף זקוק לחלבון בכמות גדולה כדי לבנות את מסת השרירים ולתפקוד הורמונלי ואנזימתי תקין. השומן חיוני לגוף בהיותו מרכיב עיקרי בקרום התא ובתהליכים מטבוליים שונים ומגוונים.
במהלך שלב התפתחותי זה מסת העצם נבנית בהדרגה עד הגיעה לשיא בגיל 20-25 שנים ומאז חלה ירידה קבועה בצפיפות העצם. יש חשיבות רבה מאוד ביצירת התנאים המיטביים בגיל זה לשם הגעה לשיא צפיפות עצם גבוה ככל האפשר, על מנת למנוע תחלואת עצם (כגון אוסטיאופורוזיס) בגיל המבוגר. לכן מוצרי חלב המכילים סידן וויטמין D חשובים ביותר בגיל זה, בנוסף למוצרים נוספים המכילים מרכיבים אלה. מומלץ לבדוק רמת ויטמין D בדם אצל רופא הילדים ולקחת תוספת במידת הצורך. חוסר בוויטמין D קשור לא רק לבריאות עצם אלא כנראה גם למניעת התהוותן של מחלות שונות במהלך החיים.
בתקופת ההתבגרות גדל נפח הדם בגוף ועמו כמות הברזל הנדרשת. אבץ חיוני לחלוקה תקינה של תאים.