השימוש בהדמיות עלה מאוד בעשורים האחרונים. חשיפה חוזרת להדמיות ברנטגן או קרינה אחרת (כתוצאה מצילומי רנטגן, CT ומיפוי עצמות) כוללת סיכון מסוים, אם כי המידע על נזקים ממשיים מההדמיות מאוד מוגבל.
מאחר שאין דרך להעריך את הסיכון האישי, הזהירות שאנו נוקטים מתבססת בעיקר על מידע סטטיסטי (למשל התפתחות גידולים סרטניים באוכלוסייה שנחשפה לקרינה). הצילומים הדיגיטליים הנהוגים כיום נעשים בדרך כלל במינוני קרינה מופחתים. עם זאת, בשל היותם זמינים ואיכותיים, אנחנו משתמשים בהם יותר.
כדאי לשאוף לצמצם את שדה הקרינה בכל צילום שהילד/ה עובר/ת כך שיכלול רק את האיבר הדרוש. למשל אם מדובר במחלת פרתס (Legg-Calve Perthes disease), נשתדל לצלם רק את מפרק הירך הפגוע ולא את כל האגן תוך כיסוי איברי המין (אשכים או שחלות) בסינר עופרת.
ההורים יכולים לעזור לצוות הרפואי להפחית את החשיפה:
א. אל תשכחו להביא עותק של צילומים קודמים כשבאים לבדיקה כדי למנוע צילום חוזר.
ב. הסבירו לרופא המטפל שאין צורך לצלם "רק בשביל שתהיו רגועים" - זה מיותר (אם אתם רגועים).
ג. צילומים שעוברים עיבוד ממוחשב כמו CT כוללים מאות צילומים ולכן הקרינה בהם גדולה מאוד (אם כי נעשים ניסיונות להקטין אותה). בדיקות CT מבוצעות במקרים רבים כדי לשלול בעיות נדירות שניתן לשלול למשל בעזרת מעקב, השגחה ועירנות.
ד. לא כל מעקב (גם אחרי שבר) דורש צילום. במקרים רבים בדיקה של הרופא תספק את כל המידע החשוב.
כאשר קיים צורך רפואי בביצוע בדיקת CT בילדים, במרכז הרפואי שערי צדק מבוצעת הבדיקה במכשיר הכי מתקדם בארץ (מכשיר פלאש CT) המאפשר בדיקה מהירה ביותר, בקרינה נמוכה ככל האפשר, במקרים רבים ללא צורך בהרדמה.