דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

צליעה אצל ילדים ומתבגרים

צליעה פתאומית או מתמשכת היא אחת הסיבות הנפוצות בגללה פונים הורים עם ילדיהם לבדיקת אורתופד ילדים.
בבואנו להעריך צליעה אצל ילד אנחנו בוחנים ראשית את האפשרות שמדובר ברקע של חבלה (טראומה, שבר או פגיעה ב"רקמה הרכה"). לא תמיד ניתן לזהות אצל ילדים אם אירעה חבלה כלשהי, בעיקר אם הילד קטן מכדי לספר בעצמו. אם זוהה שבר או בעיה דומה מבצעים לרוב קיבוע למשך מספר שבועות על מנת לאפשר לרקמה להחלים. הטיפול יתבצע במחלקה לרפואה דחופה וימשך במרפאה לאורתופדיית ילדים.

כאשר נשללה חבלה כסיבה לצליעה אנחנו מנסים לברר את האפשרות שמדובר בתהליך זיהומי (במפרק, בעצם או ברקמה הרכה). מדובר במצב מסוכן מאוד בשל הסיכון המוגבר לנזק מקומי לרקמה ולפיזור חיידקים לרקמות אחרות דרך זרם הדם. הבדיקה כוללת שיחה עם הילד ועם הוריו, בדיקה גופנית, בדיקות דם והדמיות. אם ישנו חשש משמעותי לזיהום, השלב הבא יהיה נטילת נוזל מהרקמה החשודה לצורך גידול החיידק בתרבית. במקביל נתחיל בטיפול אנטיביוטי. בחירת סוג התרופה מתבססת בתחילה על היכרות עם החיידקים האופייניים לכל סוג של זיהום. בהמשך נעשה עדכון לטיפול לפי ממצאי התרבית. ההחלטה אם לטפל בצורה תוך-ורידית (אינפוזיה) או בסירופ (דרך הפה) תלויה במצב הילד בעת התחלת הטיפול, ומשך הטיפול תלוי בתהליך ההחלמה. לעיתים נדרשת התערבות ניתוחית לצורך ניקוז הרקמה המזוהמת וניקויה. המעקב יימשך במסגרת המרפאה למחלות זיהומיות או בית חולים יום לילדים במקביל למעקב של אורתופד ילדים.
סיבה נפוצה לצליעה "פתאומית", שמצד אחד אינה קשורה בחבלה (טראומה) ומצד שני אינה נגרמת על ידי זיהום, היא דלקת מפרק תגובתית (סינוביטיס ריאקטיבית). מצב כזה מופיע לאחר זיהום במוקד אחר בגוף (למשל שפעת או שלשולים). הוא מתבטא בכאב במפרק אחד (לרוב מפרק הירך) ומופיע מספר ימים לאחר הזיהום. מצב זה חולף תוך מספר ימים ומומלץ לתת לילד תרופה לשיכוך דלקת כמו נורופן, אדוויל ודומיהן.
דלקת במפרק היא כנראה הסיבה הנפוצה ביותר לצליעה פתאומית אצל ילדים. אצל מיעוט קטן מהילדים זו למעשה התחלתו של תהליך דלקתי יותר נרחב ("דלקת פרקים") שעלול להתבטא בפגיעה במספר מפרקים או באיברים אחרים. לכן תמיד נזמן למעקב (במרפאה למחלות מפרקים (ריאומטולוגיה) בילדים) ילדים שאובחנו עם דלקת מפרק תגובתית.
סיבה אחרת לצליעה אצל ילדים בגיל 4-9 שנים היא מחלת פרתס (Legg-Calvé-Parthes Syndrome) בה נגרמת הפרעה בזרימת הדם לראש עצם הירך (מבנה כדורי שמצוי בתוך המכתש של מפרק הירך). בעקבות כך ראש הירך משתנה ועלול לאבד את צורתו הכדורית באופן שיפגום בתנועת מפרק הירך. אין כיום טיפול מוסכם במחלה זו. ילדים מתחת לגיל 6 מתאוששים לרוב מתהליך זה עם נזק מועט מאוד לראש עצם הירך (בשל הצמיחה הרבה שעדיין נותרה להם). ילדים שעברו את גיל 6 צפויים לתוצאה פחות טובה. כשעולה חשד שהצליעה נובעת מתופעה זו, נזמין את הילד למעקב במרפאה לאורתופדיית ילדים. הטיפול יתבסס על גיל הילד וחומרת הנזק לראש עצם הירך.

בגיל ההתבגרות אנחנו נתקלים בתופעה ייחודית לגיל זה שנקראת החלקה של ראש הירך (SCFE - Slipped Capital Femoral Epiphysis). גם תופעה זו פוגעת בכדור שבראש עצם הירך. בגיל ההתבגרות קיים בבסיס הכדור אזור חלש שלעיתים מחליק ממקומו וכתוצאה מכך הכדור נמצא בעמדה לקויה ביחס לעצם הירך. מצב זה קורה רק למתבגרים והוא דורש קיבוע ניתוחי. בלי טיפול עלול להיגרם נזק קשה למפרק הירך (עד כדי כך שלעיתים מנתחים גם את הצד השני כטיפול מונע).

ישנן כמובן עוד סיבות רבות לצליעה אצל ילדים, ובתקציר זה מובאת התייחסות למספר מצומצם של תופעות נפוצות. המידע המובא כאן הוא ראשוני בלבד ואינו תחליף לבדיקה רפואית אישית ולטיפול שבצידה. ניתן למצוא באינטרנט מידע נוסף על המחלות המתוארות כאן ועל תופעות נוספות. נשמח להרחיב ולהסביר להורים על כל תופעה ועל מהלך הבירור והטיפול בהם ננקוט כשנטפל בילדיכם.
בכל שאלה אפשר לפנות בדוא"ל לד"ר אהוד לבל lebel@szmc.org.il.