מטרת הטיפול להפחית את התסמינים במהלך אירועי חום, לקצר את משך האירוע ולמנוע הישנותם של אירועים דומים בעתיד. ברוב הילדים, המחלה חולפת מאליה בלא טיפול, בדרך כלל אחרי גיל 10 שנים0, אך לא ניתן לצפות את הגיל המדויק. לרוב, החום אינו מגיב היטב לתרופות להורדת חום כגון אקמול או תרופות אנטי-דלקתיות שאינן סטרואידיות כגון איבופרופן (הידועות גם כאדוויל, מוטרין או ניירופן). מתן מנה אחת של סטרואידים (לרוב פרדניזון) כאשר האירוע ממש בתחילתו הוכח כיעיל בקיצור משך האירוע ולפעמים אפילו גורם לסיום האירוע. אולם, טיפול זה עלול לקצר את משך הזמן בין שני אירועים ולקרב את מועד האירוע הבא. התרופה קולכיצין (תרופה המשמשת לטיפול בקדחת ים-תיכונית משפחתית) עשויה למנוע אירועי חום אצל כ-50% מהמטופלים. תרופה אחרת שתואר בספרות, סימטידין (טיפול לכיבי קיבה ותריסריון), פחות יעיל מקולכיצין. בוצעו מספר מחקרים שמצאו כי ניתוח להוצאת השקדים (עם הוצאת האדנואידים – "השקד השלישי") מרפא תסמונת זו ברוב המוחלט של המטופלים (למעלה מ-85%). משפחות אשר ילדיהם סובלים מהתקפים תכופים יבחרו לעיתים לעבור ניתוח זה, אולם יש לקחת בחשבון את הסיכון הקטן לסיבוכים חמורים בניתוח שקדים, בפרט דימום לאחר הניתוח