דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

ניתוח היפוספדיאס לתיקון מום מולד בשופכה

ניתוח היפוספדיאס לתיקון מום מולד בשופכה

היפוספדיאס הוא מום מולד נפוץ אשר בא לידי ביטוי בחוסר סגירה מלאה של השופכה. לאחרונה חלה עלייה במספר הילדים הסובלים מהיפוספדיאס. מחקרים שונים נוקבים במספרים שונים הנעים בין 1:200 לידות בנים ועד 1:350 לידות בנים, כך שבממוצע באחד מכל 300 בנים ניתן לזהות פגם זה. הילדים אשר סובלים ממום זה מתחלקים למספר קבוצות על פי מיקום פיית השופכה בפין. ככל שפיית השופכה מתרחקת מקצה הפין, כך עולים הקושי והמורכבות של ההיפוספדיאס.

סוגי היפוספדיאס


פגם קדמי: בחלק הרחוק של הפין, בסמוך לקצה השופכה. כמחצית מכל הפגמים הם מסוג זה. יחסית קל לתקן היפוספדיאס מסוג זה ולעיתים גם אין הכרח לתקן את ההיפוספדיאס, אם פיית השופכה מספיק גדולה ומאפשרת זרם שתן תקין ללא סטייה.
פגם אמצעי: משק האשכים ועד לסוף החלק המרכזי של הפין. כ-20% מכלל המקרים משתייכים לסוג זה.
פגם אחורי: מתחילת שק האשכים ועד בסיסו בחיץ-הנקבים (הפריניאום - החלק התחתון ביותר של שק האשכים). כ-30% מסך הפגמים שייכים לקטגוריה זו. מום זה קשה לתיקון וניתן להגיע לתוצאות משביעות רצון לאחר ניתוח ראשון רק אצל 50% מן המטופלים. במקרים הנותרים דרושים תיקונים נוספים כדי להגיע לתוצאה אופטימלית.

בבנים עם היפוספדיאס יש גם שינוי בצורת העורלה. העורלה היא רקמה הנוצרת בצורה היקפית סביב הפין. ההיפוספדיאס אינו מאפשר את היווצרותה של העורלה בצורה תקינה ולמעשה העורלה נוצרת רק בחלק העליון של הפין אך לא בחלק התחתון, ומראה הפין לעיתים הוא כשל פין לאחר ברית מילה. חלק משמעותי בתיקוני היפוספדיאס מתייחס לעורלה. לעיתים משתמשים בעורלה לצורך בניית החלק החסר של השופכה או לצורך שכבת עור נוספת שמפרידה בין השופכה החדשה לבין העור החיצוני של הפין. התאמות אלה מפחיתות בצורה משמעותית את מספר הסיבוכים לאחר ניתוח היפוספדיאס. לכן כל יילוד עם היפוספדיאס, אפילו קל ביותר, חייב להיבדק על ידי אורולוג ילדים אשר יקבע האם אפשר לבצע ברית מילה רגילה של מוהל או שיש צורך לעבור ברית בבית החולים בזמן ניתוח היפוספדיאס. בדרך כלל במקרה כזה ההורים יכולים להיות נוכחים בזמן הברית בחדר הניתוח ולקחת חלק פעיל בטקס ברית המילה. 
ישנם מספר מומים מולדים נוספים אשר נלווים אל היפוספדיאס כגון אשכים טמירים ובקעים מפשעתיים, אך המומים השכיחים ביותר הם סוגי ההיפוספדיאס עצמם. השכיחות של הימצאות כל אחד מהמצבים האלה יחד עם היפוספדיאס היא 9%.
להיפוספדיאס לרוב אין קשר למומים נלווים של מערכת השתן העליונה ולכן אין צורך לבדוק את שאר מערכת השתן אם אין סיבה ברורה נוספת לבירור כזה.
 
הטיפול


הטיפול במצב של היפוספדיאס הוא ניתוחי. בעבר נהגו לנתח את הבנים בגיל מאוחר יחסית (סביב גיל 3 שנים). היום, עקב הבעיות הפסיכולוגיות הנגרמות ע"י ההיפוספדיאס וכן הבעיות הפסיכולוגיות של ניתוח באזור הפין בגיל מבוגר יחסית, נוקטים בגישה של ניתוח מתקן בגילאים של 6-12 חודשים.
ברוב המקרים מדובר בניתוח אחד המתקן את המום וגם משפר את צורתו האסטטית/תפקודית של הפין.
מרבית הניתוחים עוברים ללא סיבוכים משמעותיים ותפקוד מערכת השתן והתפקוד המיני של הילד לאחר הניתוח תקינים לחלוטין ללא בעיות פוריות נלוות.
 
סיבוכים


מלבד הסיבוכים האפשריים הקיימים בכל ניתוח, כגון זיהום ודימום באזור הניתוח, ישנם מספר סיבוכים האופייניים לניתוחי היפוספדיאס. אחד הסיבוכים השכיחים הוא פיסטולה או ניצור שופכה. מדובר בתופעה של דליפת שתן בקו התפרים בשופכה החדשה. במקרים אלה דרוש ניתוח נוסף שמטרתו לסגור את מקום הדליפה ולאפשר מתן השתן דרך פיית השופכה החדשה בקצה הפין. לעתים רחוקות יש סיכוי ל"התפרקות" התיקון שבוצע בניתוח וצורך בניתוח חדש.

;