​חסימת פיית השופכן

היצרות של פיית השופכן (Obstructive Megaureter), מקום החיבור בין השופכן לבין שלפוחית השתן, הוא המום השכיח ביותר במערכת השתן התחתונה. בדרך כלל, אבחנה של חסימה בפיית השופכן (Ureterohydronephrosis / Obstructive Megaureter) נעשית לאחר ממצא של הרחבת אגן הכליה והשופכן בעובר בבדיקת אולטרסאונד במהלך הריון אמו.
אחד התפקידים של הכליה הוא לנקות את הדם מרעלים שונים ולהפריש אותם עם השתן אל תוך שלפוחית השתן. לאחר הפרשתו מרקמת הכליה, נכנס השתן לאגן הכליה, ודרך תעלה המכונה מוצא אג ואם קיימת סכנה להידרדרות בתפקוד הכלייתי. לשם כך, על הילד לעבור בדיקת מיפוי כליה ששמה MAG-3. הבדיקה נעשית במכון לרפואה גרעינית במרכז הרפואי שערי צדק. במהלך הבדיקה, שהיא בדיקת הדמיה קלה שאינה מצריכה הרדמה והמערבת קרינה מינימלית,  מוזרקת כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי לווריד הילד. לאחר מכן, ניתן לבדוק את התפקוד כל כליה בנפרד ולראות כיצד החומר המוזרק מתפנה מהכליה, וכך לאמת או לשלול חסימה כלייתית. מקובל לחשוב שהתפקוד של כל כליה תקינה הוא בסביבות 50%.

לילדים עם הרחבת הכליה והשופכן דרושה בדיקת ציסטוגרם או VCUG לשלילת המצאות רפלוקס (זרימת שתן משלפוחית השתן חזרה אל תוך השופכן), המהווה סיבה נוספת אפשרית להרחבת האגן הכליה והשופכן. במהלך בדיקה זו מוכנס קתטר אל תוך שלפוחית השתן ומתבצעת הזלפה של חומר ניגוד אל שלפוחית השתן במטרה לשלול את חזרת השתן הצבוע בחומר הניגוד אל תוך השופכן והכליה.

טיפול

לא כל ילד עם ממצא של הרחבה של אגן הכליה והשופכן זקוק לניתוח, פחות מ-30% מן הילדים אשר אובחנו כסובלים מהרחבה של אגן הכליה והשופכן זקוקים לכך. המחלקה לאורולוגיה של הילד בשערי צדק הייתה בין הראשונות בעולם אשר החלה לנקוט בצעדים שמרניים ביחס לטיפול בילדים אלה ולהימנע מניתוחים במידת האפשר. נכון להיום (2011), מצויים במעקב המחלקה מעל 6000 ילדים אשר אובחנו כסובלים מהרחבה של אגן הכליה והשופכן וחסימה בפיית השופכן ורק 25% מתוכם נזקקו לתיקון כירורגי של המצב. ילדים במצבים הבאים הם שיזדקקו לניתוח:

- מי שקיימת אצלו התדרדרות בתפקוד הכלייתי במהלך המעקב

- יילוד שזוהה אצלו תפקוד כלייתי ירוד לאחר הלידה

- מי שנמצאה אצלו חסימה משמעותית בבדיקת מיפוי כליה או סימפטומים קליניים כגון: זיהומים בדרכי השתן או כאבים במותן.

למחלקה לאורולוגיה ילדים בשערי צדק ניסיון רב בטיפול בילדים עם חסימה בפיית השופכן וזה .פורסם בכתבי העת המובילים בתחום אורולוגית ילדים בעולם, והוצג בכנסים בין לאומים רבים. במידה שהוחלט שיש צורך בתיקון כירורגי לפתיחת החסימה בפיית השופכן, מבוצע ניתוח פתוח אשר הינו ניתוח סטנדרטי המתבצע במחלקתנו מזה שנים רבות. הניתוח עבר מספר שינוים לאחרונה כדי לשפר את התוצאות הקוסמטיות ולהביא לשחרור מוקדם יותר הביתה מבית החולים, מועד אשר אנו שואפים שיהיה מוקדם ככל האפשר כך שהילד יוכל לחזור לסביבה הביתית הרגילה והמחבקת. 
ניתוח בגישה פתוחה מתבצע דרך חתך בבטן התחתונה, באורך של 4 ס"מ. החתך מבוצע בקו הגדילה העתידי של שיער הערווה, בחירה המאפשרת שמירה על מראה קוסמטי משביע רצון לאחר הניתוח. לאחר כריתה של אזור החיבור שבין השופכן לבין כיס השתן, מתבצעת השקה חדשה בין שלפוחית השתן לבין השופכן מעל צינורית (סטנט) אשר חלק ממנה מוכנס לאזור השופכן וחלק מזדקר החוצה מגוף המנותח כדי לסייע בניקוז הכליה לאחר הניתוח. בדרך כלל, צינורית הניקוז מוצאת לאחר 5-7 ימים. יש מקרים בהם נעשה שימוש בסטנט פנימי ואז הילד משתחרר לאחר חמישה ימים וחוזר למחלקה כעבור 6 שבועות להוצאת הסטנט הפנימי. 

חשוב לציין שבמשך כל התקופה שהילד נמצא עם סטנט פנימי, לאחר השחרור מן המחלקה ועד לביקור במרפאה, הוא רשאי לחזור לכל פעילות רגילה שלו לרבות השתתפות יומיומית רגילה בפעוטון, בגן הילדים או בביה"ס. 

ב3 שנים אחרונות רוב הניתוחים להשקת שופכן בשל הצרות בכניסה אל שלפוחית השתן מתבצעים  במחלקה בשיטה זעיר פשלני כלומר בשיטה לפרוסקופית בסיוע רובוטי. מחלקה הייתה מחלוצים בטכניקה זו בעולם. שימוש בטכניקה ייחודית אשר פותחה במחלקה מאפשרת לעבור לניתוח זה בכל קבוצת גיל ועזרה לחדול כמעט לחלוטין מביצוע ניתוחים פתוחים במחלקה. ניתוח רובוטי מאפשר החלמה מהירה ושחרור במרבית המקרים למחרת של ניתוח, שימוש מופחת במשתקי כאבים וכמובן לשמור על יתרונות קוסמטיות. לא מעט אורולוגים ילדים מעולם מגיעים למחלקה כדי ללמוד טכניקה של השקת השופכן בסיוע רובוטי.

מעקב

במידה שהוחלט לאחר בירור ראשוני לנקוט בטיפול שמרני (ולא לנתח בשלב זה), יעבור הילד בדיקות אולטרסאונד תקופתיות מדי 3-6 חודשים ולעתים יותר רחוקת בדיקת מיפוי, כדי לוודא שהתפקוד הכלייתי נשמר. במידה שהוחלט לנתח, בדיקת אולטרסאונד ראשונה למעקב לאחר הניתוח מתבצעת כ-3 חודשים לאחר הניתוח ובדיקת מיפוי כ-6 חודשים לאחר הניתוח.  בדיקות מעקב עתידיות נקבע על פי תוצאות הבדיקות האלה ועל פי צורך.