המרפאה ליתר לחץ דם ריאתי

במצב תקין, לחץ הדם בעורקים הריאתיים נמוך בהרבה מהלחץ באבי העורקים ובכלי הדם היוצאים ממנו. לחץ דם ריאתי נחשב למוגבר אם ממוצע הלחץ הריאתי בעורקי הריאה עולה על 20 ממ"כ (מילימטר כספית) במנוחה. המחלה, הנקראת "יתר לחץ דם ריאתי עורקי" (Pulmonary Arterial Hypertension), משקפת מצב שבו קיימת פגיעה בעורקים הריאתיים הקטנים.

מאפייני המחלה:

• התכווצות עורקי הריאה
• עיצוב מחדש של רירית עורקיקי הריאה ותאי השריר שבדופן עורקיקי הריאה
• עלייה בתנגודת הריאתית
• ירידה בתפוקת הלב

התמונה הקלינית אינה ספציפית והתלונות הן, בדרך כלל, קוצר נשימה במאמץ, עייפות, בצקות ברגליים, סחרחורות או איבוד הכרה פתאומי בזמן מאמץ. תיתכן בסופו של דבר תמותה מאי ספיקת לב.

סיווג המחלה מבוסס על הגורם לעלייה בלחץ הדם בעורקי הריאה – בעייה לבבית, ריאתית או בעייה בכלי הדם הריאתיים בעצמם, וכן על המהלך הקליני של המחלה.

יתר לחץ דם ריאתי עורקי יכול להיות ראשוני (Idiopathic Pulmonary Arterial Hypertension) או משני למחלות ולמצבים מרובים, ביניהם תסחיפים ריאתיים כרוניים, מחלה ריאתית חסימתית כרונית (COPD), מחלה ריאתית כרונית מסוג פיברוזיס ריאתית או ציסטיק פיברוזיס, הפסקות נשימה חמורות בשינה, מחלות מסתמים בלב, מומים מולדים במערכת לב- ריאה, חומרים רעילים או מדכאי תיאבון, מחלת האיידס, מחלות אוטואימוניות כגון לופוס, סקלרודרמה, דלקת פרקים שגרונית או מחלות דלקתיות של כלי הדם. אם הבירור שלילי ולא נמצאה סיבה לעלייה בלחץ הדם הריאתי, המחלה נקראת "יתר לחץ דם ריאתי אידיופטי".

אבחון

בדיקת אקו-לב (אקו-קרדיוגרם) היא בדרך כלל הבדיקה המצביעה על חשד ליתר לחץ דם ריאתי. בדיקה זו יכולה לתת הערכה של הלחץ הסיסטולי בעורק. במצב שבו יתר לחץ הדם הריאתי מתקדם, ניתן לראות גם הרחבה והפרעה בתפקוד הלב הימני.

במידה ובבירור נמצאה מחלה הגורמת ליתר לחץ דם ריאתי (כגון מחלת לב או מחלת ריאות קשה), טיפול במחלה הבסיסית יכול גם לשפר את לחץ הדם הריאתי, ואת מצב המטופל. רקבמידה ולא נמצאה מחלה ברת טיפול הגורמת ליתר לחץ דם ריאתי מבוצע צנתור לב ימני. מטרת הצנתור היא לאשר את אבחנת יתר לחץ דם ריאתי ולקבוע אם מקור הלחץ הריאתי המוגבר הוא לבבי או אחר. בזמן הצינתור נעשית גם בדיקה הבוחנת את מידת ההתרחבות שלהעורקים הריאתיים בתגובה למתן תרופות שונות. (vasoreactivity test)

במהלך הצנתור מוכנס צנתר דרך וריד בצוואר או במפשעה, בעזרתו נמדדים הלחצים בלב ובעורק הריאה. זרימת הדם אל הלב וממנו נמדדת אף היא. לגובה הלחצים יש חשיבות בהחלטה על אופן הטיפול. מדידות שונות שנעשות בזמן הצינתור מאפשרות בנוסף גם לאשש אבחנה של אי ספיקת לב או לאבחן קיום של מומים מולדים כגון פגמים במחיצה הבינעלייתית או הבינחדרית. לעיתים כדי להגיע לדיוק מירבי של האבחנה מבוצעות התערבויות נוספות בזמן הצינתור כגון מתן נוזלים דרך הוריד.

יתר לחץ דם ריאתי עורקי הינה מחלה נדירה ולכן בכל חשד ליתר לחץ דם ריאתי מומלץ להפנות את המטופל למרכז רפואי עם ניסיון באבחון ובטיפול במחלה זאת. רופא מומחה (רופא ריאות יחד עם קרדיולוג) יעשה מספר בדיקות על מנת לחפש את הגורם ליתר לחץ הדם הריאתי: בדיקת תפקודי ריאות מורחבת, בדיקת CT של הריאות עם חומר ניגוד, מיפוי ריאות, מעבדת שינה, בדיקות דם למחלה אוטואימונית, בדיקות איידס (HIV), בדיקת תפקודי כבד, ועוד.

אפשרויות הטיפול כיום ביתר לחץ דם ריאתי הינן מרובות ויעילות ומביאות לשיפור ניכר בסימפטומים הנשימתיים וכן באיכות החיים