כיצד מאבחנים את סרטן הכליה?

כיצד מאבחנים את סרטן הכליה?

רוב הגידולי כליה מוצאים באופן אקראי - בבדיקות הדמיה עקב בעיות רפואיות אחרות. בהמשך מבצעים בדיקות נוספות כדי לוודא אבחנה.

הערכת בריאות כללית ובדיקות כלליות:

לפני שנחליט על טיפול כדי לדעת את המצב הבריאות הכללית – האם בין אדם בריא או סובל ממחלות אחרות, האם עבר ניתוחים בעבר, האם נוטל תרופות קבועות – כל זה שחלק חשוב בתכנון הטיפול.
לפעמים סרטנים מסוימים או מחלות אחרות עברות במשפחות – לכן ידע על בריאות משפחה הקשורה בדם גם חשובה, יכול להיות כדי לבצע בדיקות גנטיות כולל גם קרובי משפחה. למשל אנשים עם גן על שם Von Hippel-Lindau (VHL) סובלים יותר מסרטני כליה וסרטנים אחרים.

בדיקה פיזיקלית - חלק חשוב בהערכה, לפעמים ניתן למשש בלוטות לימפה מוגדלות או אם גידול גדול ניתן למשש אותו בבדיקת בטן.
בדיקות הדמיה - טומוגרפיה ממוחשבת – או CT הינה בדיקת הדמיה חשובה בהערכה ווידואי סרטן הכליה. הבדיקה מבצעת עם הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד. ניתן לראות גידול, איפה הוא ממוקם, למדוד גודלו, לראות האם יש בלוטות למפה מוגדלות, האם גידול מתפזר מקומית או רחוק, לראות אנטומיה של כלי דם – לתכנן טיפול כירורגי.
MRI תהודה מגנטית - זה אמצעי הדמיה מאפשר לקבל תמונות של האיבר/חלק הגוף בעזרת גלי רדיו ושדה מגנטי. במידה ומטופל אלרגי ליוד או תפקודי כליה שלו לא טובים במקרים הללו מצעים MRI של הכליות. לפעמים תפקוד כליתי לקוי לא מאפשר גם שימוש ב-MRI עם חומר ניגוד.
צילום חזה - נמצא בשימוש כדי לשלול שסרטן כליה לא התפשט לראות.
האם יש חשש לסרטן כליה התפשט לעצמות אז יכולים לבצע מיפוי עצמות.
במקרים מסוימים מבצעים PET CT כדי לחפש גרורות מרוחקות. הבדיקה הזאת דומה ל-CT בנוסף מזריקים חומר נוסף שנקלט במקומות איפה שיש חלוקת תאים גבוה וכך ניתן לקלוט את המקומות ולראות בתמונה.

בדיקות דם

ספרת דם – ניתן לראות האם מטופל סובל מאנמיה – לפעמים סרטן כליה גורם לכך.
בדיקת דם לתפקודי כליות, כבד, סידן בדם מדדים אחרים. לפעמים סרטן כליה יכול לגרום שהסידן יהיה גבוה בדם או לגרום להפרעה בתפקודי כבד ללא גרורות. עליה ב-alkaline phosphatase מחשידה שסרטן התפשט לעצמות.

בדיקת רקמות או ביופסיה של הכליה

ברוב הסרטנים האבחנה נעשית על ידי ביופסיה או בדיקת הרקמה תחת מיקרוסקופ. סרטן כליה – הינו סרטן אחר. ברוב המקרים אבחנה מבוססת על תמונות הדמיה – CT או MRI. לאחר כריתת הגידול הוא נשלח לבדיקה במעבדה.
לפעמים כן מבצעים ביופסיה של הגידול – במקרים שיש חשד שהגידול לא RCC אלא סרטן אחר לכן אבחנה מדויקת תשנה את הגישה טיפולית. במקרים שהגידול לא גדול במיוחד והמטופל לא בריא במיוחד – יכול לשנות גם גישה טיפולית.
במקרים הללו ניתן לבצע ביופסיה על ידי מחת בהרדמה מקומית או יחד עם ערפול חושים תחת US או CT.