מניעת אבנים בדרכי השתן - היבטים הקשורים לתזונה


המלצות תזונתיות
עבור מטופלים מסויימים תזונה מתאימה הינה מנגנון השליטה הבסיסי ליצירת אבן. במקרים שנוטלים תרופות למניעת אבנים ניהול של תזונה מתאימה משפר את יעילות התרופות. ברוב המקרים כאשר מבצעים בירור מטאבולי מלא נמצא עודף בצריכת מזון ו/או חוסר בצריכת נוזלים ושניהם ניתנים לשינוי. אבנים קשורות עם צריכה עודפת של מזון, כלומר מלח וחלבונים.
צריכה מספקת של סידן
למרות שזה נראה מנוגד להגיון, על המטופלים להגיע לרמות הסידן המומלצות ליום, רמות הנעות בין 1000מ"ג ל 1200 מ"ג. עדויות אחרונות מציעות שתזונה עם רמת סידן נורמלית הינה בעלת השפעה הגנתית גבוהה כנגד אבנים יותר מאשר תזונה ענייה בסידן. בנוסף, לגוף נדרש סידן בתזונה כדי לתמוך בשלד, בעיקר עבור מטופלים אשר סובלים מדילול העצם. על הנוטים לייצר אבנים יש לצרוך ביום שתי מנות חלביות או מזון אחר עשיר בסידן לשימור מאגרי הסידן בעצם ועליהם להמנע מצריכת סידן בטבליות. ישנו שיעור של יוצאי דופן לכלל זה, כגון למטופלים אשר מייצרים אבני Brushite (זהו סוג פחות שכיח של אבני קלציום פוספט) ולבעלי הפרשה מוגברת מאד של שתן. אך רוב אלו היוצרים אבני סידן צריכים לשאוף להגיע לרמות הסידן המומלצות ליום.
הפחתת צריכת מלח / נתרן
גוף האדם מווסת באופן זהיר את רמות הנתרן. כאשר מופרש בשתן עודף של נתרן, מופרש גם סידן בצורה פרופורציונאלית. במילים אחרות, ככל שנצרך יותר נתרן ונפלט החוצה, יותר סידן יאבד בשתן. עודף סידן בשתן יכול להוביל ליצירה מחודשת של אבנים: ריבוי של מלח בתזונה גורם לריבוי מלח בשתן ולהפרשת יתר של סידן ועל ידי כך מעלה הסיכון לאבני סידן. מטופלים חייבם להפחית את רמות המלח בתזונה, כולל מזון מהיר, מזון ארוז או משומר וחטיפים מלוחים. מתן תשומת לב לתוויות על אריזות המזון יכולה להיות חשובה. אכילה במסעדות מפחידתה את השליטה על צריכת הנתרן. המטרה היא לצרוך פחות משני גרם של נתרן ליום. ניתן להעזר בדיאטן קליני על מנת להשיג מטרה זו. שים לב: אם קיבלת משתנים כגוןthiazide diuretics  התרופה תלוייה בדיאטה מוקפדת של מלח ויעילותה פחותה אם ישנה הפרשה עודפת של נתרן (מלח).
הגבלת צריכת החלבון
אנשים רבים חורגים בצריכת כמויות החלבון, אשר נמצא שכיח בחולים המייצרים אבנים מסוג חומצה אורית. כהמלצה כללית, על חולי אבנים להגביל את צריכת כמות החלבון היומית ל 300 גרם ליום מבשר, מעוף או מדגים. כמות זו, יש בה כדי לספק את הדרישה היומית של הגוף. מעניין לגלות כי צריכה מוגברת של חלבון קשורה הן באבנים מסוג חומצה אורית והן ביצור יתר של אבני סידן. ולכן המלצה זו חלה על כל המטופלים הנוטים לייצר אבנים.
הגבלת אוקסלט בתזונה
מידע זה חשוב עבור מטופלים אשר מייצרים אבני סידן-אוקסלט. למרבה הצער, מזונות עשירים באוקסלט – שוקולד ואגוזים -  הם מהמועדפים על הישראלים. אוקסלט נמצא ברמות גבוהות גם בירקות עליים ירוקים כגון תרד, כרוב, סלק, נבט חיטה וסויה. כמו כן, תה שחור הוא עשיר באוקסלט. אוקסלט וסידן נקשרים זה לזה בכל מקום בו הם נמצאים בסמיכות: במעי או בשתן ולכן, אם נאכל מזון עשיר באוקסלט ובו בזמן נאכל מזון עשיר בסידן יכול להיות שהתוצאה תהיה הגנתית. אם קלציום ואוקסלט יקשרו זה לזה במעי הם יופרשו בצואה ולא בשתן בו נוצרות אבנים.