מפרצת נגרמת כתוצאה מהיחלשות דופן כלי הדם. היא יכולה להתפתח לכל אורך אבי העורקים, אך המקום השכיח הוא בבטן, באזור שמתחת לעורקי הכליות. התהליך שפוגע בדופן כלי הדם הוא טרשת עורקים. ישנם גורמי סיכון שונים להתפתחות מפרצת, ביניהם סוכרת, עישון, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם. כאשר מתרחש קרע של המפרצת באזור הבטן או החזה איבוד הדם הוא מהיר, אספקת הדם לאיברים חיוניים נפסקת וקיימת סכנת חיים ממשית.
לרוב אין למפרצת סימפטומים, עד אשר ממדיה גדלים כל כך שהיא מתחילה להפעיל לחץ על איברים ועצבים סמוכים, או שהיא נקרעת. ניתן לגלות הרחבה בכלי הדם באמצעות אולטרסאונד או בדיקת CT ואם מזהים התרחבות קובעים תכנית מעקב. ככל שהמפרצת גדולה יותר, הסכנה לפריצה או קרע גדלה, כפי שקורה כאשר בלון מנופח יתר על המידה. מפרצת קטנה עשויה לדרוש מעקב תקופתי בלבד אולם כאשר היא עוברת קוטר של 5.5 ס"מ היא מחייבת טיפול.
קיימות שתי שיטות טיפול מקובלות: האחת - ניתוח בטני פתוח והחלפת קטע אבי העורקים המורחב; השנייה - פעולה זעיר-פולשנית בצנתור במהלכה מושתל תומכן.
המרכז הרפואי שערי צדק הוא הראשון בארץ שמציע טיפול במפרצת אבי העורקים בעזרת תומכן חדשני המורכב משני חלקים בלבד המוחדרים במקביל. את החלל שנותר בין התומכנים=סטנטים לדופן המפרצת ממלאים בפולימר מיוחד המקבע את הסטנט במקומו, מונע תזוזה ומונע דליפת דם מסעיפי דם צדדיים. התומכן מתאים לקבוצה רחבה של מטופלים, מבטיח יציבות לאורך שנים ומקטין את הצורך בהתערבות חוזרת.
לצד התומכן החדשני מתקינים בשערי צדק גם את התומכן הסטנדרטי, המורכב ממספר חלקים המוחדרים בצנתור. התומכן מוריד את הלחץ מדופן אבי העורקים, מסייע לו להתכווץ ומונע קרע אפשרי. אולם, בגלל קריטריונים אנטומיים הוא מתאים רק לכ-70% מהמטופלים ובמקרים מסוימים הוא עלול לנוע ממקומו המקורי ולדרוש תיקון. ישנם גם מקרים בהם כלי דם משניים מזרימים דם לחלל המפרצת וגורמים להתנפחות מחודשת של אבי העורקים. כ-20% מהמטופלים יזדקקו להתערבות נוספת.