דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

כריתת בלוטת יותרת הכליה

כריתת בלוטת יותרת הכליה (Adrenalectomy)

בלוטת יותרת הכליה היא בלוטת הפרשה פנימית הממוקמת מעל הכליה. תפקידה ייצור הורמונים הכוללים אדרנלין, קורטיזול, אלדוסטרון והורמוני מין מסוימים. הורמונים אלה מופרשים לזרם הדם ומשפיעים על איברי המטרה לפי תפקודם הפיזיולוגי. לעיתים ישנה פגיעה בתפקודה התקין של הבלוטה מסיבות שונות ויש להוציאה בניתוח.
הסיבות לכריתת הבלוטה הן גידול שפיר או ממאיר בבלוטה, מסה שלא ניתנת לאפיון באמצעות ביופסיית מחט ופעילות יתר של הבלוטה כתוצאה ממחלות כגון תסמונת קושינג (הגורמת לייצור עודף של קורטיזול), תסמונת קון (הגורמת לייצור עודף של אלדוסטרון) או פיאוקרומוציטומה (הגורמת לייצור עודף של אדרנלין)

סיבוכים אפשריים של הניתוח כוללים ייצור מופחת של קורטיזול (הגורם לבעיות פיזיולוגיות רבות), ירידה בלחץ הדם, דימום, זיהומים בפצע, בדרכי השתן או בריאות, הופעת קרישי דם ברגליים, פגיעה באיברים סמוכים תוך כדי ניתוח וסיבוכים הקשורים להרדמה.
גורמים שעלולים להגדיל את הסיכון לסיבוכים כוללים גיל מבוגר (60 ומעלה), השמנת יתר, חשיפה ממושכת לעודף קורטיזול לפני הניתוח, עישון, תזונה ירודה, מחלה כרונית או חריפה, בעיות לב או ריאות, אלכוהוליזם, שימוש בתרופות מסוימות (גלולות, מרפי שרירים, סמי הרגעה) ושימוש בסמים (לדוגמא: LSD, סמי הזיה, מריחואנה או קוקאין).
חשוב לתת לרופא היסטוריה רפואית מלאה תוך התייחסות לגורמי הסיכון על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול הבטוח ביותר.

לקראת הניתוח יבוצעו בדיקה גופנית, בדיקות דם ושתן והדמיות (כגון אולטרסאונד בטן, CT של הבטן או הראש או MRI).
חשוב לדווח לרופא על תרופות הניטלות באופן קבוע. יתכן שהרופא ינחה להפסיק נטילתן של תרופות מסוימות או לשנות את המינון (למשל, אספירין, קומדין וקלופידוגרל). במקרה של לחץ דם לא מאוזן יהיה צורך לייצבו טרם הניתוח.
אין לאכול ולשתות דבר מחצות בלילה לפני הניתוח.
יתכן שיינתנו משלשלים או חוקן לצורך ניקוי המעי. סביב הניתוח יינתנו נוזלים תוך-ורידיים, אנטיביוטיקה ולפי הצורך סטרואידים.

הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית בגישה לפרוסקופית כאשר החולה שוכב על צדו. משך הניתוח 2-3 שעות. (להרכבה על כריתת יותרת הכליה בגישה הלפרוסקופית - לחצו כאן).
הרופא יבצע 3-4 חתכים קטנים בדופן הבטן. דרך אחד מהם תוחדר מצלמה זעירה. כדי ליצור חלל עבודה נוח, הבטן תנופח בגז (דו תחמוצת הפחמן). כלים נוספים שיוחדרו דרך שאר החתכים ישמשו כדי להפריד את בלוטת יותרת הכליה מן הכליה. לאחר הפרדתה, תוצא בלוטת יותרת הכליה דרך אחד החתכים. החתכים יסגרו ע"י סיכות או תפרים וייחבשו. לעיתים המנתח משאיר נקז (צינור דק היוצא מדופן הבטן) באזור כריתת יותרת הכליה לצורך שאיבת נוזלים העלולים להצטבר. הנקז מוצא בדרך כלל תוך שבוע מהניתוח. יש לציין שהמנתח יכול להחליט לעבור לניתוח פתוח אם יתקל בבעיה שלא ניתנת לפתרון בניתוח בגישה לפרוסקופית.

על אף צמצום אי הנוחות, צפויים כאבים לאחר הניתוח. משככי כאבים יינתנו ע"פ הצורך ובייעוץ עם שירות הכאב.
לאחר הניתוח יבוצע ניטור בחדר ההתאוששות והמשך אשפוז במחלקה הכירורגית.
משך האשפוז הממוצע בבית החולים לאחר הניתוח הוא 2-3 ימים.

לאחר הניתוח הכלכלה תחודש בהדרגה ויתכן שיינתנו סטרואידים. לקראת השחרור הרופא יספק הוראות לגבי תזונה ופעילות המותאמים למצב המטופל.
יש להשתמש בגרביים מיוחדות אשר נועדו למנוע היווצרות קרישי דם.
צוות הפיזיותרפיה ידריך ויסייע בביצוע תרגילי נשימה מתאימים.
מומלץ לרדת מהמיטה בכל יום מספר פעמים, ההליכה מאיצה את תהליך ההחלמה ומפחיתה את הסיכון לסיבוכים כגון דלקת ריאות.

זמן ההחלמה יימשך כשבועיים, במהלכו יעקוב רופא המשפחה אחר רמת הסטרואידים בדם ויווסת את הטיפול הפומי במינון מתאים.
יש להישקל מדי יום. עלייה במשקל יכולה להיות משנית לצבירת נוזלים וחשוב לדווח על כך לרופא. בנוסף יש לבצע מעקב אחר לחץ הדם וכמובן לעקב אחר הנחיות הרופא בנוגע לתקופת ההחלמה ולהמשך המעקב.

לאחר השחרור מבית החולים יש לפנות לרופא אם מופיעה אחת או יותר מהתופעות הבאות:

• סימנים של דלקת, כולל חום וצמרמורות
• אדמומיות, נפיחות, כאב גובר, דימום יתר, או הפרשות מאזור החתך
• בחילות או הקאות
• כאב בלתי נשלט
• כאב, צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן, דימום מתמשך בשתן
• שיעול, קוצר נשימה או כאבים בחזה
• כאב או נפיחות בכפות הרגליים או השוקיים
• כאבי ראש
• סחרחורת
• כל סימפטום חדש

;