מידע נוסף
פוריות:
ההשפעה של מוטאציות BRCA1 ו-BRCA2 על פוריות נשים מהווה סוגיה שנויה במחלוקת מזה מספר שנים. תוארו נתונים סותרים אודות ההשפעה של מוטאציות אלו על מדדי הרזרבה השחלתית והתגובה לגירוי שחלתי.
לציין כי מחקר ישראלי לא מצא הבדלים בתגובה לגירוי שחלתי במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) בין נשאיות של BRCA לנשים ללא נשאות.
שימור פריון:
שימור פריון הפך להיות נפוץ בימינו בשל מספר סיבות, כאשר אחת המרכזיות הינה העובדה שממוצע גיל ההורות מתאחר. ככל שעוברות השנים הסיכוי להרות באופן ספונטני פוחת. הקפאת ביציות בגיל צעיר יותר מעלה את הסיכוי להשגת הריון עתידי בשלב מאוחר יותר. הליך זה חשוב לכל אישה אשר מעונינת להשאיר אפשרות להריון בעתיד אך במיוחד לנשים נשאיות BRCA אשר מתעתדות לעבור ניתוח לכריתת הטפולות (שחלות וחצוצרות) טרם הגעה לגיל המעבר, תוך כדי גיל הפריון.
לפי נהלי משרד הבריאות, הליך של שימור פריון אלקטיבי מתאפשר בנשים בגילאי 30-41 בכל מצב משפחתי ומכל סיבה שהיא. יש להדגיש כי למרות שהגיל המקסימלי לשימור פריון הוא גיל 41 ,
חשוב להדגיש כי ככל שהתהליך נעשה מוקדם יותר, כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.
שימור פריון מסיבות רפואיות במסגרת סל הבריאות:
לפני הנחיות סל הבריאות ניתן מימון לתהליך שימור פריון במצבים רפואיים מסויימים.
נשים המועמדות לעבור ניתוח כריתת טפולות זכאיות לשימור פריון בתנאים הבאים:
הטיפול יינתן לכל אישה עד גיל 39 ללא ילדים, למטרת שימור פוריות, וכן לאישה עד גיל 39 לצורך הולדת ילד ראשון או שני עם בן הזוג הנוכחי.
חשוב להדגיש כי בדרך כלל נשאות לגן BRCA אינה מהווה קריטריון למימון תהליך שימור פריון בגיל צעיר, באישה שאינה לקראת ניתוח כריתת שחלות, אך כל מקרה נידון לגופו מול קופות החולים.
על מנת להתחיל תהליך של שימור פריון יש להגיע לביקור ראשון אצל מומחה מיחידת ההפריה החוץ גופית על מנת להכין את תוכנית הטיפול. במפגש עם הרופא מומלץ להצטייד בתשובות של כל הבדיקות שבוצעו. רשימת הבדיקות לקראת תהליך שימור פריון ניתן למצוא באתר של היחידה להפריה החוץ גופית.
הליך של הקפאת ביציות נמשך בממוצע כשבועיים.
שימור הביציות – הביציות מאוכסנות בהקפאה עמוקה בחנקן נוזלי עד לרגע בו תחליט האישה להשתמש בהן (5 שנים ראשונות ללא עלות נוספת, לאחר מכן העלות נקבעת ע"י משרד הבריאות(
ע"פ נהלי משרד הבריאות, אישה זכאית לעבור עד 4 מחזורי טיפול או עד השגת 20 ביציות מוקפאות, הראשון מביניהם.
אבחון גנטי טרום-השרשתי (PGT - Pre-implantation Genetic Testing):
מדובר בשיטה שמאפשרת אבחון גנטי של עוברים בתהליך של הפריה חוץ-גופית לפני החזרתם לרחם.
לצורך האבחון יש לעבור טיפול הפריה חוץ גופית בו המטופלת מקבלת טיפול ראשוני באמצעות גונדוטרופינים (הורמונים מגרי שחלה) ו שאיבת זקיקים מתוך השחלה אשר מתרחשת בדרך כלל בהרדמה. לאחר מכן מבוצעת הפריה של כל ביצית באמצעות זרע יחיד (שיטה הנקראת ICSI- INTRACYTOPLASMIC SPERM NJECTION). העוברים המתקבלים מתהליך זה גדלים במעבדה. אנו דוגמים תא אחד מעוברים בני 3 ימים או מספר תאים מעוברים בני 5 ימים. הדגימה מועברת למכון לגנטיקה רפואית ולאחר הבדיקה הגנטית מחזירים לרחם רק עוברים בריאים.
ניתן לבצע החזרה טריה יום לאחר ביצוע הדגימה או לחילופים להקפיא את העוברים ולבצע החזרה במחזור שלאחריו.
מכיוון שמדובר במחלה עם תורשה אוטוזומלית דומיננטית, 50% מהעוברים צפויים לשאת את הגן ל BRCA.
ההחלטה על ביצוע אבחון טרום השרשתי בשל מוטציה ב BRCA אינה פשוטה. ישנן נשאיות רבות שנמנעות מהתהליך בשל הצורך לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית. מנגד האפשרות למנוע מעבר של המוטציה לדור הבא היא אפשרות חשובה. אנו ממליצים לשמוע על התהליך מפי מומחה פריון ולאחר מכן לקבל החלטה האם התהליך מתאים לך באופן אישי.
כריתת שדיים
נשאיות BRCA, בסיכון מוגבר מאוד לפתח ממאירות שד ובסיכון מוגבר לפתח ממאירויות נוספות במהלך חייהן.
כחלק מאוסף הבדיקות לגילוי המוקדם לנשאיות, אנו נפגשים עם הנשים, לביצוע בדיקות ידניות וחשוב ביותר- מתן הסברים לגבי משמעות הנשאות ולגבי האפשרויות העומדות בפני הנשאיות.
כל נשאית מחליטה לעצמה, האם מעוניינת בשימור השדיים וביצוע מעקבים צמודים הכוללים ממוגרפיה ו- MRI מדי שנה, או בכריתת שד מפחיתת סיכון.
הניתוח לכריתת השד מפחית משמעותית את הסיכון לחלות, אך אינו מבטל את הסיכון לחלוטין ולכן גם נשאיות לאחר כריתת שד זקוקות להמשך מעקב, אך מעקב זה פחות מורכב.
בניתוח כריתת השד להפחתת סיכון למחלה, ניתן לשמר או שלא לשמר את מעטפת השד. הרקמה החשובה להסרה היא הרקמה הממלאה את השד, כאשר את העור והפטמה ניתן לשמר ולהחליף את תוכן השד במשתלים או ברקמה מגוף האישה עצמו.
ניתוחי כריתות השד מבוצעים לרוב יחד עם צוות הפלסטיקאים ובעת הכריתה מתבצע גם השחזור לשד- המטופלת נרדמת עם שד ומתעוררת עם שד.
במידה ונשאית חלילה מפתחת מחלה, אנו שם בשבילה, בזמינות גבוהה ביותר להציע את הטיפול הניתוחי המתאים ביותר.
אנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם יחידות נוספות- אונקולוגיה, רדיולוגיה, פלסטיקה, גנטיקה, איזוטופים ופתולוגיה ומקיימים על בסיס קבוע ישיבות משותפות.
בצוות יחידת השד, שלושה רופאים כירורגים בכירים ומנוסים, אחות מתאמת שד, עובדת סוציאלית ושתי מזכירות.
אנו זמינים עבור המטופלות בטלפון או ווצאפ: 02-6555265.
שחזור שד Breast Reconstruction
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בנשים בישראל ובעולם המערבי בכלל. אחת מכ- 7 נשים מאובחנת עם סרטן השד. במקרה של אבחון המחלה, נשים רבות נאלצות לעבור כריתה חלקית או מלאה של השד כדי לבלום את התפשטות המחלה. נשים שעברו כריתת שד מתארות את התהליך כחוויה טראומתית שפוגעת בין היתר, בתחושת המיניות והנשיות שלהן.
חשיבות שחזור השד לאחר כריתה היא גבוהה מאד לשמירה על מראה הגוף ותחושת שלמותו. שחזור שד מתבצע על-ידי כירורג פלסטי, תוך תיאום ושיתוף פעולה מלא עם כירורג השד שמבצע את הכריתה. שחזור שד יכול להתבצע בשלב המיידי, באותו ניתוח בו התבצעה הכריתה, או בשלב מאוחר.
כיום, רוב השחזורים מתבצעים בשלב המיידי, ובכך תורמים להחלמה ותחושת שלמות הגוף של האישה. השחזורים מחולקים לשחזורים אוטולוגיים – כלומר מרקמת הגוף של האישה, כולל שומן, או לשחזורים מבוססי משתל, בהם מוכנס משתל סיליקון בדומה לניתוחי הגדלת שדיים אסתטית. השחזור הנפוץ ביותר בעולם הוא שחזור מבוסס משתל. הסיבות העיקריות לכך, הן העובדה שאין צורך בשימוש ברקמת גוף אחרת, ובכך נמנעת צלקת ותחלואה באזור ממנו נלקחה הרקמה. בנוסף, נשים רבות אינן יודעות בשלב ניתוח הכריתה אם תזדקקנה לטיפולים משלימים בהקרנה. טיפולים אלו פוגעים ברקמה, ולכן, אין היגיון בביצוע שחזור מורכב עם רקמת גוף שלאחר מכן תוקרן ותיפגע.
שחזור מסוג אחר, שהנו בדרך כלל שחזור מאוחר, במצבים בהם לא התבצע מסיבות שונות שחזור לאחר הכריתה, הנו באמצעות שומן עצמי באמצעות מכשיר הנקרא BRAVA. בגישה שחזורית זו, נלקח שומן מאזורי גוף שונים (כגון: ירכיים ובטן), ומוזרק לאזור כריתת השד לצורך יצירת רקמת "שד" חדשה. כדי לאפשר הזרקת כמות שומן רבה ולבנות שד מחדש יש צורך בהכנת האזור לקליטת השומן – יצירת חלל ובו כלי דם חדשים, בפרט לאחר טיפול קרינתי. קרקע טובה זו יכולה לאפשר שחזור שד שלם אך ורק באמצעות שומן. התוצאה האסתטית מאפשרת שד נטול צלקות, למעט צלקת הכריתה, במרקם ובמראה דומים מאד לרקמת השד הטבעית. תהליך ההכנה מבוצע באמצעות ה- BRAVA. זהו מכשיר ואקום חיצוני שמולבש בהתאמה על גבי החזה באזור הכריתה, ובו צריכה האישה להשתמש כהכנה לפני ניתוח נטילת השומן והזרקתו.
אפשרויות שחזוריות אוטולוגיות אחרות הן שימוש ברקמת גוף שנלקחת מאזור אחר בגוף ומועברת ע"י ניודה או ע"י ניתוקה וחיבור כלי הדם שלה בגישה מיקורכירורגית לאזור השחזור של השד. בסוג שחזור זה נפוץ השימוש בשריר הלטיסימוס דורזי שמנוייד מהגב וכן שחזור מדופן הבטן.
יש לזכור כי סוג השחזור המתאים לכל אישה תלוי בגורמים רבים ויש לקחתם בחשבון לפני ההחלטה במטרה להגיע לתוצאה מיטבית.
נשים נשאיות למוטציה ב BRCA נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שחלה.
הסיכון לחלות במהלך החיים בסרטן שחלה בנשאיות ל BRCA1 הוא כ- 40% וב BRCA2 20% , כשבאוכלוסיה הכללית הסיכון הוא כ- 1.5%.
סרטן שחלה מאובחן בד"כ בשלב מתקדם וכיום לא קיים כלי לאבחון מוקדם של סרטן שחלה. לכן ההמלצה לנשים נשאיות היא לעבור ניתוח מפחית סיכון הכולל כריתה של השחלות והחצוצרות לאחר סיום בניית המשפחה. הגיל המומלץ לניתוח הוא 40-35 לנשאיות של מוטציות בגן BRCA1 בנשאיות של מוטציות בגן BRCA2 אפשר לדחות את הניתוח עד לגיל 45 שנים. אך ההחלטה על הגיל בו מתבצע הניתוח משופעת גם מגיל ההופעה של סרטן שחלה במשפחה. הניתוח מפחית את הסיכון לחלות בסרטן שחלה ב- 96% והוכח שמפחית תחלואה ותמותה.
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית), כך שנעשה חתך קטן בטבור ושני חתכים נוספים בבטן תחתונה ודרך חתכים אלו מתבצע הניתוח. הרקמות שהוצאו נשלחות לבדיקת פתולוגיה מדוקדקת.
בניתוח בגישה זעיר פולשנית ההחלמה היא מהירה, עם אשפוז של יממה ומנוחה של שבועיים לאחר מכן עד לחזרה מלאה לשגרה.
תוספת של כריתת רחם לניתוח היא נושא לדיון עם הרופא המטפל, יש להתאים את הניתוח לכל מטופלת, לרקע הרפואי שלה ולרצונותיה. יש לומר כי אין הנחייה חד משמעית לכך.
נשאות ל BRCA אינה מהווה תוספת סיכון משמעותית לסרטן רירית הרחם. שיקולים שמשפיעים על ההחלטה כוללים רקע אישי של סרטן שד וטיפול בטמוקסיפן או בעיה גניקולוגית אחרת דורשת כריתת רחם. לכריתת רחם יש השפעה על סוג הטיפול ההורמונלי, כך שניתן לטפל באסטרוגן בלבד. במידה ומתבצעת כריתת רחם, הניתוח עדיין מתבצע בגישה זעיר פולשנית עם משך אשפוז והתאוששות דומה, אך התוספת להיקף הניתוח עלולה להיות כרוכה בעלייה קלה בסיכון לסיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו.
אנו ממליצים לדון על כל התהליך עם צוות הרופאים והאחיות במרפאת נגה.
המילה מנאופזה ( גיל המעבר ) פירושה מילולית כאשר המחזור נעצר. Meno- מתייחס למחזור החודשי שלך ו –pause מתייחס לעצירת המחזור. ההגדרה הרפואית של גיל המעבר היא כאשר לא קיבלת מחזור במשך שנה. גיל המעבר הטבעי מתרחש כאשר מספר הביציות בשחלות פוחת וכתוצאה מכך רמות ההורמונים הנקראים אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון יורדים.
'מנאופזה כירורגית' היא כאשר הייתה התערבות רפואית (למשל ניתוח, הקרנות או כימותרפיה), שהסירה את השחלות או גרמה להפסקת הפעילות השחלתית. מנאופזה כירורגית גורמת בדרך כלל לתסמיני גיל המעבר להופיע באופן פתאומי ומיידי בהשוואה לכניסה טבעית למנאופזה.