לא כל תינוק ישן "כמו תינוק". יש תינוקות וילדים המתקשים להירדם או זקוקים לעזרה על מנת לחזור לישון לאחר שהתעוררו בלילה. ילדים אחרים עלולים להתעורר עקב ביעותי לילה (night terrors)  או כאבים ברגליים ויש הסובלים מהתקפי אפילפסיה ליליים. ישנם גם ילדים הישנים "כל הלילה" אך שנתם באיכות ירודה עקב נחירה מופרזת, הפסקות נשימה ויקיצות מרובות, דבר העלול לפגוע בהתפתחותם הגופנית והנפשית. מתבגרים סובלים לעיתים מקושי להירדם בערב וכתוצאה מכך הם מתקשים להתעורר בזמן לבית הספר.
 
הפסקות חסימה חסימתיות
ההערכה היא שאחד מכל 50 ילדים בגילאי גן ותחילת בית הספר היסודי מפסיק לנשום בשינה. תופעה זו, שאיננה מוכרת מספיק לציבור הרחב, שכיחה למדי. בעברית רפואית מקובל לכנות את התופעה "דום נשימה חסימתי בשינה", ובאנגלית Obstructive Sleep Apnea. הפרעה זו איננה מסכנת חיים אך עלולה לגרום לבעיות רבות: רפואיות, לימודיות והתנהגותיות. בין התופעות הרפואיות ניתן למנות הפרעה בעלייה במשקל הנובעת מבזבוז משאבים שהיו מיועדים לגדילה על מאמץ לנשום, וירידה ברמת הורמון הגדילה. כמו כן, חלק מהילדים סובלים מהגדלה של חדר הלב הימני ומהיווצרות יתר לחץ דם בעורקי הריאה. הרטבה לילית, בעיה שכיחה ביותר, יכולה לנבוע גם היא מהפסקות נשימה בשינה, ואצל כשליש מהילדים שסובלים גם מהפסקות נשימה בשינה וגם מהרטבה לילית, טיפול בהפסקות הנשימה יביא להפסקת ההרטבה הלילית.
ילדים עם הפסקות נשימה בשינה עלולים לסבול מהפרעות לימודיות עד כדי ירידה משמעותית בהישגים בבית הספר. אצל חלק מהילדים הללו, טיפול בבעיה גורם לשיפור ניכר בלימודים. חלק מהילדים עם הפסקות נשימה מפתחים תופעות של הפרעת קשב וריכוז כנראה בגלל העייפות המצטברת. מצבם של ילדים שסובלים מהפרעת קשב בגלל הפסקות נשימה בשינה ישתפר מאוד לאחר טיפול.
ישנם גורמים רבים להפסקות נשימה בשינה, חלקם גורמים גנטיים. הסיבה השכיחה ביותר להפסקות נשימה חסימתיות אלה קשורה להגדלה ניכרת של השקדים והאדנואידים (האדנואיד הוא מבנה דמוי שקד שנמצא במעבר בין החלק האחורי של האף לחלל הפה האחורי). גם ילדים עם משקל עודף, ילדים עם הפרעות במתח השרירים, וילדים עם מבנה פנים לא רגיל, למשל ילדים עם תסמונת דאון,  יכולים לסבול מהבעיה.
קיימות גם הפסקות נשימה על רקע בעיות נוירולוגיות מרכזיות אך הן נדירות יותר.
 
מתי על ההורים לחשוד שילדם סובל מהפסקות נשימה בשינה?

  • אם התינוק משנה צבע (חיוורון, כיחלון, אודם) ולעיתים נהייה רפה.

  • אם רואים שהילד מתאמץ לנשום בזמן שינה.

  • אם הילד נוחר (כ-20% מהילדים שנוחרים בשינה סובלים מהפסקות נשימה). מומלץ במקרה זה להתייעץ עם רופא הילדים אם יש צורך בבירור נוסף.

  • אם הילד סובל מהפרעה בעלייה במשקל, מפעילות יתר, או מהפרעה בלימודים- בנוסף לבירורים לכיוונים נוספים, כדאי לשים לב לצורה בה הילד נושם בלילה.

 
כיצד בודקים אם הילד מפסיק לנשום בשינה ואם ההפסקות משמעותיות? 
השיטה המקובלת היא בדיקה במעבדת שינה. במעבדת השינה משתמשים בחיישני נשימה ובחיישנים נוספים על מנת להעריך את רציפות הנשימה בזמן שינה. מספר קטן של הפסקות נשימה בשינה, עד הפסקה אחת לשעה, נחשב תקין. מעל למספר זה מדובר בתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.
 
כיצד מטפלים בהפסקות נשימה בשינה בילדים? 
הטיפול תלוי בסיבה. אם מדובר בהפסקות נשימה על רקע חסימה במקום השכיח לבעיה - הגדלת האדנואידים או השקדים - יהיה צורך בניתוח להסרת אדנואידים ולפעמים גם בניתוח להסרת שקדים. גם ירידה במשקל תעזור אצל הסובלים מהבעיה. לעיתים רחוקות יש צורך בשינה עם מסכת אף CPAP הדוחסת אוויר לריאות בזמן שינה וכך מונעת הפסקות נשימה.
אם הסיבה היא במערכת העצבים המרכזית, הטיפול יהא שונה.
 
בכל שאלה הנוגעת להפסקות נשימה בשינה בילדים או לבני משפחה שחוו מוות פתאומי של תינוק, ניתן לפנות לד"ר שמואל גולדברג sgoldberg@szmc.org.il או לד"ר ענת שץ atidbaby1@gmail.com, או דרך אתר עמותת עתיד.
 
קביעת תור למרפאת נשימה ושינה לילדים:
זימון תורים כללי של המרכז הרפואי שערי צדק: 02-6555999
או באמצעות מזכירות בית חולים יום ילדים: 02-6555307, 02-6555634