אבנים בכליות ובדרכי השתן
אבנים בכליות או בדרכי השתן (הנקראות גם נפרוליתיאסיס או אורוליתיאזיס) הן משקעים קשים העשויים ממינרלים ומלחים שנוצרים בכליות ולעיתים עושים את דרכם במורד מערכת השתן.
האבנים יכולות להיות קטנות או גדולות, כאשר יש גורמים שונים המשפיעים על היווצרותן בגופנו למשל: תזונה, משקל גוף עודף, מצבים רפואיים שונים (כגון סכרת, מחלות מעי ועוד) ,נטילת תוספי מזון ושימוש בתרופות מסוימות הם בין הגורמים הרבים לאבנים בכליות.
אבנים בכליות יכולות להמצא בכל חלקי דרכי השתן - מהכליות ועד לשלפוחית השתן והשוכפה. לעתים קרובות נוצרות אבנים כאשר השתן מרוכז מאוד, מה שמאפשר למינרלים להתגבש ולהיצמד זה לזה.
מעבר אבנים בכליות יכול להיות כואב ביותר, אבל האבנים בדרך כלל לא גורמות לנזק קבוע אם מזהים אותן בזמן.
ישנם מספר סוגי טיפולים לאבנים בדרכי השתן, חלקם פולשניים יותר וחלקם פחות, אשר יכולים לסייע לכל אדם בהתאם לחומרת הופעת האבנים בגופו ולמצבו הבריאותי הכללי.
סוגי אבנים בכליות
כ-80% מאבני הכליה מכילות סידן, בדרך כלל בשילוב של סידן ואוקסלט או של סידן ופוספט.
כ-10% מהאבנים מורכבות מחומצת שתן, תוצר לוואי של פירוק חלבונים. חומצה זו מופרשת בריכוז גבוה יותר אצל אנשים שסובלים מגאוט (שיגדון) ובמטופלים שסובלים מהתסמונת המטבולית או מהשמנת־יתר.
כ־10% נוספים מהאבנים, נוצרות לאחר זיהומים חוזרים בדרכי השתן, ומורכבות ממינרלים שיוצרים אבן מסוג סטרוּביט.
מהם התסמינים להם גורמות אבנים בכליות?
לרוב אבנים בכליות אינן גורמות לכאב ולכן לעיתים הן מאובחנות באופן מקרי כשנעשית הדמיה מסיבה אחרת.
במקרה שבו האבן זזה מהכליה לשופכן, יסבול המטופל באופן פתאומי מכאב חזק במותן - כאב שלרוב ילוּוה בבחילה, בהקאות ולפעמים בדם בשתן או חום וצמרמורת.
בנוסף עלולה להיגרם פגיעה בתפקוד הכליות כתוצאה מחסימה של ניקוז השתן מהכליה. חסימה מתמשכת עלולה לגרום לפגיעה קבועה בתפקוד הכליה - פגיעה שלא תשתפר גם לאחר הסרת החסימה.
חשוב לפנות למיון אם חווים עווית כליה המלוּוה בחום, אם סובלים מכאבים שאינם מגיבים לטיפול במשככי כאבים או אם יש הטלת שתן מועטה.
איך מטפלים באבנים בדרכי השתן?
רוב האבנים הן קטנות ונפלטות עם השתן ללא טיפול פולשני אך לפעמים נדרש טיפול באבנים בדרכי השתן כדי להקל על כאב או על חסימה שנוצרת הגלל האבן.
ישנן מספר גישות ניתוחיות לטיפול באבנים כשהבחירה בין סוגי הטיפול תלויה בסוג האבן, בגודלה ובמיקומה.
- ESWL ריסוק חוץ-גופי של האבן בעזרת גלי הלם/הדף המשמשים לשבירת האבן לחלקים קטנים יותר. לאחר הריסוק הם יוצאים בקלות רבה יותר עם השתן.
- אורתרוסקופיה (Ureteroscopy), שבמהלכה נעשה שימוש במצלמה שמוכנסת לדרכי השתן. האבן מרוסקת באמצעות לייזר עדין. הפעולה נעשית ללא חתך ודרך פתחים טבעיים של הגוף, ובסיומה לרוב מושאר באופן זמני תומכן שופכני (סטנט) בין הכליה לכיס השתן.
- ניתוח מלעורי להוצאת אבנים מהכליה (PCNL). בניתוח נעשה חתך של מספר מילימטרים במותן, מוחדרת מצלמה לכליה, והאבן מרוסקת ומפונה. גם בסיום הפעולה הזאת מושאר לרוב באופן זמני תומכן שופכני.
סיכום
אבנים בכליות או בדרכי השתן יכולות לגרום לאי נוחות גדולה, לסיבוכים שונים ולפגיעה ניכרת באיכות החיים. עם זאת, קיימות אופציות טיפול שונות, מגוונות ויעילות שיכולות להתאים לטיפול בתופעת האבנים בדרכי השתן. בחירת הטיפול המתאים יעשה על ידי רופאים מומחים אשר ידאגו לאבחן את הפרמטרים השונים של האבנים בדרכי השתן, כמו המיקום המדויק שלהן, גודלן, הצורה שבה הן מונחות באזור וכמובן גם מצבו הבריאותי הכללי של המטופל הסובל מהן. קיימים הליכי טיפול שונים באבנים בדרכי השתן אשר אינם כוללים קרינה כמו טיפולי לייזר, החדרת תוכן טיפולי, ריסוק חוץ גופי של האבנים בגלי הלם או ריסוק אנדוסקופי באמצעות צינורית או ריסוק מלעורי שהוא הליך כירורגי. כל אלו הם טיפולים בטוחים המציעים פלישה מינימלית לגוף החולה לצורך הסרת האבנים מהכליות או מדרכי השתן. הכרה והבנת ההבדלים והשוני בין כל שיטות הטיפול הקיימות יכולה לעזור בבחירת טיפול מניעה הולם ויעיל שיפחית רבות את הסיכויים של היווצרות נוספת של אבנים בכליות או בדרכי השתן. באמצעות שינויים רבים והתפתחות של טכנולוגיות רפואיות חדשות, אפשר היום להתוות טיפול ספציפי לכל מטופל כדי לעזור לו להתגבר על האבנים בדרכי השתן כדי להמשיך לחיות חיים בריאים ונטולי כאב.