רקע כללי
חום קיצוני וגלי חום מוגדרים כעליות חריגות ומתמשכות בטמפרטורה מעל לרמות העונתיות הממוצעות (לרוב מעל אחוזון 95%), ומהווים איום גובר על בריאות הציבור בעידן שינוי האקלים. לאחרונה התפרסמה הצהרה מדעית של מספר איגודים קרדיולוגיים אירופיים, המסכמת את הידע הקיים על הקשר בין חום קיצוני לבין מחלות לב וכלי דם (CVD), כולל נתונים אפידמיולוגיים, מנגנונים פיזיולוגיים, גורמי סיכון חברתיים־סביבתיים, והמלצות למחקר ופעולה.
ממצאים אפידמיולוגיים
- גלי חום גורמים לעלייה ניכרת בתמותה, במיוחד בקרב קשישים וחולי לב.
- אירועי עבר: גל החום ב־2003 באירופה – מעל 70,000 מקרי מוות; ב־2022 – מעל 60,000 מקרי מוות למרות מערכות התרעה.
- לחולי לב סיכון גבוה עד פי 7 לתמותה בימי חום קיצוני.
- כל עלייה של 1°C מעל סף מסוים מעלה תמותה קרדיווסקולרית ב־2–4%, עם סיכון גבוה במיוחד לשבץ מוחי ולאירוע כלילי חד.
- במדינות חמות במיוחד (כווית, אוסטרליה) נצפו עליות חריפות בסיכון, לעיתים באוכלוסייה צעירה יותר.
- חום לילה גבוה מעלה סיכון לשבץ מוחי, בעיקר בקרב נשים וקשישים.
- בנוסף, זיהום אוויר ועשן משריפות, המלווים לעיתים חום קיצוני, מחמירים סיכון קרדיווסקולרי.
המנגנונים הפיזיולוגיים
1. ויסות חום במצב תקין – הרחבת כלי דם בעור והזעה מסייעים לפליטת חום.
2. השפעות על מערכת הלב וכלי הדם:
- ירידה בתנגודת ההיקפית > צורך בעלייה בתפוקת הלב > האצת קצב הלב.
- התייבשות ואובדן אלקטרוליטים > ירידה בנפח הדם, ירידה בלחץ הדם, הפרעות קצב.
- עומס חום על הלב, במיוחד בחולי לב עם יכולת מוגבלת להרחבת כלי דם כליליים.
3. שינויים המטולוגיים ודלקתיים:
- עלייה בצמיגות הדם, הפעלת טסיות וקרישיות מוגברת.
- חלבוני הלם חום (HSP) – מגנים על תאי הלב, אך עלולים בהפרשה כרונית לקדם טרשת.
- תגובה דלקתית (IL-6 ואחרים) שיכולה להחמיר סיכון לטרומבוזה.
4. השפעת תרופות: משתנים מחמירים התייבשות, חוסמי בטא עשויים להפחית הזעה.
גורמי סיכון חברתיים־סביבתיים
- הכנסה נמוכה, בידוד חברתי, מגורים בבניינים לא ממוזגים, היעדר ירוק עירוני, מוגבלות פיזית, עבודות חוץ מאומצות.
- במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית – פחות תשתיות בריאותיות, פחות מערכי היערכות, ויותר ימי חום קיצוני.
- שימוש מופחת במיזוג גם בקרב מי שיש ברשותם מכשיר, עקב עלויות חשמל גבוהות.
כיום יש מחסור בנתונים על:
- השפעת תרופות קרדיווסקולריות בזמן חום קיצוני בחולים (רוב המחקר בוצע בצעירים בריאים).
- מנגנונים מדויקים של פגיעה קרדיווסקולרית ללא התפתחות מכת חום.
- פיתוח אסטרטגיות מניעה מותאמות אישית לחולי לב.
הצעות להפחתת נזקי גלי חום
1. שיפור הגישה לאמצעי קירור
- הרחבת מרכזי קירור קהילתיים, עם נגישות פיזית ומידע ברור לאוכלוסיות פגיעות.
- עידוד שימוש באמצעי קירור זולים (מאווררים, קירור אישי), גם כאשר מיזוג אוויר אינו נגיש או יקר.
2. תכנון עירוני ירוק
- הוספת פארקים, עצים וגגות ירוקים כדי להפחית "אי חום עירוני".
- הפניית משאבים לשכונות מוחלשות בהן החום כבד יותר והירק מועט.
3. חינוך והסברה מותאמים
- הדרכת חולי לב ובני משפחותיהם על זיהוי סימני התייבשות, עומס חום, והצורך בהפחתת פעילות גופנית בימים חמים במיוחד.
- הסבר על השפעת תרופות מסוימות ועל הצורך בהתאמות זמניות (בהכוונת רופא).
4. תמיכה כלכלית לשימוש במיזוג
- סבסוד חשמל או מכשירי קירור לאוכלוסיות פגיעות.
5. שיפור תנאי עבודה במקומות חמים
- קביעת זמני מנוחה בצל, אספקת מים קרים, הפחתת דרישות פיזיות בשעות החום הקשות.
6. שילוב מערכות בריאות בהיערכות אקלימית
- מערכי התרעה מותאמים לחולי לב (SMS, אפליקציות).
- שימוש בטכנולוגיות ניטור מרחוק למעקב אחרי מצב בריאותי של חולי לב בזמן גלי חום.
7. צמצום אי־שוויון גלובלי
- מיקוד במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית בפיתוח תשתיות קירור ובריאות.
- העברת ידע, טכנולוגיה ומימון מהמדינות העשירות
פרופ' אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק
