אי-ספיקת לב היא תסמונת שכיחה בקרב רבים בארץ ובעולם ונגרמת כאשר הלב אינו מתפקד בהתאם לצרכי הגוף. מחלות לב כגון התקף לב או דלקת של שריר הלב עלולות לפגוע בתפקוד הלב ולגרום לאי ספיקת לב אך לעיתים המחלה מופיעה ללא סיבה ברורה. אי ספיקת לב מתבטאת לרוב בקשיים במאמץ, קוצר נשימה, בצקות וחולשה.
מספר החולים באי- ספיקת לב הולך ועולה ומוערך כ-2 מכל 100 ועד 10 מכל 100 מעל גיל 65. התסמונת היא כרונית עם מהלך מתמשך של החמרות והפוגות ועלולה לגרום לסבל קשה ואף למוות. יחד עם זאת בידי הרפואה המודרנית יש הכלים לטפל במחלה. טיפול נכון יכול למנוע אשפוזים חוזרים בבתי חולים, למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים עד כדי אורח חיים נורמלי.
הטיפול באי ספיקת לב ממושך ודורש שיתוף פעולה מלא של החולה ובני משפחתו/ה. ידע והבנה של גורמי המחלה ודרכי הטיפול בה יכולים להקטין חששות ולשפר את הצלחת הטיפול.
בדיקות
כאשר מתעוררים סימפטומים שיכולים להעיד על אי ספיקת לב הרופא יקשיב להיסטוריה הרפואית שלך, ישאל שאלות בירור לצורך איסוף נתונים נדרשים, יבצע בדיקה גופנית ובמידת הצורך יפנה לבדיקות מקיפות:
- בדיקה גופנית
- מדידת לחץ דם, דופק, רמת חמצן בדם
- בדיקת הורידים בצוואר, אם קיים לחץ מוגבר בעלייה הימנית, ורידי הצוואר מתנפחים ובולטים, דבר המעיד על עודף נוזלים בגוף ועל אי ספיקת לב חמורה יותר. הרופא יבדוק את ורידי הצוואר בשכיבה בזווית 30º-45º.
- האזנה לרחשי הריאות והלב באמצעות הסטטוסקופ, חרחורים במהלך הנשימה יכולים להצביע על הצטברות נוזלים בריאות, רשרושים בלב עשויים להעיד על בעיה בפעילות המסתמים.
- בדיקת חלל הבטן, הקרסוליים והרגליים אשר עלולים להתנפח בשל הצטברות נוזלים.
- שקילה, הצטברות נוזלים בגוף מובילה לעלייה במשקל.
- בדיקות דם, ספירת דם, אלקטרולטים, תפקודי כליות תפקודי כבד, גלוקוז, ליפדים, TSH ובחלק מהחולים רמת דיגוקסין ומדדי ברזל בדם.
טיפול באי ספיקת לב
הטיפול באי ספיקת לב נועד להפחית את סממני המחלה, לשפר את איכות החיים ולמנוע החמרה של המחלה ואשפוזים נוספים כמו גם להאריך את חיי המטופלים. לכל חולה תיבנה תכנית טיפול ומעקב המתאימה למצבו/ה הרפואי. עם התקדמות חומרת המחלה מוצעות למטופל/ת אפשרויות נוספות לטיפול.
הטיפול כולל (בהתאם לחומרת המחלה):
- שמירה על אורח חיים בריא.
- טיפול תרופתי מסודר ועקבי בהתאם להנחיות הרופא.
- בדיקות מעקב תקופתיות לפי הנחיות הצוות.
- טיפול בקוצבים ובפעולות צנתוריות.
- טיפול בניתוחים.
מהי אי ספיקת לב?
אי ספיקת לב היא תסמונת (אוסף של תסמינים) שכיחה המתפתלת על רקע ירידה ביכולת שריר הלב לתפקד כמשאבה ולהזרים דם לצורך תפקוד מיטבי של מערכות הגוף.
פגיעה בתפקוד הלב עלולה להיגרם כתוצאה ממחלות לב כגון התקף לב או דלקת של שריר הלב, אך לעיתים התסמונת מופיעה ללא סיבה ברורה.
תפקוד לא תקין של הלב כורם להזרמה לקויה של דם עורקי לאיברים ופינוי לקוי של דם ורידי מאיברים בחזרה אל הלב.
סימנים שכיחים של אי ספיקת לב הינם קוצר נשימה במאמץ, בצקות וחולשה.
מספר המאובחנים כסובלים מאי ספיקת לב הולך ועולה עם הזמן ומוערך בכ-2% באוכלוסייה הכללית ובכ-10% מעל גיל 65. זוהי תסמונת כרונית המתאפיינת בהחמרות והפוגות ועלולה לגרום לסבל קשה ואף למוות. יחד עם זאת, בידי הרפואה המודרנית יש את הכלים לטיפול נכון אשר יכול למנוע סיבוכים, אשפוזים חוזרים ולשפר את איכות החיים עד כדי אורח חיים רגיל.
הטיפול באי ספיקת לב הינו ממושך ודורש שיתוף פעולה מלא של החולה ובני משפחתו. ידע והבנה של גורמי המחלה ודרכי הטיפול בה עוזרים להקטין חששות ולשפר את הצלחת הטיפול.
סוגי אי ספיקת לב
- אי ספיקת לב חדה
הפרעה פתאומית המתפתחת תוך דקות עד שעות.
הביטוי עלול להיות בקוצר נשימה חריף מלווה בבצקת קירות או באי אספקת דם פתאומית לגוף הגורמת לפגיעה באיברי הגוף האחרים (כגון כליות מוח וכבד) – מצב זה נקרא מצב של הלם (שוק) קרדיוגני. - אי ספיקת לב כרונית
תסמינים מתמשכים עם שיפור או החמרה לפרקים בדרגות חומרה שונות.
מבחינים בין שתי פגיעות עיקריות של אי ספיקת לב שהטיפול בהן שונה, כפי שיפורט בהמשך:
- אי ספיקת לב עם פגיעה בהתכווצות הלב (אי ספיקה סיסטולית):
נובעת מירידה בכוח ההתכווצות של החדר השמאלי, כתוצאה מכך יורדת תפוקת הלב. - אי ספיקת לב ללא פגיעה בהתכווצות הלב (אי ספיקה דיאסטולית):
נוסעת בעיקר מירידה ביכולת ההרפייה של החדר השמאלי, דבר המונע מילוי מלא של החדר בין התכווצות להתכווצות, כתוצאה מכך יורדת תפוקת הלב ומצטברים "עודפי" נוזליים בריאות ובגוף.
מהם הגורמים לאי ספיקת לב
- מחלה של העורקים הכלילים –טרשת עורקים היא תהליך דלקתי כרוני המתאפיין בהצטברות ושקיעה של שומנים בדפנות העורקים. כתוצאה מכך הדפנות מתעבות ומתקשחות וגורמות להיצרות העורקים, עד כדי חסימה מוחלטת שעלולה לגרום אוטם שריר הלב. היצרות כזאת שאינה מאפשרת אספקת דם תקינה לשריר הלב או אוטם (או אוטמים) עלולים לפגוע בתפקוד שריר הלב ולגרום לאי ספיקת לב.
- מחלות ראשוניות של שריר הלב - (קרדיומיופטיות) קבוצה של מחלות שהמכנה המשותף שלהן הוא פגיעה בשריר הלב. המצב הזה יכול לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים: הרחבה של חללי הלב או עיבוי של שריר הלב. לעיתים נגרם הנזק כתוצאה מפגיעה גנטית ותפקוד לקוי של מרכיב מסוים בשריר הלב, לעיתים יש הצטברות לא תקינה של חומר מסוים בלב המקשה על תפקודו.
- מחלות זיהומיות הפוגעות בלב - אלו נדירות יחסית אך כוללות וירוסים שונים ולעיתים נדירות עוד יותר חיידקים או טפילים. המחלה הנגרמת לרוב הפיכה וחולפת אך לעיתים נשאר נזק שעלול להתבטא חודשים ואף שנים מאוחר יותר כאי ספיקת לב.
- דלקת שריר הלב - כדוגמא לאחר זיהום ויראלי הפוגע בלב עלולה להיווצר דלקת, תהליך הדלקת פוגע בשריר הלב.
- יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה מהווה עומס יתר על שריר הלב ויכול להוביל לשינויים במבנהו (כולל עיבוי שריר הלב) ולירידה בכושר ההתכווצות וההרפיה שלו.
- סוכרת - עשויה לפגוע בלב הן ע"י גרימת טרשת עורקים והן ע"י פגיעה ישירה בלב.
- הפרעות קצב או הפרעות בהולכה החשמלית בלב - דופק מהיר (טכיקרדיה) לאורך זמן עלול לגרום לפגיעה בתפקוד הלב. פגיעה זו לרוב הפיכה. דופק איטי מדי (ברדיקרדיה) עלול להחמיר התסמינים בחולה עם אי ספיקת לב מסיבה אחרת.
- מחלות לב מסתמיות הכוללות היצרות או אי ספיקה (דליפה) של מסתם - הפגיעה במסתם עלולה להקטין את יכולת הלב להזרים את הדם בגוף. כמו כן חלים שינויים משניים בשריר הלב בשל הדרישה המתמשכת ממנו לתפקד ביתר, השינויים האלה עלולים לגרום לאי ספיקת לב שתתמיד גם לאחר תיקון הבעיה במסתם.
- מחלות לב תורשתיות- במקרים מסוימים ניתן לזהות בעיה גנטית או מחלה מורשת הפוגעת בלב. במקרים אחרים יש נטייה במשפחה (להורים, אחים או אחיות) של מחלת לב כמו מוות פתאומי, אי ספיקת לב או נטייה לטרשת עורקים אך לא ניתן לזהות בבירור גן פגוע או מחלה מורשת.
- תרופות (בעיקר תרופות כימותרפיות מסוימות) - חשוב להבין אם היה טיפול במחלה כמו לימפומה או סרטן דם אחר בעבר או טיפול כימותרפי בסרטן השד. גם הקרנות טיפוליות לחזה עלולות להוביל לאי ספיקת לב.
- צריכת יתר של אלכוהול או שימוש בסמים מסוימים
- מומי לב מולדים
גורמים שעלולים לזרז את התפתחות אי ספיקת לב ולהגביר את סיבוכיה: - עישון.
- סוכרת לא מאוזנת.
- לחץ דם לא מאוזן.
- עודף משקל.
- רמה גבוהה של שומנים בדם.
- חוסר פעילות גופנית.
תסמינים של אי ספיקת לב
בשלבי המחלה המוקדמים החולה עשוי/ה שלא לחוש דבר. ככל שהמחלה תחריף החולה עלול/ה לסבול מתופעות בדרגות חומרה שונות. תסמיני המחלה רבים ומשתנים בין מטופל/ת למטופל/ת.
יש לציין, שלא בהכרח יופיעו כל הסימנים. מספיק בהופעת סימן אחד כדי להצדיק פנייה לצוות המטפל, מאחר והדבר עלול לבטא החמרה באי ספיקת לב.
- קוצר נשימה -בשלבים מוקדמים של אי ספיקת לב ייתכן ולא תחוש/י קוצר נשימה אלא רק אחרי פעילות גופנית מאומצת ,עם החמרת המחלה, קוצר נשימה עלול להופיע גם במצב מנוחה ולהחריף בתנוחת שכיבה או בשינה. בשל מצב זה יש שהחולים/ות מגביהים/ות את מראשות המיטה או מוסיפים/ות כריות ויש אף שנאלצים/ות לישון בישיבה. התעוררות משינה בשל קוצר נשימה קשה, לעיתים עם צורך להתיישב או לפתוח חלון הינה מצב ייחודי שיכול להצביע על קיום אי ספיקת לב קשה.
- שיעול יבש - שעול טורדני יבש או צפצופים במהלך הנשימה. אלה עשויים להעיד על הצטברות נוזלים בראות.
- עליה במשקל ובצקות - עליה חדה במשקל כתוצאה מהצטברות נוזלים בגוף. צבירת הנוזלים באה לידי ביטוי בבצקות (תפיחות גומתית של תת העור והגדלת היקף האיבר). הבצקות מופיעות באזורי הגוף הנמוכים תחילה: בכפות הרגלים ובקרסוליים ובהמשך בשוקיים בגב התחתון בבטן (מיימת) ובאזורים נוספים בגוף.
- עייפות /תשישות - באי ספיקת לב תפוקת הלב פוחתת ולכן פחות דם עשיר בחמצן יגיע לשרירי הגוף. מחסור בחמצן גורם לעייפות יתר קשיי ריכוז ותשישות ממושכת.
- הפרעות שינה - מתבטאת בנדודי שינה בהתעוררויות תכופות .
- קצב לב מהיר - כתוצאה מהיכולת הלקויה של הלב לתפקד עלול להופיע קצב לב מהיר. לעתים יתכנו הפרעות בקצב הלב או קצב לב בלתי סדיר .
- סחרחורת - כתוצאה מלחץ דם נמוך, לעתים הסחרחורת היא תופעת לוואי של תרופות הניתנות לטיפול באי ספיקת לב .
- איבוד הכרה ,עילפון - עלול להתרחש בשל ירידה בלחץ דם או הפרעות קצב .
- צורך להטיל שתן בלילה או הטלת שתן תכופה בלילה עשויים להיגרם מאי ספיקת לב .
תסמינים נוספים:
- איבוד תאבון - עקב הצטברות נוזלים במערכת העיכול או בכבד תיתכן תחושת מלאות או נפיחות.
- תסמינים רגשיים ,דיכאון וחרדה - תחושות אלה נפוצות בקרב חולי/ות אי ספיקת לב כתוצאה מהחמרת תסמינים.
- ירידה בתפקוד המיני.
סימני אזהרה: סימנים המחייבים פניה לרופא/אחות
חלק חשוב בטיפול באי ספיקת לב נובע משיתוף פעולה מצדך. עליך לגלות מודעות אישית לסימנים גופניים שיכולים להעיד על החמרה במצב הרפואי ודורשים התערבות רפואית מיידית. יש להכירם ולהתייחס אליהם.
בקורת, מעקב רפואי וערנות לשינוי במצבך הרפואי ישפיעו על יעילות הטיפול.
סימנים המעידים על החמרה ודורשים פנייתך לעזרה (רופא משפחה, מרפאת אי ספיקת לב או חדר מיון):
- החמרה בקוצר נשימה כגון בזמן מאמץ קל או מנוחה
- עליה חדה במשקל של יותר מקילוגרם או שניים ביממה
- דופק מהיר
- שיעול טורדני חדש
- ירידה חדה בכמות השתן
- סחרחורת קשה או התעלפות
- בחילות או אובדן תאבון
כיצד מאבחנים אי ספיקת לב
כאשר מתעוררים סימפטומים שיכולים להעיד על אי ספיקת לב הרופא יקשיב להיסטוריה הרפואית שלך ישאל שאלות בירור ויאסוף נתונים נדרשים, יבצע בדיקה גופנית ובמידת הצורך תופנה לבדיקות מקיפות.
מדדים כללים
מדידת לחץ דם, דופק, רמת חמצן בדם.
בדיקת הורידים בצוואר- אם קיים לחץ מוגבר בעלייה הימנית, ורידי הצוואר מתנפחים ובולטים, דבר המעיד על עודף נוזלים בגוף ועל אי ספיקת לב חמורה יותר. הרופא יבדוק את ורידי הצוואר בשכיבה בזווית 30-45º.
האזנה לרחשי הריאות והלב באמצעות הסטטוסקופ- חרחורים במהלך הנשימה יכולים להצביע על הצטברות נוזלים בריאות, רשרושים בלב עשויים להעיד על בעיה בפעילות המסתמים.
בדיקת חלל הבטן, הקרסוליים והרגליים אשר עלולים להתנפח בשל הצטברות נוזלים.
שקילה- הצטברות נוזלים בגוף מובילה לעלייה במשקל.
בדיקות דם :ספירת דם, אלקטרולטים, תפקודי כליות תפקודי כבד, גלוקוז, ליפדים, TSH ובחלק מהחולים רמת דיגוקסין ומדדי ברזל בדם.
הטיפול באי ספיקת לב
הטיפול באי ספיקת לב נועד להפחית את סממני המחלה, לשפר את איכות החיים ולמנוע החמרה של המחלה ואשפוזים נוספים כמו גם להאריך את חיי המטופלים. לכל חולה תיבנה תכנית טיפול ומעקב המתאימה למצבו/ה הרפואי. עם התקדמות חומרת המחלה מוצעות למטופל/ת אפשרויות נוספות לטיפול.
הטיפול כולל (בהתאם לחומרת המחלה):
- שמירה על אורח חיים בריא.
- טיפול תרופתי מסודר ועקבי בהתאם להנחיות הרופא.
- בדיקות מעקב תקופתיות לפי הנחיות הצוות.
- טיפול בקוצבים ובפעולות צנתוריות.
- טיפול בניתוחים.
- הטיפול התרופתי באי ספיקת לב
הנחיות ועצות ללקיחת התרופות
- חשוב שתכיר/י את התרופות שניתנות לך, השפעתן, המינון הנדרש, תדירות לקיחתן. לכל תרופה יש שם מקצועי (גנרי) ושמות מסחריים הניתנים ע"י החברה המשווקת כך שלתרופה מסוימת עשויים להיות מספר שמות שונים. אם אינך בטוח/ה בשם התרופה פנה/י לצוות הרפואי לעזרה.
- עליך להקפיד לקחת את התרופות בצורה מסודרת ועקבית לפי הנחיות הרופא. אם שכחת לקחת מנת תרופה, אין לקחת מנה כפולה ביום המחרת.
- במידה והפסקת לקחת את התרופה או שינית מינון, יש לדווח לרופא המטפל.
- לכל טיפול תרופתי ייתכנו תופעות לוואי. במידה ואת/ה חש בתופעה חדשה שלא חשת לפני לקיחת התרופה, עליך לדווח עליה לצוות המטפל.
- במידה ובכוונתך להיעזר בתרופות ללא מרשם או בתכשירים הומיאופתיים, חשוב לדווח ולהיוועץ על כך עם הרופא המטפל.
- הקפד/י על מעקב רפואי –בקר/י אצל הרופא המטפל בצורה סדירה על מנת לאפשר ביקורת על נטילת התרופות
- בהגיעך למרפאה עליך להביא את חפיסות התרופות בהן את/ה נוהג/ת להשתמש בכדי לוודא שהצוות הרפואי מבין בדיוק איזה תרופות את/ה נוטל בבית ויוכל להתאים בצורה נכונה את הטיפול התרופתי למצבך.
צנתורים טיפוליים והשתלת קוצבים מיוחדים
בחלק מהחולים/ות ימליץ הרופא המטפל על ביצוע צנתור להערכת האפשרות שחסימה או היצרות בכלי דם כליליים תורמת לאי ספיקת הלב או לסימפטומים. במידה וימצאו היצרויות משמעותיות ניתן לשקול פתיחתם בצנתור טיפולי (בעזרת בלון ותומכן) או על ידי ניתוח מעקפים. במקרים מיוחדים בהם לפגיעה במסתמים יש תפקיד באי ספיקת הלב ניתן לטפל במסתם הפגוע בדרך צנתורית או במהלך ניתוח מסתמים.
קוצבי לב ודפיברילטורים – חלק מהמטופלים/ות הסובלים/ות מאי ספיקת לב יכולים להיעזר בקוצב לב מיוחד המכונה "קוצב לב דו חדרי " או" קוצב CRT". טיפול זה עשוי להקל על חלק מתסמיניך, עם זאת טיפול זה אינו מתאים לכל החולים/ות הסובלים/ות מאי ספיקת לב. במידה ונמצאת מתאים/ה הרופא שלך ידון עמך בנושא זה.
למניעה של הפרעות קצב מסוכנות מומלץ לחלק מהחולים/ות על השתלת קוצב לב מיוחד היודע לאבחן ולטפל בהפרעות קצב מהירות. מכשיר זה נקרא דפיברילטור והוא מושתל כמו קוצב לב רגיל בניתוח קטן המבוצע בדרך כלל בחדר הצנתור.
התערבות כירורגית
בחולי/ות אי ספיקת לב מתקדמת שמיצו את אפשרויות הטיפול לעיל אך עדיין סובלים מאי ספיקת לב קשה ניתן לשקול מועמדות לטיפולים כירורגיים מתקדמים הכוללים:
- השתלת לב מלאכותי
- השתלת לב אדם
ההתאמה לניתוחים אלה הינה פרטנית וסבוכה. ההחלטה על הצורך בהם וההתאמה של החולה דורשת לעיתים מעקב והיכרות מעמיקה עם החולה, כולל מעורבות של כלל צוות המרפאה.