המעבדה לתפקודי ריאות

בדיקות לתפקודי ריאה מתבצעות כדי לברר מדוע חולים סובלים מבעיות כמו קוצר נשימה, שיעול, עייפות במאמץ וכו'. הבירור מסייע לקבוע את מהלך הטיפול הרצוי. עוד ניתן באמצעות הבדיקות לאבחן אסטמה ו-COPD (מחלת ריאות נשימתית כרונית), לבצע מעקב אחר התקדמות הטיפול ולמדוד את הצלחתו.
למעבדה מגיעים גם חולים העומדים לעבור ניתוחים מסוגים שונים על מנת לבחון אם יוכלו לעמוד בהרדמה מלאה.
המעבדה מאובזרת גם בציוד ייעודי לטיפול בילדים ומתבצעות בה בדיקות מאמץ נשימתיות ובדיקות תגר לילדים.

בדיקות המבוצעות במעבדה

ספירומטריה

ספירומטריה היא בדיקה שמטרתה לאבחן מחלות חסימתיות של דרכי הנשימה כגון אסטמה או COPD וכן גורמי סיכון למחלות ריאה. משך הבדיקה כ-10-5 דקות והיא אינה כרוכה בסיכונים כלשהם.
הבדיקה מומלצת לחולים הסובלים מקושי בנשימה במאמץ או במנוחה, משיעול ממושך, מליחה מרובה, או מעשנים אף ללא תלונות נשימתיות.
על החולה לשתף פעולה באופן פעיל במהלך הבדיקה ולהישמע להוראות הטכנאי/ת, שכן אי שיתוף פעולה יכול להוביל לטעות באבחנה.

שלבי הבדיקה: על החולה לנשום נשימה עמוקה מאוד; על החולה לנשוף חזק למכשיר הספירומטר; יש להמשיך ולהוציא אוויר במשך מס' שניות. יש לבצע את הבדיקה מס' פעמים.

פענוח התוצאות: במהלך הספירומטריה נמדד נפח הריאה הכולל (TLC, Total Lung Capacity) - כמות האוויר המרבית שניתן להכניס לריאה. נפחים ירודים מעידים על מחלה רסטריקטיבית, נפחים גבוהים מעידים על מחלה חסימתית, כי אוויר נכנס אך קשה לו לצאת (היפראינפלציה). לאבחנת מחלה מעורבת דרוש שילוב של בדיקת ספירומטריה ובדיקת נפחי ריאות.
הספירומטריה יכולה להצביע על מחלות חסימתיות שבהן יש הפרעה לזרימת האוויר, כמו אסטמה או אמפיזמה, או מחלות רסטרקטיביות שבהן יש הקטנה של נפח הריאה (כמו בפיברוזיס), צלקות בריאה או עקמת. התוצאות המספריות מעידות על חומרת המחלה.

בדיקת כושר הדיפוזיה

בדיקה זו מודדת את כושר חדירת הגזים לריאות ותחלופתם בריאות. תוצאה נמוכה עם מחלה רסטריקטיבית מעידה על צלקות בריאה (כאשר יש צלקות בריאה (פיברוזיס), לחמצן יש קושי להגיע לדם ולכן הדיפוזיה תהיה נמוכה). כאשר יש הקטנה של הנפחים עם כושר דיפוזיה בטווח הנורמה, הדבר מעיד על מחלה של שרירי הנשימה או חולשה בדופן החזה. כאשר יש מחלה חסימתית עם דיפוזיה נמוכה הדבר מעיד על נפחת (אמפיזמה) שבה יש מיעוט של כלי דם בריאה ולכן החמצן מתקשה לחדור פנימה.

בדיקת אוקסימטריה

מטרת בדיקה זו למדוד את ריווי החמצן בדם העורקי. ניתן לבדוק זאת במנוחה ובמאמץ בחולים אשר חווים מוגבלות בעת מאמץ. הבדיקה גם מאפשרת לבדוק את רמת החמצן בחולים המקבלים חמצן.

בדיקת תגר מטכולין

מטרת הבדיקה לאבחן אסתמה. הבדיקה נעשית כאשר יש חשד לאסתמה אך תפקודי הריאות תקינים, או כאשר התסמינים אינם אופייניים או לא ספציפיים.
בבדיקה זו החולה שואף בהדרגה ריכוזים עולים של מטכולין. חומר זה יכול לגרום להתכווצות השרירים בדופן כלי הנשימה ולהיצרות של כלי הנשימה. לפני הבדיקה מבוצעת בדיקת ספירומטריה ונפח הריאות נמדד בכל ריכוז של מטכולין.

תגר מאמץ לאסתמה

מטרתו של מבחן מאמץ לאתר תסמינים ריאתיים הנובעים ממאמץ (EIA, exercise-induced asthma). על החולה לבצע פעילות גופנית באופן מבוקר על מסלול ריצה או אופני כושר למשך מספר דקות. ספירומטריה מבוצעת לפני הבדיקה ולאחריה. למבחן זה יש השלכות טיפוליות על חולים להם תסמינים של אסתמה בעקבות פעילות גופנית וכן על חולים אקטיביים.

בדיקת מאמץ לב-ריאה

הבדיקה מתבצעת במטרה לאבחן מקרים מסוימים בהם לא ברור אם המקור לקוצר נשימה הוא בעיה לבבית או מחלת ריאות. בנוסף, הבדיקה מאפשרת בדיקת כושר גופני בספורטאים, הערכת נכות וכושר מאמץ באנשים לאחר חבלות בבית החזה, הערכת סיכונים לפני ניתוחים ועוד.
בבדיקה זו נמדדים בו זמנית התגובות הפיזיולוגיות למאמץ במערכות הלב, הריאה וכלי הדם.
תוצאות הבדיקה מבוטאות במדד של ניצולת החמצן (consumption- maximal oxygen - VO2max) המשקפות את יכולת העבודה המרבית של החולה.