הפרעות שינה: איך מאבחנים ומהן דרכי הטיפול?

שינה איכותית היא אבן יסוד לבריאות הפיזית והנפשית, והיא חיונית לתפקוד תקין של מערכות הגוף השונות. הפרעות שינה – בין אם מדובר בקושי להירדם, יקיצות תכופות במהלך הלילה או שינה שאינה מספקת – עלולות להשפיע באופן ניכר על איכות החיים. תסמינים שכיחים כוללים עייפות מתמשכת, ירידה בריכוז, שינויים במצב הרוח ואף פגיעה בתפקוד מערכת החיסון. אם ההתמודדות עם קשיי שינה מוכרת, מומלץ לקרוא את המאמר שלפניכם ולגלות מתי כדאי לפנות לאבחון וטיפול מקצועי.

מהן הפרעות שינה וכיצד הן משפיעות על הבריאות?

הפרעות שינה מייצגות מגוון של מצבים רפואיים המשבשים את היכולת לקיים שינה איכותית ורציפה, והן משפיעות באופן משמעותי על התפקוד היומיומי ועל הבריאות הכוללת. במהלך שינה תקינה מתרחשים תהליכים רבים בגוף, כולל התחדשות תאים, חיזוק הזיכרון, ויסות הורמונלי ותמיכה במערכת החיסון, כאשר שיבוש בתהליכים אלה עלול להוביל להשלכות בריאותיות ארוכות טווח. בנוסף, הפרעות שינה שאינן חולפות עלולות להשפיע על מצב הרוח, הריכוז והיכולת הקוגניטיבית, ולהגביר את הסיכון למחלות כרוניות שונות. 

סוגי הפרעות שינה נפוצות 

הפרעות השינה מתחלקות למספר קבוצות עיקריות:
●    נדודי שינה (אינסומניה) – מתאפיינת בקושי להירדם או להישאר ישן לאורך הלילה. מופיעה לעיתים קרובות בעקבות מתח נפשי או שינויים בשגרה. יכולה להיות זמנית או כרונית.
●    הפרעות בתזמון השינה – כאשר השעון הביולוגי אינו בסנכרון עם זמני היום והלילה. בהן שעון ביולוגי מאוחר הנפוץ בצעירים ומוקדם הנפוץ בקשישים.
●    הפרעות תנועה בשינה – בהן גם הפרעת הרגל העצבנית המופיעה בערב ומפריעה להרדמות ותנועות רגליים מחזוריות בשינה המפריעה לאיכות השינה.
●    פאראסומניות – הליכה משינה, דיבור משינה והתנהגויות חריגות נוספות המגיעות במצב שינה.
●    דום נשימה בשינה – מצב שבו נעצרת הנשימה לפרקי זמן קצרים במהלך השינה. גורם ליקיצות תכופות ולירידה ברמת החמצן בדם. מצב זה משפיע על הבריאות באופן משמעותי ומהווה גורם סיכון למחלות לב ושבץ ודורש טיפול מתאים.
●    היפרסומניה – ישנוניות יתר במהלך היום. ישנן סיבות מרובות להיפרסומניה, מרבית המקרים הינם שניוניים להפרעות כגון הפרעות תנועה בשינה או הפרעות נשימה בשינה אך במקרים נדירים ישנה ישנוניות יתר הנובעת מהפרעה באיזון ההורמונלי במוח.

הפרעות שינה אצל ילדים 

הפרעות שינה בקרב ילדים הן תופעה נפוצה המשפיעה על התפתחותם ואיכות חייהם. מרפאת נשימה ושינה לילדים היא הכתובת בו ניתן לקבל מענה מתאים, בתצורת אבחון מקיף ומעקב אחר בעיות שינה שונות. חשוב לטפל בהפרעות שינה בגיל צעיר כדי למנוע השלכות ארוכות טווח, כאשר הטיפול המוקדם מסייע בהתפתחות תקינה וביצועים לימודיים טובים יותר.

מהם הגורמים העיקריים להפרעות שינה? 

ישנם מספר גורמים המשפיעים על איכות השינה:
1.    גיל - שינויים הורמונליים ופיזיולוגיים משפיעים על דפוסי השינה בגילאים שונים.
2.    מצב רפואי - מחלות כרוניות, כאבים, ובעיות נשימה.
3.    אורח חיים - לחץ, חרדה, ושינויים בסביבה.
4.    הרגלים יומיומיים - צריכת קפאין, שימוש במסכים, ופעילות גופנית בשעות לא מתאימות.

מהם התסמינים הנפוצים בהפרעות שינה? 

הופעת תסמיניה של הפרעות שינה מהווה איתות משמעותי לצורך בהתערבות מקצועית ואבחון מעמיק. התסמינים הנפוצים של הפרעות שינה כוללים קשיי הירדמות בלתי פוסקים, יקיצות תכופות במהלך הלילה, ונחירות המלוות בהפסקות נשימה. רבים מהסובלים מהפרעות שינה חווים עייפות כרונית, ירידה משמעותית ביכולת הריכוז, וקשיים בזיכרון לטווח קצר וארוך. לצד כל אלה, יכולים להופיע תסמינים נוספים, כמו שינויים במצב הרוח, כאבי ראש בשעות הבוקר, וירידה כללית בתפקוד היומיומי, כולל פגיעה בפרודוקטיביות בעבודה ובלימודים. כאשר הם מופיעים, מרפאת שינה היא הגורם הנכון להיעזר בו, שם נמצא צוות המתמחה בהפרעות שינה שיוכל לבצע אבחון מקיף ולהתאים תוכנית טיפול נכונה. 

כיצד מאבחנים הפרעות שינה? 

תהליך האבחון של הפרעות שינה מתחיל בתשאול מעמיק לגבי הרגלי השינה, התסמינים והשפעתם על חיי היומיום. לאחר מכן, באם הוחלט שיש צורך לבדיקה הכוללת שינה במעבדה, מתבצעת בדיקה מקיפה הכוללת ניטור מתקדם של מגוון פרמטרים פיזיולוגיים, כולל גלי מוח, קצב לב, תנועות עיניים ודפוסי נשימה. הבדיקה בתוך מעבדת שינה מתבצעת במשך לילה שלם בסביבה מבוקרת, תחת השגחה מקצועית צמודה של צוות מיומן. הצוות הרפואי מנתח את הנתונים המתקבלים באמצעות מכשור מתקדם, המאפשר זיהוי מדויק של דפוסי שינה חריגים והפרעות ספציפיות המצריכות מענה מתאים. ישנן בדיקות נוספות המתבצעות במסגרת מעבדת השינה, בינהן ניטור שעות הערות והשינה באמצעות שעון מיוחד או בדיקת נשימה ביתית.

מהן ההשלכות של הפרעות שינה לא מטופלות? 

הפרעות שינה שאינן מטופלות מהוות סיכון משמעותי לבריאות הפיזית והנפשית, עם השלכות מרחיקות לכת על איכות החיים. דום נשימה בשינה שאינו מטופל מגביר משמעותית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, יתר לחץ דם, ובעיות מטבוליות חמורות. מחקרים מראים כי קיים קשר ישיר בין הפרעות שינה לא מטופלות לבין התפתחות דיכאון, חרדה, ובעיות קוגניטיביות משמעותיות. כאשר חוסר שינה כרוני משפיע לרעה על יכולת הריכוז, הזיכרון והלמידה, מה שעלול להוביל לירידה בביצועים בעבודה ובלימודים. ההשפעות ארוכות הטווח כוללות סיכון מוגבר גם למחלות כרוניות, השמנה, וירידה בתפקוד המערכת החיסונית. בנוסף, הפרעות שינה לא מטופלות עלולות להגביר את הסיכון לתאונות דרכים ותאונות עבודה עקב עייפות וירידה בערנות.

דרכי טיפול בהפרעות שינה 

קיימות מספר אפשרויות טיפול בהפרעות שינה, המותאמות לסוג ההפרעה וחומרתה:

טיפולים רפואיים ותרופתיים 

תרופות במקרים של הפרעות שינה ניתנות לרוב לפרקי זמן קצרים, ואלו יכולות להיות, למשל, תרופות מרשם המשפיעות על מערכת העצבים. במסגרת הרפואה הראשונית ישנה נטיית יתר למרשמים של תרופות כגון בנזודיאזפינים אשר אינה מומלצת לטווח ארוך וגורמות להתמכרות ותלות, ללא בדיקה מעמיקה לסיבה להפרעות השינה. השימוש בתרופות משרות שינה דורש מעקב רפואי צמוד ומתן דגש על תופעות לוואי אפשריות, במקביל למציאת וטיפול במקור ההפרעה

טיפולים בהפרעות נשימה בשינה – הטיפול בהפרעות נשימה בשינה נע בין שימוש במכשירים חיצוניים המאפשרים מעבר בדרכי האוויר (כגון CPAP BIPAP) או סד לילה המותאם במיוחד ועד להליכים ניתוחיים המבוצעים על ידי צוות א.א.ג או פה ולסת ומוכוונים למקום חסימת דרכי האוויר.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות שינה 

שיפור איכות השינה מתחיל ביצירת סביבת שינה אופטימלית הכוללת טמפרטורה נוחה, חדר חשוך ושקט, ושמירה על שעות שינה קבועות. הפחתת חשיפה למסכים אלקטרוניים בשעה-שעתיים לפני השינה, שכן האור הכחול הנפלט מהם מפריע לייצור המלטונין ולמחזור השינה הטבעי. כמו כן הפחתת גירויים בסביבת השינה ושמירת המיטה כמקום לשינה בלבד. פעילות גופנית סדירה בשעות הבוקר או אחר הצוהריים המוקדמות, יחד עם תזונה מאוזנת והפחתת צריכת קפאין בשעות מאוחרות, תורמות משמעותית גם היא לשיפור איכות השינה, ושימוש בטכניקות הרפיה כמו מיינדפולנס, יוגה, או נשימות עמוקות. 
בטיפול CBT-I המובל על ידי צוות מקצועי ישנה תוכנית של מספר שבועות שבהם מוקנים הרגלי שינה נכונים במקביל לשינוי קוגניטיבי לתפישת השינה. 

לסיכום 

הפרעות שינה הן בעיה רפואית, המשפיעה על איכות החיים והבריאות, מחקרים עדכניים מצביעים על הקשר ההדוק בין איכות השינה לבין תוחלת החיים ואיכות החיים ולכן, זיהוי מוקדם, אבחון מקצועי וטיפול מתאים הם קריטיים למניעת סיבוכים. פנו לייעוץ רפואי, למעבדת שינה מקצועית, אם אתם חווים קשיי שינה שאינם חד פעמיים, כדי לקבל את המענה הטיפולי הנכון לכם.

שאלות נפוצות 

כמה שעות שינה מומלצות לכל גיל? 

מבוגרים: 7-9 שעות, מתבגרים: 8-10 שעות, ילדים: 9-11 שעות, פעוטות: 11-14 שעות.

איך מזהים הפרעת שינה אצל ילדים? 

קשיי הירדמות, יקיצות תכופות, עייפות במהלך היום, הפרעות בקשב וריכוז וגם שינויים בהתנהגות ובמצב הרוח הם תסמינים המעידים פעמים רבות על הפרעות שינה אצל ילדים.

מהן אפשרויות הטיפול בהפרעות שינה? 

כתלות במקור להפרעת השינה . טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, טיפול חיצוני וטיפולים פולשניים בהפרעות נשימה בשינה.

האם ניתן לטפל בהפרעות שינה ללא תרופות? 

תלוי במקור הפרעת השינה. הפרעות שינה שמקורן פסיכולוגי כגון אינסומניה או הפרעת שמקורן בשיבושי שעון ביולוגי יכולות להיות מטופלות על ידי טיפול התנהגותי וקוגניטיבי.