בקע סרעפתי הוא מצב רפואי שכיח למדי, בייחוד בקרב אוכלוסייה מבוגרת, אשר עלול לגרום לתסמינים מטרידים ולהשפיע על איכות החיים. המידע שלפניכם יספק רקע כללי על הבקע הסרעפתי, על הגורמים לו, על הסימפטומים הנלווים אליו ועל הטיפול בו.
מהו בקע סרעפתי?
בקע סרעפתי, הידוע גם כבקע היאטלי, מתרחש כאשר חלק מהקיבה עובר דרך פתח בסרעפת (שריר צורת כיפה שמפריד בין חלל הבטן לחלל בית החזה) ועולה לתוך בית החזה. באופן נורמלי, הוושט עובר דרך פתח זה בסרעפת בדרכו מהפה לקיבה, אך במצב של בקע סרעפתי, הפתח מתרחב ומאפשר לחלק מהקיבה לעבור דרכו.
קיימים כמה סוגים של בקע סרעפתי. הסוג הנפוץ ביותר נקרא בקע סרעפתי גולש, שבו החלק העליון של הקיבה והמעבר בין הוושט לקיבה זזים ("גולשים") מעלה לתוך בית החזה. בסוג אחר חלק מהקיבה עולה לצד הוושט, ושם סוגים מורכבים נוספים אבל נדירים. אף ששכיחות בקע סרעפתי עולה עם הגיל, קשה לקבוע את השכיחות המדויקת שלו מכיוון שרבים מהמקרים אינם מלווים בתסמינים.
מהם התסמינים השכיחים של בקע סרעפתי?
רבים מהאנשים הסובלים מבקע סרעפתי אינם חווים תסמינים כלשהם, והמצב מתגלה לעיתים קרובות באקראי במהלך בדיקות הדמיה שנעשות מסיבות אחרות. אולם, כאשר יש תסמינים, הם לרוב קשורים למחלת ההחזר הקיבתי-ושטי, או לריפלוקס כפי שכולם מכירים אותה. התסמין השכיח ביותר של בקע סרעפתי הוא צרבת – תחושת צריבה או אי נוחות שמתחילה בטן עליונה או חזה תחתון ועולה מאחורי עצם החזה ויכול להגיעה עד לצוואר,. תסמינים נוספים כוללים גיהוקים, קושי בבליעה, כאבים או לחץ בחזה,. תסמינים לא טיפוסיים כמו אי נוחות בגרון, שיעול כרוני או קול צרוד לעיטים עשויים להיות קשורים להחזר קיבתי וושטי אך יש להם הסברים נוספים. במקרים חמורים יותר, עלולים להופיע גם הקאות, דימום ממערכת העיכול ואף קוצר נשימה. חשוב לציין שבקע סרעפתי מסוג פרא-ושטי עלול להוביל לסיבוכים מסכני חיים, כמו תסביב, חסימה או היצרות יחסית של הקיבה, ולכן חשוב לפנות לרופא מומחה כדי להבין את מקור התסמינים וחמורת הבעיה .
ממה נגרם הבקע הסרעפתי?
מקובל לחשוב כי הסיבות לבקע הסרעפתי הן השילוב של חולשה מבנית בסרעפת ועלייה בלחץ התוך-בטני. חולשה בסרעפת יכולה להיות מולדת או נרכשת עם הגיל, בעוד שלחץ תוך-בטני מוגבר יכול לנבוע ממגוון סיבות. גורמי הסיכון השכיחים לבקע סרעפתי כוללים השמנת יתר, היריון, שיעול כרוני (למשל עקב עישון או מחלת ריאות), הרמת משאות כבדים והקאות חוזרות. נוסף לאלה, גיל מתקדם וטראומה לאזור הבטן או החזה עלולים גם הם לתרום להיחלשות הסרעפת ולהתפתחות הבקע. במקרים נדירים, בקע סרעפתי עשוי להיות תוצאה של מום מולד בסרעפת. פגמים אלה נוצרים בדרך כלל במהלך התפתחות העובר, לרוב פגמים אלו מתגלים במהלך אולטרסאונד סקירת מערכות בהריון, אבל במקרים נדירים הם קטנים מאוד אן לא מתגלים ועלולים להוביל לתסמינים מאוחר יותר בחיים.
כיצד מאבחנים בקע סרעפתי?
במקרים רבים, מתגלה הבקע הסרעפתי באופן מקרי במהלך בדיקות דימות שנעשות מסיבות אחרות, כמו צילום חזה חזה או סי טי.. אם זאת, כאשר יש חשד לבקע סרעפתי, הגורמת לתסמינים, יש צורך לבצע בדיקות מכוונות לאישור האבחנה. לרוב הבדיקה הזמינה ביותר הינה גסטרוקופיה, שהיא בדיקה אנדוסקופית של דרכי העיכול העליונות, מאפשרת לרופא לראות ישירות את הוושט, את הקיבה ואת נוכחות הבקע, אם קיים. בדיקת בריום (צילום ושט-קיבה-תריסריון הכולל חומר ניגוד) משלים את הערכה מכיוון שמדגימה את גודם ומיקום הקיבה ביחס לסרעפת. במקרים מסוימים, בייחוד כאשר שוקלים ניתוח, ייתכן שיבוצעו בדיקות נוספות כמו מנומטריה של הוושט (לבדיקת תפקוד שרירי הוושט) או ניטור חומציות הוושט כדי להעריך את חומרת ההחזר הקיבתי-ושטי הנלווה.
מהן אפשרויות הטיפול בבקע סרעפתי?
הגישה הטיפולית לבקע סרעפתי תלויה בחומרת התסמינים, בסוג הבקע ובמצב הבריאותי הכללי של המטופל. במקרים רבים, בעיקר כאשר התסמינים קלים או לא קיימים, אפשר להסתפק במעקב תקופתי ובשינויי אורח חיים, כמו ירידה במשקל, הימנעות ממאכלים מעוררי רפלוקס (אם כי לא מומלצים דיאטות קשות כוללת המענות ממוצרי מזון רבים, אלה מניעה ממוצרים ספציפיים על בסיס אישי) והגבהת ראש המיטה. כאשר התסמינים מפריעים לאיכות החיים או כאשר יש סיכון לסיבוכים, הטיפול התרופתי הוא קו ההגנה הראשון. תרופות הפועלות על הפרשת חומצת הקיבה יכולות להפחית את התסמינים של צרבת והחזר קיבתי-ושטי הנלווים לבקע סרעפתי. במקרים חמורים או עמידים לטיפול תרופתי, ניתוח לתיקון הבקע עשוי להיות מומלץ. הניתוח, הנעשה לרוב בגישה זעיר-פולשנית, כולל החזרת הקיבה למקומה הטבעי בבטן, סגירת פתח הבקע וביצוע פונדופליקציה (כריכת החלק העליון של הקיבה סביב הוושט התחתון) למניעת רפלוקס עתידי.
האם אפשר למנוע את התופעה?
אף שאי אפשר למנוע לחלוטין את התפתחות הבקע הסרעפתי, בייחוד כאשר הוא נובע מחולשה מבנית מולדת בסרעפת, יש צעדים שאפשר לנקוט כדי להפחית את הסיכון או למנוע החמרה של בקע קיים. לאנשים המאובחנים בבקע סרעפתי, התאמת הרגלי האכילה והשינה עשויה לסייע במניעת החמרת התסמינים. אכילת ארוחות קטנות ותכופות, הימנעות מאכילה שעתיים עד שלוש לפני השינה, והימנעות ממזונות שנוטים להחמיר רפלוקס (כמו מזונות שומניים, חריפים, חומציים, שוקולד ואלכוהול – כאמור לא מומלץ להתחיל דיאטות קיצונית או קשות שעלולים לגרום לחסרים תזונתיים או פגיעה באיכות החיים, מומלץ המענות ממוצרים ספציפיים שגורמים לסימפטומים על בסיס אישי, וליווי של דיאטן.ית קלינית) – כל אלה יכולים להפחית את התסמינים ולמנוע סיבוכים.
כיצד בקע סרעפתי משפיע על העיכול ועל הבריאות הכללית?
בקע סרעפתי יכול להשפיע מאוד על מערכת העיכול ועל איכות החיים. ההשפעה הנפוצה ביותר היא מחלת הרפלוקס הקיבתי-ושטי, הנגרמת כתוצאה ממעבר של תוכן הקיבה החומצי אל הוושט. ריפלוקס יכול לגרום לצרבת, לכאב בחזה, לקשיי בליעה ואף לנזק לרירית הוושט (דלקת וושט). נוסף להשפעות הישירות על מערכת העיכול, בקע סרעפתי יכול להשפיע גם על מערכות אחרות בגוף. תסמינים לא טיפוסיים כמו שיעול כרוני, צרידות וקוצר נשימה לעיטים עלולים לנבוע מרפלוקס קיבתי-ושטי שנגרם כתוצאה מבקע סרעפתי, אם כי יש סיבות נוספות לתסמינם אלו והקשר לרפלקס לא תמיד ברור. במקרים קיצוניים, הרפלוקס עלול להוביל לשינויים בתאי הוושט אשר גורם סיכון לסרטן הוושט. בקע סרעפתי שאינו מטופל או סיבוכים כמו חסימה או כליאה של הקיבה בשק הבקע, עלולים בסופו של דבר להשפיע גם על בריאות המטופל בכלל. תסמינים כמו כאב, הקאות, קשיי אכילה ותת תזונה יכולים להוביל לירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי ולהשפיע באופן שלילי על איכות החיים. לכן, חשוב לטפל בבקע סרעפתי ולנהל אותו כהלכה כדי למזער את השפעותיו ארוכות הטווח על הבריאות וכמובן לשים לב לתסמינים שונים, אם יש, שיכולים להעיד עליו.
לסיכום
בקע סרעפתי הוא מצב רפואי שכיח המתאפיין בחדירת חלק מהקיבה לבית החזה דרך פתח בסרעפת. אף שרבים מהמקרים אינם מלווים בתסמינים, בקע סרעפתי עלול לגרום לתסמינים מטרידים ולהשפיע על איכות החיים ועל הבריאות הכללית. הבנת הגורמים, האבחון המוקדם ובחירת שיטת הטיפול המתאימה, יכולים לסייע בניהול יעיל של הבקע ובמניעת סיבוכים. שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי וניתוח במקרים מסוימים, הם כלים חשובים בהתמודדות עם בקע סרעפתי. בכל מקרה, שיתוף פעולה הדוק בין המטופל לצוות הרפואי הכרחי להשגת התוצאות הטובות ביותר ולשיפור איכות החיים. בעזרת הגישה הנכונה וההתמדה, רוב האנשים הסובלים מבקע סרעפתי יכולים לנהל את מצבם בהצלחה ולהמשיך ליהנות מחיים מלאים ופעילים.
