סוכרת מסוג 1 נובעת מהרס אוטואימוני של תאי בטא בלבלב המפרישים אינסולין. אינסולין הוא ההורמון שאחראי על ניצול משק הסוכר בגוף. לאחר ארוחה, עולה רמת הסוכר (גלוקוז) בדם והוא נכנס לתאים בעזרת אינסולין. בעת צום, למשל במהלך שנת לילה, אינסולין גורם ליצירת גלוקוז דרך פירוק שומנים או חלבון. מחסור באינסולין גורם לעלייה ברמות הסוכר בדם. הסוכר מופרש בכליה וסופח עימו מים וגורם להשתנה מרובה. לעיתים ילדים קטנים יחלו לסבול מהרטבות לילה למרות שנגמלו כבר. כתוצאה מהשתנה מרובה יש גם צימאון מוגבר. למרות העלייה ברמות הסוכר בדם התאים בגוף אינם מקבלים אותו ולכן הילד מתלונן על עייפות, חולשה וירידה במשקל. בשנים האחרונות יש עלייה במספר מקרי סוכרת מסוג 1 בעיקר בקרב ילדים צעירים, מגיל 5 שנים. הסיבה המדויקת לכך אינה ברורה.
שכיחות המחלה בארץ נעה בין 8-12 מקרים חדשים לכל 100,000 ילדים.
בקבוצת הגיל הצעירה (גילאי 5-6), 1 מכל 600 ילדים סובל מסוכרת.
בקבוצת הגיל הבוגרת, 1 מכל 400 ילדים סובל מסוכרת.
להופעת סוכרת יש שוני עונתי, עם עלייה בשכיחות במהלך חודשי האביב והסתיו.
המחלה גם מופיעה בשכיחות יתר בקרב ילדים בני 5-6 וילדים בגיל ההתבגרות.
הטיפול העיקרי במחלת הסוכרת הוא מתן אינסולין. עד שנת 1921, כשהתגלה האינסולין, מחלת סוכרת מסוג 1 הייתה מחלה חשוכת מרפא ותוחלת החיים של הילדים עמדה על שנה ממועד האבחון. מאז יש התקדמות רבה בפיתוח סוגי אינסולין שונים, מחטים ועטים חדישים, משאבות אינסולין ולאחרונה גם חיישנים (סנסורים) למדידה רציפה של הסוכר בדם. בעולם (ובכלל זה גם כאן בארץ) מושקעים מאמצים רבים למציאת מרפא למחלת הסוכרת.
מעבר לאינסולין, יש חשיבות רבה גם לשמירה על תזונה מאוזנת ומגוונת כמו לכל שאר הילדים. יש לזכור כי תפריט של ילדים סוכרתיים כמו ילדים בריאים מורכב בעיקרו מפחמימות אך יש חשיבות בבחירת סוג הפחמימה הבריאה יותר.
יש חשיבות רבה גם לביצוע פעילות גופנית סדירה, אשר תורמת הן לשיפור רמות הסוכר בדם והן לבריאותם הכללית של הילדים. לסוכרת השלכות מיידיות וגם השלכות ארוכות טווח על בריאות הילד. ירידה דרסטית ברמות הסוכר בדם יכולה לגרום לירידה במצב ההכרה ולסיכון חיי הילד. חוסר איזון סוכרת לטווח ארוך יביא לפגיעה באיברים שונים לרבות כליות, עיניים, ובהמשך גם בלב ובכלי הדם הגדולים בגפיים. בכדי למנוע את סיבוכי מחלת הסוכרת יש חשיבות לאיזון טוב של רמות הסוכר בדם. היום נהוג להשתמש במדד HBA1c אשר מראה את ממוצע רמות הסוכר ב-2-3 החודשים האחרונים בדם החולה כמדד לאיזון.
רמת HBA1c המומלצת היא מתחת ל 7%. בשל מורכבות מחלת הסוכרת, הטיפול בחולים בה מתבצע במרפאות רב-תחומיות הכוללות רופא, אחות, דיאטנית, עובדת סוציאלית, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים לפי הצורך. למרות שברוב המקרים של סוכרת בילדים מדובר בסוכרת מסוג 1, יש בשנים האחרונות גם עלייה במקרי סוכרת מסוג 2 בקרב ילדים, בעיקר בקרב ילדים שמנים. במקרים אלה למניעת ההשמנה חשיבות עליונה למניעת התפתחות המחלה. כמו כן, חלק קטן ממקרי הסוכרת בילדים מקורם בסיבות גנטיות בהם הגן בודד וידוע. במקרים האלה יש בדרך כלל קרוב משפחה מדרגה ראשונה או שנייה אשר החל לסבול מסוכרת בגיל צעיר יחסית. בחלק מהמצבים האלה ניתן לטפל בכדורים ולא בזריקות אינסולין. מעט מאוד מקרי סוכרת גם יופיעו בתקופת הינקות, עד גיל חצי שנה, וגם הם נגרמים ע"י פגיעה גנטית. המחלה מלווה לעיתים בהופעת סימנים אחרים ואינה מתנהגת כמו סוכרת מסוג 1.
למרות מורכבות הטיפול במחלת הסוכרת מסוג 1, תוחלת החיים של הילדים עלתה בהרבה וכיום ילדים סוכרתיים יכולים לנהל אורח חיים כמעט תקין לחלוטין וליהנות מילדותם כמו כל ילד אחר.
הוכח כי ילדים שנמצאים במעקב מסודר ותדיר במרפאה לסוכרת מאוזנים יותר.