מהי בדיקת ASCA/ANCA?
קיימים סמנים שונים בדם העשויים לעזור באבחון מחלות מעי דלקתיות. שתי הבדיקות הנפוצות ביותר והמצויות ברוב קופות החולים הן ANCA הרלוונטית בעיקר למחלת קוליטיס כיבית ו-ASCA הרלוונטית בעיקר למחלת קרוהן. בדיקות סרולוגיות אלה מאתרות למעשה נוגדנים (הראשון כנגד מרכיב תאי והשני כנגד מרכיב חיידקי) שככל הידוע היום הם חסרי חשיבות בהתהוות הדלקת אלא רק מעידים על קיום המחלה. קיימים מערכים נוספים של סרולוגיות בעולם (פרומתאוס בארה"ב וגליקומייד בישראל) אך אלה לא זמינים במסגרת קופות החולים ועלותם הגבוהה לרוב לא מצדיקה שימוש תכוף בהם אלא במקרים מיוחדים.
מתי כדאי להיבדק באמצעות בדיקה זו?
ניתן לערוך את בדיקות הדם בזמן האבחנה לשלוש מטרות: הראשונה (בדומה לבדיקת קלפרוטקטין), על מנת לאתר מטופלים עם תלונות של תסמונת המעי הרגיז שצריכים לעבור בירור נוסף (כגון בקולונוסקופיה, הדמיה או קלפרוטקטין בצואה) בחשד למחלות מעי דלקתיות; השנייה, כדי להבדיל בין קוליטיס כיבית לקרוהן במקרה של דלקת לא טיפוסית במעי הגס, שיכולה להתאים הן לקוליטיס כיבית והן למחלת קרוהן (אנו קוראים למצב זה IBD-Unclassified או בקיצור IBD-U); השלישית, כדי לנבא מצב מחלה. במחקרים שונים נמצא כי בדיקות סרולוגיות חיוביות בדם עלולות להעיד על מהלך מחלה סוער יותר עם סיכון מוגבר לניתוחים ואשפוזים. עם זאת נדגיש כי מעבר להיבט המחקרי-אקדמי, לא מקובל לשלוח סרולוגיות למטרה זו בלבד היות שאין אנו יודעים לכמת את הסיכון ולתרגמו הלכה למעשה לטיפול.
האם הבדיקה אמינה?
לא במיוחד, אך תוצאה חיובית עשויה לעזור באבחנה. שיעור ה-ASCA חיובי (ו-ANCA שלילי) בנוכחות מחלת קרוהן הוא כ-70% בעוד ששיעור בדיקה חיובית באוכלוסייה הכללית הוא כ-5%. ANCA חיובי במחלת קוליטיס כיבית (בנוכחות ASCA שלילי) הוא כ-60%-70% בעוד ששיעורו באוכלוסייה הכללית הוא 10%-15%. הדיוק יורד כשמדובר בדלקת במעי הגס מסוג IBD-U במטרה להבדיל בין קוליטיס כיבית למחלת קרוהן. ככל שהתוצאה המתקבלת גבוהה יותר - כך אמינות הבדיקה עולה.