המרכז הקולורקטלי לילדים

איטמות פי טבעת עם פיסטולה רקטו-וסטיבולרית
Imperforate Anus with Recto-Vestibular Fistula
מום זה קיים בבנות בלבד. במום זה פתח פי הטבעת קיים אך אינו ממוקם במקומו האנטומי, פתח פי הטבעת נמצא קרוב מאד לנרתיק.
פיסטולה = נצור, קשר בין שני איברים
וסטיבל=Vestible = האיזור בבנות שנמצא מיד אחורית לפתח הנרתיק בין השפתיים הקטנות.

אבחנה

אבחנה של מום זה, מתרחשת בבדיקה הפיזיקלית של התינוקת מיד לאחר הלידה. נדיר מאד שמצב זה יאובחן בבדיקות טרום לידתיות. כמו כן, לא ידוע לנו על גן מסוים האחראי על מום זה ולכן גם בדיקות גנטיות לא יסייעו.
לעיתים, בשלב הראשון נראה לצוות הפגיה כי מדובר באיטמות גבוהה ורק בבדיקת הכירורג או בהמשך כשמופיעה צואה מבינים בדיוק את טיב המום.

הערכה וטיפול

היממה הראשונה מוקדשת להערכה של המום וכן הערכה לגבי קיום מומים נוספים (ראה "מלפורמציות אנורקטליות").
מאחר וקיים פתח דרכו הצואה יוצאת יש להעריך בשלב הראשון האם הפתח צר או רחב מספיק להתרוקנות.
הערכה זו מתבצעת בבדיקה פיזיקלית עם שימוש במרחיבים המודדים את קוטר הפתח. במקרים רבים הפתח הינו צר ונדרשות הרחבות. הרחבות אלו מתחילות בימים הראשונים שלאחר הלידה
ע"י הצוות הכירורגי, עד שהפתח מגיע לקוטר המאפשר התרוקנות טובה ומלאה. זהו תהליך הנמשך מספר ימים שבמהלכו אנו מלמדים את ההורים כיצד לבצע את ההרחבות בעצמם.

לאחר מספר ימים בו נשלמת ההערכה לגבי מומים נוספים וההרחבה מספקת הילדה תשתחרר לביתה ותמשיך מעקב מרפאתי. ההרחבות נמשכות מספר שבועות נוספים ע"י ההורים בבית.
לעיתים, כירורג הילדים מעריך מסיבות שונות שלא ניתן לבצע הרחבות או שההרחבות אינן מספקות ואז התינוקת עוברת ניתוח קולוסטומיה בימים הראשונים לחייה.
תינוקות עם פיסולה וסטיבולרית הנולדים אצלינו עוברים קולוסטומיה לעיתים נדירות בלבד.

מעקב לאחר השחרור

לאחר השחרור ההורים יגיעו לביקורת מרפאתית במרפאה לכירורגית ילדים בשערי צדק ובדר"כ יודרכו על המשך הרחבות עד לביצוע הניתוח.

טיפול ניתוחי

במום זה ההתוויה לניתוח הינה ברורה וחד משמעית, ומתבצעת לרוב סביב גיל 3 חודשים.
הטיפול הניתוחי הוא ניוד (הסטה) של פי הטבעת למקומו שבמרכז השרירים ובניה של גוף פרינאלי שיפריד בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק.

אנופלסטיה = Anoplasty / PSARP – Posterior Sagittal Anorectoplasty

ֿ

ניתוח זה מתבצע בגישה פרינאלית (מאיזור פי הטבעת) בו אנו מסיטים את הרקטום ו"פי הטבעת" אל מרכז השריר, ובונים גוף פרינאלי בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק. במטרה ששילוב זה יאפשר שליטה טובה יותר וכן יאפשר בעתיד לידה נרתיקית.
ניתוח זה דורש מיומנות וניסיון רב מאחר ונדרשת הפרדה מדוקדקת בין הרקטום לנרתיק ללא פגיעה בשני האיברים וכן יש לדייק במיקום פי הטבעת החדש על מנת לאפשר שליטה מיטבית.

מניתוח זה התינוק יוצא עם תפרים הנראים לעין שנמסים לבד וכן קטטר שתן. ההחלמה היא בדרך כלל קלה, הכאבים לרוב יחסית מינימליים. לאחר הניתוח חובה להקפיד על נקיון של מקום הניתוח על מנת להימנע מזיהומים ואין לבצע שום פעולה רקטלית כדי לא לפגוע במקום הניתוח. במקרים בהם לתינוקת שעוברת את הניתוח אין סטומה היא תהיה בצום כשבוע, ההזנה תתבצע דרך הוריד וזאת על מנת להקטין למינימום מעבר יציאות דרך פצע הניתוח ובכך להקטין סיכויי זיהום של פצע הניתוח.

כשבוע לאחר הניתוח בהנחה שהכל עובר כשורה, משתחררים הביתה. הסיבוך המשמעותי בניתוח זה הינו זיהום באיזור הניתוח אשר לרוב מסתדר עם טיפול מקומי אך לעיתים נדרש ניתוח נוסף ובמקרים נדירים אף ביצוע קולוסטומיה לשם הטיית הצואה עד ההחלמה.

כשבועיים לאחר הניתוח יש צורך בביצוע הרחבות, כיוון שבמהלך ריפוי הפצע יש נטיה להצטלקות והתכווצות שעלולה להביא לידי הצרות של פי הטבעת החדש. כדי למנוע הצרות זו אנו מדריכים את ההורים כיצד לבצע זאת ומציידים אותם במרחיבים מתאימים. ההרחבה מתבצעת מידי יום למשך כשלושה חודשים תוך כדי מעקב מרפאתי.

מלפורמציות אנו-רקטליות הינן קשת רחבה של מומים של פי הטבעת והרקטום. המרכז הקולו-רקטלי לילדים בשערי צדק הינו מרכז רב תחומי מהמובילים בארץ המתמחה בטיפול (ניתוחי ורפואי) במומים אנו-רקטלים וכן במעקב לאחר ילדים הסובלים ממומים אלה.

רקע פיזיולוגי

מערכת העיכול היא למעשה צינור דרכו עובר המזון המתחיל בפה, ומסתיים בפי הטבעת. המזון העובר דרכו עובר תהליכי עיבוד וספיגה, כך שהגוף מנצל את המרכיבים התזונתיים של המזון ואת היתר מפריש כצואה.
איטמות פי הטבעת הינו מום בו פתח היציאה (פי הטבעת) של צינור מערכת העיכול חסום. לעיתים קרובות הוא מסתיים במיקום לא תקין, לדוגמא - קדמית למיקומו האנטומי בעור או שמתחבר למערכת השתן.
מעבר להפרעה בהתרוקנות מערכת העיכול כאשר אין פי טבעת תקין, ישנן בעיות נוספות , מיקום פי הטבעת איננו במרכז מערכת הסוגרים - כך שלטווח ארוך עלולה להיות פגיעה בשליטה ביציאות. וכאשר יש חיבור למערכת השתן - ייתכנו זיהומים הנובעים מחיבור לא תקין זה.

היארעות

זהו מום יחסית נדיר, המופיע אחת ל - 5000 לידות. הסיבה למום אינה ידועה, ולמעט מקרים נדירים אנו לא יודעים על בעיה גנטית הקשורה למום זה.
יש לדעת שלעיתים קרובות מום זה מופיע יחד עם קבוצת מומים נוספים שיש לשלול בימים שלאחר הלידה, כגון מומי לב, מומים של מערכת השתן והשלד. מומים אלה מתוארים כ
VACTER(L) ASSOCIATION

אלו ראשי תיבות של מקומות בהם יכולים להימצא מומים נוספים והם: עמוד שדרה (Vertebra) , פי טבעת (Anus), לב (Cardiac), קנה וושט (Tracheo-Esophageal), כליות (Renal) וגפיים (Limb).
ולכן עם גילוי המום יש להשלים הדמיות שונות לשלילה או הימצאות של מומים נוספים.
המומים יכולים להיות קטנים וידרשו רק מעקב במרפאה ויכולים להיות מורכבים ולדרוש מספר ניתוחים, חלקם בשיתוף פעולה עם צוותים נוספים וכן מעקב ארוך טווח במרפאה.

אבחון המום

במיעוט המקרים קיים חשד למום בבדיקות אולטרה סאונד שמתבצעות במהלך ההריון אך ברוב המקרים המום מאובחן לאחר הלידה בבדיקה הפיזיקלית של התינוק, מזהים שאין פי-טבעת או שפי הטבעת איננו ממוקם במקומו האנטומי.

טיפול

מאחר ומדובר בקשת רחבה של מומים, לכל מום מותאם הטיפול הייחודי שלו. ברוב המקרים הטיפול הינו ניתוחי אך במקרים קלים וייחודיים אין צורך בניתוח אלא בטיפול ומעקב מרפאתי בלבד.

התיקון הניתוחי נקרא אנופלסטיה - יצירת פי טבעת. ובו המעי מובא למקומו האנטומי התקין ומתבצע שחזור ובנייה של פי הטבעת.
ניתוח זה דורש מיומנות רבה. הוא מתבצע באיזור אנטומי מאוד עדין ורגיש, האחראי על השליטה בסוגרים של השתן והצואה וכן על התפקוד המיני. יש משמעות רבה לטכניקה הניתוחית בהשפעה על איכות החיים העתידית של התינוק. המעי צריך להיות מובא בדיוק מירבי למקומו בין שרירי הסוגרים. פקטור בעל השפעה על יכולתו לשלוט בסוגריו.

לעיתים קרובות הטיפול הניתוחי יהיה במספר שלבים. בשלב הראשון נפתור את בעיית החסימה של מערכת העיכול והסיכוי לזיהומים במערכת השתן, ע"י ניתוח להטיית הצואה דרך דופן הבטן (קולוסטומיה). לאחר כ3 חודשים עם השלמת ההערכה של אופי המום (באמצעות הדמיה), יתבצע השלב השני - התיקון של המום עצמו- יצירת פי טבעת. בשלב השלישי נבצע ניתוח לסגירת הקולוסטומיה ובכך נשלים את הטיפול הניתוחי ואת שלמות מערכת העיכול.

לשלבי העיבוד לקראת הניתוח יש חשיבות מכרעת על סיכויי ההצלחה הניתוחית. הערכה מדוייקת צריכה להתבצע על ידי צוות מיומן במומים מסוג זה הכולל את המנתחים ואת אנשי הרנטגן. לאחר הניתוחים יש צורך במעקב מרפאתי באופן קבוע ובתדירות משתנה. מעקב מסודר מאפשר למקסם את הסיכויים לשליטה ביציאות.

איטמות פי טבעת עם פיסטולה רקטו-פרינאלית

זהו המום הפשוט ביותר מתוך קשת המומים האנו-רקטלים.
במום זה פתח פי הטבעת קיים אך אינו ממוקם במקומו האנטומי, פתח פי הטבעת יהיה קרוב יותר לנרתיק (בבנות) או לשק האשכים (בבנים).
פיסטולה = נצור, קשר בין שני איברים
פרינאום = האיזור בעור בין פי הטבעת לנרתיק (בבנות) או לשק האשכים (בבנים)

מום זה מכונה לעיתים " פי טבעת קדמי" או Anterior Anus שם זה איננו מדויק מאחר ובילדים כאלה לא קיים פי טבעת אמיתי או תעלה אנאלית תקינה.
לתעלה אנאלית תקינה קיים מבנה מאד מסוים הכולל מעבר הדרגתי בין מעי לעור, עם שרירים (סוגרים) הבנויים בצורה מסוימת ואיזור תחושתי מוגדר.

אבחנה

אבחנה של מום זה, כאמור, מתרחשת בבדיקה הפיזיקלית של הילוד לאחר הלידה. נדיר מאד שמצב זה יאובחן בבדיקות טרום לידתיות. כמו כן, לא ידוע לנו על גן מסוים האחראי על מום זה ולכן גם בדיקות גנטיות לא יסייעו.

הערכה וטיפול

היממה הראשונה מוקדשת להערכה של המום וכן הערכה לגבי קיום מומים נוספים (ראה "מלפורמציות אנורקטליות").
מאחר וקיים פתח דרכו הצואה יוצאת יש להעריך בשלב הראשון האם הפתח צר או רחב מספיק להתרוקנות.
הערכה זו מתבצעת בבדיקה פיזיקלית עם שימוש במרחיבים המודדים את קוטר הפתח. במקרים רבים הפתח הינו צר ונדרשות הרחבות. הרחבות אלו מתחילות בימים הראשונים שלאחר הלידה ע"י הצוות הכירורגי, עד שהפתח מגיע לקוטר המאפשר התרוקנות טובה ומלאה. זהו תהליך הנמשך מספר ימים שבמהלכו אנו מלמדים את ההורים כיצד לבצע את ההרחבות בעצמם.
לאחר מספר ימים בו נשלמת ההערכה לגבי מומים נוספים וההרחבה מספקת הילד/ה ישתחררו לביתם וימשיכו מעקב מרפאתי. ההרחבות נמשכות מספר שבועות נוספים ע"י ההורים בבית.

מעקב לאחר השחרור

לאחר השחרור ההורים יגיעו לביקורת מרפאתית במרפאה לכירורגית ילדים בשערי צדק ובמהלך המעקב יוחלט על הצורך בניתוח.

טיפול ניתוחי

ההחלטה על הצורך בניתוח איננה פשוטה. אם המרחק לנרתיק מספק, ורוב הפתח מוקף בשריר ההערכה שלנו תהיה שקרוב לודאי לא תהיה בעיה של שליטה וניתוח לא ישפר את איכות החיים, למרות שפתח פי הטבעת איננו לגמרי במקומו – ולא נמליץ על ניתוח, אלא מעקב בלבד.
לעומת זאת, ניתוח יתבצע כאשר הכירורג מתרשם, שהמרחק בין פתח פי הטבעת לבין פתח הנרתיק הינו קטן מאד וכאשר נראה שפתח פי הטבעת כמעט ולא מוקף בשריר הסוגר.
הטיפול הניתוחי הוא ניוד (הסטה) של פי הטבעת למקומו המקורי ובניה של גוף פרינאלי הנמצא כאמור בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק.
גם במקרים בהם לא מנתחים יש להמשיך מעקב במרפאה הקולורקטלית.

אנופלסטיה = Anoplasty / PSARP – Posterior Sagittal Anorectoplasty

ניתוח זה מתבצע בגישה פרינאלית (מאיזור פי הטבעת) בו אנו מסיטים את הרקטום ו"פי הטבעת" אל מרכז השריר, ובונים גוף פרינאלי בין פי הטבעת החדש אל הנרתיק. במטרה ששילוב זה יאפשר שליטה טובה יותר וכן יאפשר בעתיד לידה נרתיקית.
ניתוח זה דורש מיומנות וניסיון רב מאחר ונדרשת הפרדה מדוקדקת בין הרקטום לנרתיק ללא פגיעה בשני האיברים וכן יש לדייק במיקום פי הטבעת החדש על מנת לאפשר שליטה מיטבית.

מניתוח זה התינוק יוצא עם תפרים הנראים לעין שנמסים לבד וכן קטטר שתן. ההחלמה היא בדרך כלל קלה, הכאבים לרוב יחסית מינימליים.
לאחר הניתוח חובה להקפיד על נקיון של מקום הניתוח על מנת להימנע מזיהומים ואין לבצע שום פעולה רקטלית כדי לא לפגוע במקום הניתוח.
במקרים בהם לתינוק שעובר את הניתוח אין סטומה הוא יהיה בצום כשבוע, ההזנה תתבצע דרך הוריד וזאת על מנת להקטין למינימום מעבר יציאות דרך פצע הניתוח ובכך להקטין סיכויי זיהום של פצע הניתוח.

כשבוע לאחר הניתוח בהנחה שהכל עובר כשורה, משתחררים הביתה.
כשבועיים לאחר הניתוח יש צורך בביצוע הרחבות, כיוון שבמהלך ריפוי הפצע יש נטיה להצטלקות והתכווצות שעלולה להביא לידי הצרות של פי הטבעת החדש. כדי למנוע הצרות זו אנו מדריכים את ההורים כיצד לבצע זאת ומציידים אותם במרחיבים מתאימים. ההרחבה מתבצעת מידי יום למשך כשלושה חודשים תוך כדי מעקב מרפאתי.

חולים מכל הארץ פונים למרכז הקולורקטלי שלנו לצורך מעקב וטיפול ניתוחי במחלות קולו-רקטליות. בכלל המומים האלו נמצאת גם המחלה ע"ש הירשפרונג, אשר הטיפול בה הוא בעיקרו ניתוחי. שכיחות מחלת הירשפרונג הינה כ 1:4000 לידות, אצלינו במחלקה נמצא אחד המרכזים הגדולים בארץ לטיפול במחלה זו כך שאנו מנתחים 1-2 ילדים בחודש עם מחלת הירשפרונג.

רקע פיזיולוגי

מערכת העיכול היא למעשה צינור ארוך בו האוכל עובר מהפה לכיוון פי הטבעת. במהלך המעבר במעי הדק נספגים מהמזון הרכיבים הדרושים לגוף, במעי הגס מתבצעת בעיקר ספיגה של נוזל וכל היתר מתפנה דרך פי הטבעת כצואה.

לצורך ההתקדמות של המזון במערכת העיכול, למעי יש תנועתיות (פריסטלטיקה)- תנועות של התכווצות והרפיה לסירוגין, מתואמות, כך שהמזון נדחף לאורך כל צינור מערכת העיכול.
כדי ליצור את התנועתיות הזו ישנם בדופן המעי סיבי שריר, והבקרה עליהם מתבצעת ע"י תאי עצב (גנגליונים), השוכנים גם הם בדופן המעי. במידה וישנו חוסר של תאי עצב בדופן המעי- התנועתיות נפגעת , התוכן שבמעי לא מתקדם ונוצרת חסימה של המעי.

במהלך ההתפתחות העוברית תאי העצב מתקדמים מכיוון הפה אל כיוון פי הטבעת. במחלת הירשפרונג, תאי העצב נעצרו בנקודה מסוימת במעי הגס כך שמעבר אליה אין עצבוב תקין. לכן, הקטע החולה יהיה תמיד רצוף מפי הטבעת עד לנקודה זו.

זאת אומרת שישנו איזור במעי, בד"כ לקראת סופו של צינור מערכת העיכול, בקצה המעי הגס, שהחל מאיזור זה יש חוסר בתאי עצב (גנגליונים) ובעקבותיו חוסר הרפיה של דופן המעי, וממילא תוכן המעי לא מתקדם מנקודה זו והלאה. כתוצאה מכך המעי המקורב לאיזור זה, מנסה לדחוף את התוכן למעי החולה (חסר הגנגליונים), ללא הצלחה, ורק מתרחב ומתמלא בתוכן. כך למעשה נוצרת חסימת מעי.

התבטאות המחלה

הביטוי לחסימת המעיים, יהיה חוסר יציאות, בטן תפוחה ובהמשך הקאות. ממצאים אלה מתבטאים לרוב כבר בימים הראשונים לחיים. תינוק שלא מעביר פעולות מעיים ביממה הראשונה לחייו, יהיה צורך לשלול קיומה של מחלת הרשפרונג.
לעיתים, הביטוי יהיה בגיל מספר שבועות, חודשים ולעיתים נדירות אפילו כמה שנים.

אבחנה

האבחנה מתבצעת בשילוב של הדמיה (צילום עם חומר ניגוד בחוקן) וביופסיה המאשרת העדרות תאי עצב (גנגליונים) בדופן המעי.

טיפול

הטיפול הראשוני כולל שטיפות דרך פי הטבעת המתבצעות תדיר, ומאפשרות התרוקנות סדירה של תוכן המעי גם בהעדר תנועתיות של המעי. לאחר האבחנה של מחלת הירשפרונג אנו נדריך אתכם ההורים בביצוע השטיפות ולאחר מכן תשתחררו לביתכם עם המשך שטיפות ומעקב מרפאתי עד לביצוע הניתוח.

בנוסף, נתחיל טיפול באנטיביוטיקה מניעתית הנקראת פלג'יל (FLAGY/METRONIDAZOLE)

טיפול ניתוחי

במידה והאבחנה נעשתה סביב הלידה והמעקב מאפשר זאת אנו ממליצים לבצע את הניתוח סביב גיל 3 חודשים. מטרת הניתוח היא כריתת איזור המעי החולה (חסר הגנגליונים) וחיבור מעי בעל עצבוב תקין לאיזור פי הטבעת. הגישה הניתוחית נקבעת בכל מקרה לגופו, ע"פ האבחנה הטרום ניתוחית והחשד להיקף המחלה. לעיתים ניתן לבצע את כל הניתוח דרך פי הטבעת ( טרנס אנאלי), ולעיתים נדרשת גם גישה בטנית.

במרבית המקרים במחלקתנו הגישה הבטנית מתבצעת בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה). דבר המאפשר החלמה מהירה יותר הכרוכה בפחות כאב, עם תוצאה אסטתית עדיפה.

מעקב

חשוב לדעת שחולים עם מחלת הירשפרונג חשופים יותר לדלקת קשה של המעי (אנטרוקוליטיס), הבאה לידי ביטוי בחוסר יציאות , תפיחות בטנית וחום. נדרשת התערבות מהירה של שטיפות דרך פי הטבעת כדי לאפשר התרוקנות של המעי.
לאחר הניתוח ישנו מעקב ארוך טווח ע"י מחלקתנו, עם ביקורות סדירות אצל הרופא המנתח וקשר רציף עם האחות המתאמת. הליווי מתבצע לאורך כל תהליך גדילתו של הילד.

בשורות הבאות נתייחס למום הקיים בבנים בלבד שבו נולד תינוק בן עם פי טבעת אטום ללא כל פתח יציאה. במקרים אלה ייתכן וקצה הרקטום (המעי) מגיע כמעט עד העור (איטמות נמוכה) או שקצה הרקטום (המעי) מחובר אל דרכי השתן (איטמות גבוהה).
מום בו הרקטום מחובר אל דרכי השתן נקרא:
איטמות פי טבעת עם פיסטולה לדרכי השתן = Imperforate Anus with Recto-Urethral Fistula
פיסטולה = נצור, קשר בין שני איברים
שופכה=Urethra = צינור השתן, היוצא מכיס השתן לכיוון הפין.

אבחנה

אבחנה של מום זה, מתרחשת בבדיקה הפיזיקלית של התינוקת מיד לאחר הלידה. נדיר מאד שמצב זה יאובחן בבדיקות טרום לידתיות. כמו כן, לא ידוע לנו על גן מסוים האחראי על מום זה ולכן גם בדיקות גנטיות לא יסייעו.

הערכה וטיפול

היממה הראשונה מוקדשת להערכה של המום וכן הערכה לגבי קיום מומים נוספים (ראה "מלפורמציות אנורקטליות").
מאחר ולא קיים פתח ליציאת הצואה מדובר בעצם בתינוק שנולד עם חסימה של מערכת העיכול, אותה יש לפתור בהקדם. לכן,ביממה הראשונה עלינו להעריך האם האיטמות גבוהה או נמוכה, ועל פי נתון זה נקבע את דרך הטיפול הניתוחי.
הערכה זו מתבצעת בגיל 24 שעות, אז מבצעים צילום צידי שבו ניתן להעריך את גובה האיטמות. באיטמות נמוכה ניתן לבצע כבר ביום השני לחיים ניתוח לבניה ושחזור של פי הטבעת. ואילו, באיטמות גבוהה יש לבצע ניתוח להטיית הצואה דרך דופן הבטן (קולוסטומיה) ובניית פי הטבעת תתבצע בשלב מאוחר יותר.

טיפול ניתוחי – איטמות נמוכה

באיטמות נמוכה, כאמור, כשקצה הרקטום מגיע כמעט עד העור, ביום השני לחיים נבצע ניתוח בו נבנה פי טבעת.
ניתוח זה מתבצע בגישה פרינאלית (מאיזור פי הטבעת) בו אנו מוצאים את קצה הרקטום ובונים פי טבעת חדש במרכז השריר (הספינקטר). הניתוח נקרא אנופלסטיה = Anoplasty .

ניתוח זה דורש מיומנות וניסיון רב מאחר ונדרשת הפרדה מדוקדקת וזהירה של הרקטום מהרקמות מסביב וניודו אל גובה העור . כמו-כן יש לדייק במיקום פי הטבעת החדש על מנת לאפשר שליטה מיטבית על יציאות בעתיד.
לאחר הניתוח הילוד חוזר להשגחה בפגיה. ההחלמה היא בדרך כלל קלה, והכאבים לרוב מינימליים. כבר ביממה הראשונה הוא יתחיל בהעברת פעולות מעיים דרך "פי הטבעת החדש" ולכן יש להקפיד על הגיינה. בדר"כ תוך יום-יומיים יוכל לחזור ולאכול. כשבוע ימים לאחר הניתוח כשהפצע החלים והתינוק אוכל ומעביר פעולת מעיים יוכל להשתחרר ולהמשיך מעקב מרפאתי.

טיפול ניתוחי – איטמות גבוהה

באיטמות גבוהה, כאמור, קצה הרקטום רחוק מן העור ולעיתים מחובר לדרכי השתן, ביום השני לחיים נבצע ניתוח לשם הטיה של הצואה על מנת לפתור את בעיית החסימה.
בניתוח זה מתבצעת "סטומה"/"קולוסטומיה" = colostomy - מבצעים פיום (פתיחה) של לולאת מעי גס ומחברים אותה לדופן הבטן – דרך פתח זה התינוק יעביר פעולת מעיים ואליו בהמשך תודבק שקית.
לאחר הניתוח הילוד חוזר להשגחה בפגיה. לעיתים לוקח יומיים או שלושה עד שמתחיל בהעברת פעולות מעיים דרך הסטומה. לאחר שמתחיל להעביר פעולות מעיים יוכל לחזור ולאכול בהדרגה. לאחר הניתוח כשהפצע החלים והתינוק אוכל ומעביר פעולת מעיים יוכל להשתחרר ולהמשיך מעקב מרפאתי.

מעקב לאחר השחרור – איטמות נמוכה

לאחר השחרור ההורים יגיעו לביקורת מרפאתית במרפאה לכירורגית ילדים בשערי צדק.
ההורים יודרכו על ביצוע הרחבות לתקופה של כ 3 חודשים מידי יום תוך כדי מעקב מרפאתי כל מספר שבועות, על מנת למנוע הצטלקות והצרות של פי הטבעת החדש.

מעקב לאחר השחרור – איטמות גבוהה

בילדים שעברו קולוסטומיה נרצה לראות שהם גדלים ומתפתחים ולקראת גיל 3 חודשים נמליץ על ביצוע בדיקה ברנטגן עם הזרקת חומר ניגוד דרך הסטומה שאיננה פעילה במטרה לקבל מידע מדויק על המום לפני הניתוח. בדיקה זו נערכת בשערי צדק בנוכחות רדיולוג ילדים וכירורג ילדים , נעשית באופן אמבולטורי, ללא אישפוז ואיננה דורשת צום.
בבדיקה נברר האם קיים קשר (פיסטולה) לדרכי השתן, ובמידה וקיים מהו מיקומו המדויק. לבדיקה זו חשיבות גבוהה מאד בהערכה שלפני הניתוח והיא מאפשרת לנו לקבל מידע מדויק על האנטומיה של המום. על פי מידע זה תקבע הגישה הניתוחית ונמנע מ"הפתעות" במהלך הניתוח.
בשל חשיבות הבדיקה, בבנים שנולדו עם איטמות ועברו קולוסטומיה בבתי חולים אחרים והגיעו אלינו להמשך טיפול נחזור על הבדיקה הרנטגנית בשערי צדק, גם אם כבר בצעו בדיקה שכזו במקום אחר.
הניתוח לבניה ושחזור פי הטבעת מתבצע לרוב סביב גיל 3-4 חודשים.

אנופלסטיה = Anoplasty / PSARP – Posterior Sagittal Anorectoplasty

הטיפול הניתוחי כולל: זיהוי של הרקטום, ניתוק הקשר לדרכי השתן וניוד (הסטה) של פי הרקטום למקומו שבמרכז השרירים כך שפי הטבעת החדש ימוקם בדיוק במרכז השרירים.

לאחר הניתוח:

לאחר הניתוח חובה להקפיד על נקיון של מקום הניתוח על מנת להימנע מזיהומים ואין לבצע שום פעולה רקטלית כדי לא לפגוע במקום הניתוח.
כשבועיים לאחר הניתוח יש צורך בביצוע הרחבות, כיוון שבמהלך ריפוי הפצע יש נטיה להצטלקות והתכווצות שעלולה להביא לידי הצרות של פי הטבעת החדש. כדי למנוע הצרות זו אנו מדריכים את ההורים כיצד לבצע זאת ומציידים אותם במרחיבים מתאימים. ההרחבה מתבצעת מידי יום למשך כשלושה חודשים תוך כדי מעקב מרפאתי.
לאחר כשלושה חודשים (בילדים עם סטומה) מוודאים שפתח פי הטבעת החדש הגיע לקוטר הרצוי וניתן לסגור את הסטומה.