תפקידו של כיס המרה – הינו ריכוז המרה טרם הפרשתה למערכת העיכול בזמן ארוחה. המרה עוברת דרך צינורות מרה לתריסריון ומסייעת בספיגת שומנים.
 
מחלות שעלולות להתפתח עקבות אבנים בכיס המרה
אבנים שנוצרות בכיס מרה והתגלו באופן אקראי ולא גורמות לבעיות – אינן דורשות טיפול. בניגוד, האבנים שנוצרית בכיס המרה ולעתים בצינורות המרה, עלולות לגרום לבעיות כמו דלקת כיס מרה, דלקת דרכי מרה, חסימת דרכי מרה (צהבת חסימתית) ודלקת לבלב. כתוצאה מכך כאבי בטן, בחילות והקאות ולעתים גם חום המעיד על דלקת וסיבוכים זיהומיים קשים ביותר. לפי כך, מומלץ לעבור ניתוח לכריתת כיס מרה גם לאחר תלונות מינימאליות.
 
ניתוח לכריתת כיס מרה
כריתת כיס המרה בניתוח הוכחה במשך השנים כדרך הבטוחה והיעילה ביותר לטפל במחלות שנגרמות על ידי אבני המרה. במהלך הניתוח נכרת כיס המרה בשלמותו, עם האבנים שבתוכו. קיימות שתי גישות ניתוחיות:
הניתוח הפתוח - זהו הניתוח המסורתי להוצאת כיס המרה שבו מבוצע חתך בדופן הבטן העליונה ודרכו כורתים את כיס המרה. חסרונות גישה זו – חתך גדול שדורש אשפוז ממושך וטיפול בשיכוך כאבים בטווח המידי וסיבוכים אחרים הקשורים בביצוע חתך גדול בטווח הארוך.
הניתוח הלפרוסקופי - שיטה להסרת כיס המרה ללא חתך גדול ופתיחת הבטן. בניתוח לפרוסקופי מנפחים את חלל הבטן עם גז (שנספג בהמשך) ומכניסים מצלמת וידאו. דרך חתכים נוספים מעבירים מכשירי ניתוח. תחת ראייה ובעזרתם כיס המרה מופרד מרקמת הכבד, כלי דם וצינור מרה ומוצא דרך אחד הפתחים.
בניגוד לניתוח פתוח, ההחלמה לאחר ניתוח בגישה לפרוסקופית היא מהירה ובדרך כלל מדובר באשפוז של יום אחד. רמת הכאבים נמוכה מאחר שאין חתך גדול בדופן הבטן, והצלקות הן קטנות מאוד בהשוואה לניתוח רגיל. רוב המנותחים יכולים לחזור לעבודה לאחר מספר ימים של מנוחה בבית.
באחוז נמוך של המקרים, קשיים טכניים במהלך הניתוח לפרוסקופי יכולים להוביל לפתיחת הבטן וביצוע הניתוח בגישה הפתוחה.
הסיבוכים בזמן הניתוח ולאחריו נדירים, אך מחייבים רמות שונות של התערבות – מטיפול אנטיביוטי לזמן קצר במקרה של זיהום בחתך הניתוחי ועד ניתוח לשחזור דרכי המרה עקב פגיעה במהלך הניתוח.
במידה והודגמו אבנים בדרכי מרה בזמן הניתוח, ניתן לבצע פעולה נוספת לחקירה וניקוי דרכי מרה מאבנים. או התערבות מאוחרת יותר שאינה דורשת פעולה ניתוחית.