דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

הידרוצפלוס (מיימת ראש)

הידרוצפלוס (מיימת ראש) היא מחלה שבה הגוף מתקשה לנקז נוזלים עודפים מהמוח ומחוט השדרה. בצורתה המוכרת, המחלה מתאפיינת בעודף נוזלים בראש, אשר גורם ללחץ גבוה בתוך הגולגולת. עודף הנוזלים מצטבר בחדרי המוח משתי סיבות עיקריות: חסימה בזרימה התקינה של נוזל השדרה (csf) והפרעה בכושר הספיגה של נוזל השדרה.

בעבר הייתה ההידרוצפלוס חשוכת מרפא וסופנית, אולם ההתקדמות העצומה בשיטות האבחון ובדרכי הטיפול, שיפרה באופן דרמטי את התפקוד של הלוקים בהידרוצפלוס. בחלק לא מעט מהמקרים – כאשר ניתן טיפול מיטבי בזמן – המטופלים יכולים לנהל אורח חיים תקין.

אחד מ־1,000 תינוקות נולד עם הידרוצפלוס. המום נפוץ יותר בקרב פגים שנולדים לפני שבוע 30 להיריון. אין הבדל בתפוצת המחלה בין בנים לבנות. במקרים רבים המחלה נובעת ממום מולד, אולם מחלת הידרוצפלוס יכולה להיגרם גם מזיהום (כמו דלקת קרום המוח), מדימומים במוח, מגידולים, לאחר חבלות ראש קשות ומסיבוך של מחלות אחרות (לדוגמה – ספינה ביפידה) לכן גם הידרוצפלוס עלול להתפתח בכל גיל.

 

הידרוצפלוס (מיימת ראש)

התסמין הבולט ביותר בתינוקות הוא נפח גולגולת גדול מהתקין, המתבטא בעלייה חריגה בהיקף הראש. תסמין זה בולט יותר בתינוקות, כיוון שתפרי הגולגולת שלהם עדיין פתוחים. תסמינים נוספים להידרוצפלוס: מרפסים מלאים או בולטים, התינוק אינו יכול להביט כלפי מעלה, ורידים בולטים בקרקפת, קרקפת דקה ומבריקה, חוסר תאבון, הקאות מרובות, ישנוניות ועיכוב בהתפתחות. בילדים גדולים ובבני נוער התסמינים פחות בולטים לעין והם יתבטאו בכאבי ראש, הקאות, ישנוניות, אדישות וראייה מטושטשת.

איך מאבחנים הידרוצפלוס?

אם הרופא מזהה את התסמינים הנ"ל, ניתן לאבחן את המחלה באופן ודאי באחד מאמצעי הדימות הבאים: אולטרסאונד ראש בתינוקות, בדיקת CT, בדיקת MRI .
הטיפול בהידרוצפלוס מצוי בידיו של הנוירוכירורג. מדובר בניתוח מעקף הקרוי שאנט. מדובר בניתוח שבמהלכו משתילים צינורית סיליקון בחדרי המוח, אשר עוברת מתחת לעור, חודרת לבטן ומנקזת את הנוזל המיותר.

מה הקשר בין תסמונת NPH להידרוצפלוס?

תסמונת NPH (Normal Pressure Hydrocephalus) היא מחלה שמופיעה בעיקר במבוגרים, נגרמת בשל הצטברות עודפת של נוזלים בחדרי המוח. המחלה מתאפיינת בשלושה תסמינים עיקריים הכוללים: דמנציה, הפרעות בשליטה על מערכת השתן והליכה ויציבה לא תקינה. תסמיני המחלה דומים מאוד לאילו של אלצהיימר ולסירוגין פרקינסון וכתוצאה מכך מתקבל לעתים אבחון לקוי. לא תמיד חייבים להופיע את כל התסמינים ובדרך כלל יש תסמין יותר בולט מאחרים.

NPH נקרא לעתים גם הידרוצפלוס שאינו חסימתי, כיוון שהחיבור בין חדרי המוח (הלטרליים, השלישי והרביעי) אינו חסום. ככל הנראה, הסיבה להופעת המחלה נובעת מבעיה בספיגה של נוזל השדרה מפיברוזיס ומהידבקויות. אצל חלק מהלוקים בתסמונת NPH אפשר לטפל באמצעות ניתוח להחדרת שאנט.

שלבי הניתוח

מטרת הניתוח – שמתבצע בהרדמה מלאה – היא לנקז את עודפי הנוזל במוח. בשלב ראשון, לאחר שהחולה הורדם, הנוירוכירורג מבצע חתך קטן בקרקפת ויוצר נקב זעיר, שדרכו הוא מחדיר צינור סיליקון דק (Shunt) לחלל אחד החדרים במוח. קצה אחד של הצינור מצוי בגולגולת, שם מצויים הנוזלים העודפים, בעוד שקצהו השני מצוי בחלל הבטן – לשם מתנקזים הנוזלים העודפים. במהלך הניתוח, מבצע הנוירוכירורג שני חתכים נוספים בראש ובבטן, כדי להעביר צינור נוסף מתחת לעור דרך הצוואר, ולהחדיר אותו לחלל הבטן דרך חתך בדופן הבטן.

במקרים מסוימים ניתן לטפל בהידרוצפלוס ללא צינורית. המעקף מתבצע על ידי פתיחה בעזרת מצלמה הנקראת אנדוסקופ. היתרון העיקרי בדרך זו הוא שאין צורך להשאיר צינורית בגוף. הנוירוכירורג מכניס אנדוסקופ המכיל מצלמה עם מקור אור וכלי ניתוח זעירים, ובדרך זו מנווטים בתוך חללי המוח ומייצרים מעקף פנימי לנוזל השדרה.
משך אשפוז משתנה בהתאם למצב לפני הניתוח של החולה .אבל בדרך כלל מדובר באשפוז בין יומיים ל3.
הוצאת תפרים מהניתוח סביב יום ה-10.