עקמת הפין גורמת לאי יכולת לקיים יחסי מין בבגרות וגורמת לפגיעה קשה, תפקודית ופסיכולוגית. עקמת הפין אצל ילד נוצרת בדרך כלל לאחר החלמה לא תקינה של הפין מברית המילה, מביצוע לא נכון של הברית או לעתים רחוקות כפגם מולד כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של החלקים (Corpora Cavernous) אשר מרכיבים את הפין.  
לאור העובדה שבארץ רוב הבנים נימולים, מספר הילדים הסובלים מעקמת הפין גדול יותר בהשוואה לשאר העולם. ישנן התוויות ברורות לתיקון עקמת הפין. מקובל שעקמת שדרגתה כ-300 מקו האמצע מחייבת תיקון כירורגי.
מצב שכיח נוסף הוא סיבוב של הפין, המתבטא בכך שגוף הפין מסובב. מצב זה גורם להטיה של זרם השתן וכתוצאה מכך למבוכה של הילד בחברה. בדומה לרוב המקרים של עקמת הפין, גם סיבובו עלול להיות תוצאה של ברית מילה אך לעיתים מצב זה מולד.  
כמו במקרה של עקמת, גם כאן יש התוויות ברורות לתיקון כירורגי. סיבוב של למעלה מ-900 של גוף הפין מחייב תיקון כירורגי.

טיפול
אם הוחלט על תיקון כירורגי, מקובל לבצע ניתוח בגיל 6-12 חודשים.
הניתוח מתבצע במסגרת של אשפוז יום כירורגי, כלומר הילד משתחרר ביום של הניתוח, לאחר התעוררות מלאה ומתן שתן.
ברוב המקרים ניתוח לתיקון פגם של הפין אצל ילד מבוצע על ידי שחרור והפשלה של עור הפין ותפירה של העור סביב הפין מחדש תוך כדי תיקון העקמת או הסיבוב. לעתים רחוקות יש צורך בקיבוע של אחד מחלקי הפין באמצעות תפר על מנת ליישרו או לתקן סיבוב.
ברוב המקרים, הילד המנותח לא יזדקק לצנתר בשלפוחית השתן לאחר הניתוח והוא יטיל שתן עצמאית מיד.
במחלקת אורולוגיה של הילד בשערי צדק אנו נוקטים בגישה לפיה לא משאירים תחבושת לחץ באזור הניתוח אלא מורחים דבק מיוחד בקו התפרים במטרה לשפר את המראה הקוסמטי של הפין לאחר הניתוח.

סיבוכים אפשריים
מלבד הסיבוכים האפשריים הקיימים בכל ניתוח כמו דימום וזיהום באזור התפרים לאחר הניתוח,  ייתכן שגם לאחר הניתוח תיוותר מידה של עקמת או סיבוב הפין. כל עוד מדובר בסטייה מזערית מן המצב התקין, לא יהיה צורך בתיקון נוסף אלא במעקב בלבד. לעתים רחוקות יידרש ניתוח נוסף במטרה לתקן פגם קיים. 

מחלקת אורולוגיה של הילד במרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים,  צברה ניסיון רב בניתוחים מסוג זה, כפי שניתן לראות בפרסומים הרבים שפרסמו חוקרי המחלקה בנושאים אלה בספרות המקצועית הבינלאומית:
 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16429100 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14764142 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16148681