טרשת עורקים היא מחלה המאופיינת בהצטברות משקעים שומניים על גבי דפנות העורקים שמעבים ומקשיחים את הדופן ובהדרגה גורמים לחסימת כלי הדם. במצב זה דם לא מגיע לרקמות על מנת להזינן והשרירים מתחילים להתכווץ ולאבד מכוחם. טרשת עורקים יכולה להתפתח בכל אחד מעורקי הגוף ולרוב היא מופיעה במספר עורקים בו זמנית.
טרשת עורקים בגפיים התחתונות יכולה להתבטא בשלב הראשון בצליעה ובכאבים בשוק (באחת הרגליים או בשתיהן), בעיקר לאחר הליכה. עם התקדמות המחלה הכאבים מופיעים גם במנוחה ובמקרים חמורים מאוד עלולים להופיע כיבים ונמקים, עד כדי צורך בקטיעת הגפה.
תסמינים נוספים כוללים חוסר תחושה ברגליים, הפחתה בכמות השיער ברגל, שינוי בגוון העור, תחושת קור בכפות הרגליים והתעבות ציפורני הרגליים. חולים עם טרשת עורקים ברגליים נמצאים בסיכון מוגבר לטרשת בעורקי הלב והמוח שעלולים לגרום להתקפי לב ולשבץ מוחי.
בניתוח מעקף לטרשת עורקים יוצרים באמצעות שתל נתיב חדש לזרימת הדם, אליו מכוונים את זרימת הדם מהעורק החסום. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית או אזורית. המנתח מבצע חתך באזור החסימה בעורק החולה וממקם את השתל (צינור סינתטי או חלק מווריד של המטופל). השתל מחובר מעל לחסימה ותחתיה כדי לאפשר דם לזרום מעבר לחסימה. כל מטופל מוערך באופן אישי והטיפול נבחר בהתאם לנסיבותיו של המטופל.
הניתוח מבוצע בחדר ניתוח בבית החולים על ידי כירורג כלי דם ונמשך בין שלוש לחמש שעות. הניתוח דורש אשפוז מינימלי של ארבעה עד שבעה ימים. חולים מסוימים נזקקים לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ למשך יום-יומיים לשם מעקב צמוד. מרבית החולים עוברים טיפולי פיזיותרפיה בתקופת ההתאוששות.
ניתוח מעקף עובר בדרך כלל ללא סיבוכים, אך יש סיכון מסוים לפגיעה בכלי הדם, לנפיחות קלה ברגל או לסיבוכים של פצע הניתוח. אמצעי זהירות מיוחדים ננקטים בכדי להקטין סיכונים אלה. לקראת הניתוח המטופל נפגש עם כירורג כלי דם ומקבל הסבר מפורט על ההליך, על הסיכונים ועל ההנחיות טרם ולאחר הניתוח. בנוסף, לאחר כל הליך כירורגי, ייתכנו עייפות קלה במשך כמה שבועות או כאב מתון לאורך החתכים.
שחזור זרימת דם על ידי ביצוע מעקף כירורגי מספק בדרך כלל הקלה טובה על התסמינים. עם זאת, אם המטופל לא יאמץ אורח חיים בריא, טרשת העורקים יכולה להישנות.