בית חולים שערי צדק לוגו שערי צדק המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים. נחנך ב-י\"ט בשבט תרס\"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה, היה ד\"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים רחוב שמואל בייט 12, ת.ד 3235, ירושלים 9103102 02-6666666 חזית בית החולים
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

שבץ מוחי

אירוע מוחי, המוכר גם כשבץ מוחי, הוא מצב חירום רפואי המתרחש כאשר אספקת הדם למוח נפגעת, מה שמוביל לפגיעה בתאי המוח ולעיתים אף למותם. שבץ מוחי מהווה סכנה מיידית לחיים ועלול להותיר נזקים נוירולוגיים משמעותיים, ולכן זיהוי מהיר של התסמינים והגעה מיידית לטיפול רפואי הם קריטיים להצלת חיים ולמזעור נזקים מוחיים. אתם או היקרים לכם עברתם אירוע כזה ותוהים מה הדבר הנכון לעשות בכל הנוגע לשיקום, ובכלל, מה חשוב לדעת על כך? כדאי לכם לקרוא את הכתבה הבאה.

מהו שבץ מוחי?

שבץ מוחי מתרחש כאשר אספקת הדם לחלק מהמוח נפסקת או מופחתת באופן משמעותי, מה שגורם לחוסר בחמצן וחומרי הזנה חשובים לתפקוד תאי המוח. קיימים שני סוגים עיקריים של שבץ מוחי: שבץ איסכמי, הנגרם מחסימה בכלי דם המוביל למוח (כ-85% מהמקרים), ושבץ המורגי, הנגרם מדימום במוח עקב קרע בכלי דם (כ-15% מהמקרים). ללא טיפול מהיר, תאי המוח מתחילים למות תוך דקות, והנזק עלול להיות בלתי הפיך ולהוביל לפגיעה בתפקוד פיזי, קוגניטיבי או לשוני, ובמקרים חמורים אף למוות.

מהו אירוע מוחי חולף (TIA - Transient Ischemic Attack)?

אירוע מוחי חולף, המכונה TIA, הוא מצב זמני שבו אספקת הדם למוח נחסמת לזמן קצר, בדרך כלל לפחות מחמש דקות, וגורמת לתסמינים דומים לאלה של שבץ מוחי אך אינם מותירים נזק קבוע. למרות שתסמיני ה-TIA חולפים מעצמם, הם מהווים סימן אזהרה משמעותי ומעידים על סיכון גבוה לשבץ מוחי מלא בעתיד הקרוב. כשליש מהאנשים שחוו TIA יסבלו משבץ מוחי בתוך שנה, כאשר הסיכון הגבוה ביותר הוא ב-48 השעות הראשונות לאחר ה-TIA. אבחון וטיפול מיידיים לאחר TIA הכרחיים למניעת שבץ מוחי עתידי, כולל טיפול תרופתי, שינויים באורח החיים וכן טיפולים אחרים בהתאם לגורם שהוביל לאירוע.

מהם הגורמים לשבץ מוחי?

שבץ מוחי נגרם על ידי מגוון גורמי סיכון, חלקם ניתנים לשליטה וחלקם לא. מבין הגורמים הניתנים לשליטה, יתר לחץ דם מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר, כיוון שהוא פוגע בכלי הדם ועלול להוביל הן לשבץ איסכמי והן להמורגי. גורמי סיכון משמעותיים נוספים כוללים סוכרת, רמות כולסטרול גבוהות, עישון, תזונה עשירה בשומן ומלח, צריכת אלכוהול מופרזת ומחסור בפעילות גופנית. מבין הגורמים שאינם בשליטתנו, הגיל מהווה גורם סיכון מרכזי, כאשר הסיכון לשבץ מוחי מכפיל את עצמו בכל עשור לאחר גיל 55. היסטוריה משפחתית של שבץ מוחי, נטייה גנטית ומוצא אתני מסוים (כמו אפרו-אמריקאים) מהווים אף הם גורמי סיכון משמעותיים.

מהם התסמינים של שבץ מוחי ואיך מזהים אותו?

  • חולשה או שיתוק פתאומי בצד אחד של הגוף - מתבטא בקושי להרים יד או רגל, או בתחושת נימול בצד אחד של הגוף.
  • שינויים בדיבור - קושי פתאומי בדיבור, בליעת מילים, או חוסר הבנה של דיבור.
  • הפרעות ראייה - ראייה מטושטשת, כפולה או אובדן ראייה בעין אחת או בשתיהן.
  • כאב ראש עז ופתאומי - לעיתים מתואר כ"הכאב הגרוע ביותר שחוויתי בחיי", במיוחד בשבץ המורגי.
  • סחרחורת ואיבוד שיווי משקל - קשיים בהליכה, איבוד קואורדינציה או נפילות פתאומיות ללא סיבה ברורה.

שיטת FAST לזיהוי מהיר

  • F (Face) - פנים: בקשו מהאדם לחייך ובדקו אם צד אחד של הפנים שמוט או לא מגיב.
  • A (Arms) - זרועות: בקשו מהאדם להרים את שתי הזרועות ובדקו אם אחת מהן נופלת או מתקשה להתרומם.
  • S (Speech) - דיבור: בקשו מהאדם לחזור על משפט פשוט ובדקו אם הדיבור מטושטש או מוזר.
  • T (Time) - זמן: אם אתם מבחינים באחד מהסימנים הללו, הזעיקו עזרה רפואית מיד - כל דקה קריטית!

כיצד ניתן למנוע שבץ מוחי?

מניעת שבץ מוחי מתחילה בניהול נכון של גורמי הסיכון דרך שילוב של תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת, ובדיקות תקופתיות לניטור לחץ דם, רמות סוכר וכולסטרול. לאנשים בסיכון גבוה, עשויים הרופאים להמליץ על טיפול תרופתי מונע, כמו תרופות נוגדות קרישה או תרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול. מערך המוח החדש והמתקדם במרכז הרפואי שערי צדק מציע הערכת סיכון מקיפה ותוכניות מניעה אישיות המותאמות לפרופיל הרפואי הייחודי של כל מטופל, כאשר חשוב במיוחד שאנשים שכבר חוו TIA או שבץ מוחי בעבר יקפידו על המלצות הרופא למניעת אירוע חוזר, כולל נטילת תרופות באופן סדיר ומעקב רפואי קבוע.

מה לעשות במקרה של חשד לשבץ מוחי?

במקרה של חשד לשבץ מוחי, יש להזעיק מיד עזרה רפואית דחופה באמצעות מספר החירום 101, ולציין שמדובר בחשד לשבץ מוחי כדי לקבל עדיפות גבוהה. עד להגעת הצוות הרפואי, יש להשכיב את האדם בתנוחה נוחה, לשמור על נתיב אוויר פתוח, לא לתת לו מזון או שתייה (למניעת חנק), ולתעד את הזמן המדויק שבו החלו התסמינים. נוירו-רדיולוגיה פולשנית, הזמינה במרכזים רפואיים מתקדמים, מאפשרת טיפול מהיר וממוקד בשבץ, אך יעילותה תלויה במידה רבה בהגעה מהירה לבית החולים.

כיצד מטפלים באירוע מוחי?

הטיפול באירוע מוחי תלוי בסוג השבץ, בזמן שחלף מתחילת התסמינים ובמצבו הכללי של המטופל. בשבץ איסכמי, הטיפול העיקרי הוא מתן תרופה ממיסת קרישי דם (תרומבוליזה תוך־ורידית) בתוך 4.5 שעות מתחילת התסמינים. במטופלים נבחרים, שבהם בדיקות הדמיה מתקדמות מדגימות רקמת מוח הנמצאת בסיכון אך עדיין ניתנת להצלה, ניתן לשקול טיפול בתרומבוליזה גם מעבר לחלון הזמן המקובל של 4.5 שעות. בנוסף, ניתן לבצע צנתור מוחי לשליפת הקריש (תרומבקטומיה מכנית), כאשר במקרים מתאימים חלון הזמן לטיפול עשוי להגיע עד 24 שעות מתחילת התסמינים.

בשבץ המורגי, הטיפול עשוי לכלול ניתוח לניקוז הדימום או התערבויות אחרות להפחתת הלחץ התוך־גולגולתי. במקביל לטיפול הייעודי בשבץ, ניתן טיפול תומך לייצוב מצבו של המטופל, לאיזון לחץ הדם ולמניעת סיבוכים. לאחר מכן מתחילה תוכנית שיקום מותאמת אישית, לעיתים כבר בשלבים המוקדמים של האשפוז.

מהם טיפולי ההמשך?

טיפולי ההמשך לאחר שבץ מוחי מורכבים משיקום מקיף המותאם לצרכים הספציפיים של המטופל ולמידת הפגיעה. השיקום עשוי לכלול פיזיותרפיה לשיפור היכולת התנועתית, ריפוי בעיסוק להשבת מיומנויות היומיום, וטיפול בהפרעות דיבור ובליעה על ידי קלינאי תקשורת. יחד עם זאת, השיקום הרגשי חשוב לא פחות, וכולל תמיכה פסיכולוגית בהתמודדות עם שינויים בתפקוד ובאיכות החיים, וכן תמיכה משפחתית וקבוצות תמיכה של אנשים המתמודדים עם אתגרים דומים.

האם יש השלכות לטווח הארוך?

ההשלכות לטווח הארוך של שבץ מוחי משתנות באופן משמעותי בין אדם לאדם ותלויות במספר גורמים מרכזיים. גיל המטופל הוא גורם משמעותי, כאשר מוחות צעירים יותר מציגים לרוב יכולת החלמה (פלסטיות) טובה יותר. גם חומרת הפגיעה המוחית והאזור שנפגע משפיעים ישירות על סוג ומידת המגבלות שעשויות להישאר, החל מפגיעות קלות ועד למוגבלויות משמעותיות בתנועה, דיבור, ראייה או קוגניציה. וכמובן, מהירות קבלת הטיפול הראשוני היא קריטית כאן, כאשר טיפול מהיר יכול להפחית משמעותית את היקף הנזק המוחי.

כיצד ניתן למנוע אירוע חוזר?

מניעת אירוע מוחי חוזר מבוססת על טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון והקפדה על ההנחיות הרפואיות. נטילה קבועה של התרופות שנרשמו, כמו תרופות נוגדות קרישה, תרופות להורדת לחץ דם, או סטטינים להורדת כולסטרול, היא חשובה מאוד ואין להפסיקן ללא התייעצות עם הרופא המטפל. אימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה ים-תיכונית עשירה בירקות, פירות, דגים ושמן זית, פעילות גופנית סדירה של לפחות 150 דקות בשבוע, והימנעות מעישון ומשתיית אלכוהול מופרזת יכולה לעזור גם כן. וגם, ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות לניטור גורמי הסיכון והיענות להמלצות הרופא לגבי התערבויות נוספות, כמו ניתוחים מניעתיים במקרים מסוימים, חשובים אף הם.

תוך כמה זמן ניתן להחלים?

תהליך ההחלמה משבץ מוחי הוא אינדיבידואלי ושונה מאודם לאדם, כאשר השיפור המשמעותי ביותר מתרחש בדרך כלל בשלושת עד ששת החודשים הראשונים לאחר האירוע. יחד עם זאת, ההחלמה עשויה להימשך הרבה מעבר לכך, כאשר חלק מהמטופלים ממשיכים להראות שיפור גם שנה ויותר לאחר השבץ. מחקרים מראים כי כ-10% מהמטופלים מחלימים כמעט לחלוטין, כ-25% מחלימים עם מגבלות מינוריות, כ-40% נותרים עם מגבלות בינוניות הדורשות שיקום מתמשך, ואילו כ-25% נותרים עם מגבלות משמעותיות. התמדה בתוכנית השיקום, תמיכה משפחתית וחברתית, ואמונה ביכולת ההחלמה הם גורמים חשובים המשפיעים על קצב ההחלמה ועל התוצאה הסופית.

סיכום

שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי המחייב טיפול מידי, כאשר כל דקה שחולפת ללא טיפול פוגעת בסיכויי ההחלמה. אימוץ אורח חיים בריא והקפדה על איזון גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה, הם המפתח למניעת שבץ ראשון וחוזר.

חשיבותה של יחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי ונוירוכירורגי בטיפול בחולי שבץ מוחי או מחלה נוירולוגי/נוירוכירורגי

עבור מטופלים עם שבץ מוחי בדרגה בינונית עד קשה, הטיפול אינו מסתיים לאחר מתן תרומבוליזה, צנתור מוחי או התערבות ניתוחית. במקרים רבים, אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ נוירו (Neuro-ICU) מהווה מרכיב חיוני לשיפור סיכויי ההישרדות ולהשגת תוצאות תפקודיות מיטביות. יחידות אלו מתמחות בטיפול בחולים הסובלים מפגיעה מוחית חריפה, לרבות שבץ איסכמי, דימום תוך-מוחי, דימום תת-עכבישי ומצבי חירום נוירולוגיים נוספים.

ביחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי מתבצע ניטור רציף ומתקדם של מצבו הנוירולוגי והפיזיולוגי של המטופל, המאפשר זיהוי מוקדם של הידרדרות קלינית וסיבוכים העלולים לגרום לנזק מוחי משני. צוות רב-תחומי הכולל נוירואינטנסיביסטים, נוירולוגים, נוירוכירורגים, אחיות טיפול נמרץ ואנשי מקצוע מתחומי השיקום פועל יחד כדי לטפל בסיבוכים כגון בצקת מוחית, עלייה בלחץ התוך-גולגולתי, פרכוסים, אי-ספיקה נשימתית והפרעות המודינמיות.

בחולים עם שבץ איסכמי נרחב, הטיפול ביחידה מאפשר זיהוי וטיפול מהירים בבצקת מוחית מסכנת חיים ובסיבוכים מערכתיים שכיחים, כגון דלקת ריאות משאיפת תוכן קיבה ופקקת ורידים עמוקה. במקרים של שבץ המורגי, הניטור ההדוק מאפשר אבחון מוקדם של התרחבות הדימום, הידרוצפלוס, עלייה בלחץ התוך-גולגולתי וסיבוכים נוספים המחייבים טיפול דחוף.

מעבר לטיפול האקוטי, היחידה לטיפול נמרץ נוירולוגי ממלאת תפקיד מרכזי בתכנון השיקום המוקדם, בהכוונת המשפחה, בהערכת הפרוגנוזה ובהבטחת רצף טיפולי מיטבי. מחקרים הראו כי טיפול במרכזים בעלי מומחיות נוירוקריטית וביחידות ייעודיות לטיפול נמרץ נוירולוגי עשוי לשפר את שיעורי ההישרדות ואת התוצאות הנוירולוגיות ארוכות הטווח. לפיכך, זמינות של צוות נוירוקריטי מיומן ויחידה ייעודית מהווה מרכיב מרכזי בטיפול המודרני בחולי שבץ מוחי מורכב.

מידע למטופל ולמטופלת

יצירת קשר