המילה מנאופזה ( גיל המעבר ) פירושה מילולית כאשר המחזור נעצר. Meno- מתייחס למחזור החודשי שלך ו –pause מתייחס לעצירת המחזור. ההגדרה הרפואית של גיל המעבר היא כאשר לא קיבלת מחזור במשך שנה. גיל המעבר הטבעי מתרחש כאשר מספר הביציות בשחלות פוחת וכתוצאה מכך רמות ההורמונים הנקראים אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון יורדים.

'מנאופזה כירורגית' היא כאשר הייתה התערבות רפואית (למשל ניתוח, הקרנות או כימותרפיה), שהסירה את השחלות או גרמה להפסקת הפעילות השחלתית. מנאופזה כירורגית גורמת בדרך כלל לתסמיני גיל המעבר להופיע באופן פתאומי ומיידי בהשוואה לכניסה טבעית למנאופזה.

המונח perimenopause משמש לעתים קרובות לתיאור הזמן שלפני גיל המעבר הטבעי בו נשים חוות תסמיני גיל המעבר אך עדיין מקבלות מחזורי ווסת. הדימום הווסתי יכול להיות לא סדיר, כבד או קל יותר ממה שאת רגילה.

טיפול הורמונאלי חליפי (HRT) הוא טיפול המחליף את ההורמונים שגופך כבר לא מייצר לאחר הסרת השחלות. HRT הוא הטיפול היעיל ביותר הניתן להקלה על הסימפטומים הנגרמים כתוצאה מגיל המעבר כגון גלי חום, הזעות לילה, שינויים במצב הרוח, יובש בנרתיק ותסמיני שלפוחית ​​השתן. בנוסף, לטיפול קיימת השפעה מיטבית על מערכות נספות כגון הפחתת הסיכון להתפתחות אוסטאופרוזיס (ירידה בצפיפות עצם) ומחלות לב בעתיד.

הטיפול כולל את ההורמונים אסטרוגן, לרוב פרוגסטרון, ובמקרים מסוימים טסטוסטרון.

אסטרוגן הוא הורמון חשוב מאוד ובעל תפקידים חיוניים במערכות רבות ושונות בגופך כולל המוח, העצמות, הלב, העור, השיער והנרתיק. נטילת HRT מחליפה את האסטרוגן שהשחלות שלך ייצרו לפני הניתוח.

פרוגסטרון מיוצר באופן טבעי בגוף ומווסת המחזור החודשי. טיפול באסטרוגן בלבד לנשים עם רחם גורם להתפתחות יתר של תאי רירית הרחם שעלולים להפוך לתאים סרטניים. תפקיד הפרוגסטרון הוא להגן על רירית הרחם ולהפחית את הסיכון לסרטן הרחם. כך שאם לא עברת כריתת רחם הטיפול ההורמנלי החליפי יכלול שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון כדי למזער את הסיכון לסרטן הרחם.

טסטוסטרון הוא לא רק הורמון גברי, למעשה, נשים מייצרות יותר טסטוסטרון מאסטרוגן. הרוב המכריע של הטסטוסטרון מיוצר בשחלות שלך; לאחר הניתוח את עלולה לחוות ירידה ברמת הטסטוסטרון בגופך. כתוצאה מכך את עלולה לחוש שינוי במצב הרוח, האנרגיה, הריכוז וגם הדחף המיני. נטילת אסטרוגן יכולה לעזור אך לרוב מדובר בטסטוסטרון תחליפי המשפר באופן משמעותי את התסמינים הספציפיים הללו. טסטוסטרון ניתן בדרך כלל כג'ל או קרם שאתה מורחת על עורך. לעיתים נדרש טיפול של מספר חודשים עד שההשפעות המלאות פועלות בגופך. כרגע אין המלצה מתי כדאי להפסיק לקחת טסטוסטרון. מקובל לבצע בדיקת דם בכדי להבטיח שההורמונים יישארו בטווח התקין לנשים. מינון הטסטוסטרון נמוך מאוד, והוא אינו מגביר את הסיכון לפתח שיער פנים, או לשינויים בקול או בעור.

סוג הטיפול ההורמנלי החליפי המתאים לך יהיה תלוי בגורמים שונים, כגון ההיסטוריה הרפואית שלך והמצבים הקיימים, אם עדיין יש לך רחם, ואם עדיין יש לך מחזור.

הסיכון האמיתי שלך לחלות בסרטן השד תלוי בגורמים רבים, כולל גיל, היסטוריה משפחתית ובמצב הבריאותי הכללי שלך, ולא אם את נוטלת HRT בלבד.

במהלך העשרים השנים האחרונות היו כמה פרסומים בתקשורת בנושא של טיפול הורמונלי חליפי וסרטן - במיוחד סרטן השד. זה הביא לכך שנשים רבות חוששות ונמנעות מטיפול הורמונלי חליפי למרות שסבלו מתסמינים משמעותיים של גיל המעבר.

החשש מ- HRT נבע במידה רבה ממחקר שפורסם בשנת 2002 (שנקרא The Women’s Health Initiative Study) עם דיווח לא מדויק של התוצאות בתקשורת ובעיתונות הרפואית. נשים רבות שהיו מעורבות בניסוי זה היו מבוגרות יחסית בשנות ה -60 לחייהן ונטלו סוג של טיפול הורמונלי מסוג שאינו ניתן כיום והטיפול שניתן להם היה ממושך. מחקרים שנעשו לאחר מכן - כולל ניתוח יסודי של אותו מחקר הראו עד כמה HRT בטוח ויעיל עבור רוב הנשים.

מחקרים הראו כי נשים הנוטלות HRT המכיל אסטרוגן בלבד יש למעשה סיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד. נטילת טיפול הורמונלי חליפי משולב (אסטרוגן ופרוגסטוגן) עשוי להיות קשור לתוספת סיכון קטנה מאוד לחלות בסרטן השד. הסיכון לסרטן השד בעת נטילת כל סוג של HRT משולב הוא נמוך מאוד. לנשים הסובלות מהשמנת יתר או שותות כוס יין גדולה בלילה, למעשה יש סיכון גבוה בהרבה לחלות בסרטן השד מאשר לאישה בריאה הנוטלת כל סוג של טיפול הורמונלי הורמונאלי.

בנוסף, מעולם לא נערך מחקר שהראה כי נשים הנוטלות HRT נמצאות בסיכון גבוה יותר למוות מסרטן השד. למעשה, לנשים שעברו כריתת רחם מלאה ולוקחות HRT המכיל אסטרוגן בלבד יש סיכוי נמוך יותר לחלות בסרטן השד ובסיכון נמוך יותר למוות מסרטן השד, בהשוואה לאלה שאינן נוטלות טיפול הורמונאלי.

עבור רוב הנשים המתחילות HRT מתחת לגיל 60 שנים, היתרונות של HRT אכן עולים על הסיכונים. המשמעות היא שזה בטוח לקחת HRT וזה יכול לספק לך הגנה נוספת לבריאותך בעתיד, במיוחד לעצמות ולב.

אם את נשאית למוטציה גנטית כגון 2 BRCA 1/ , את נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד במהלך החיים ולקיחת HRT בדרך כלל לא מגדילה סיכון זה.

לאחר הניתוח לכריתת שחלות להפחתת סיכון לחלות בסרטן שחלה, את נכנסת מיד למנאופזה כירורגית מכיוון שגופך אינו מייצר עוד אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. כך שרוב הנשים יתמודדו עם גיל המעבר במועד מוקדם יותר מהגיל הממוצע של גיל המעבר הטבעי - שהוא 51 שנים.

בעת קבלת החלטות בנוגע לניתוח מפחית סיכון וההשלכות של הסרת השחלות, נשים מתייחסות לעיתים קרובות לתסמינים של גיל המעבר אך ישנם גם סיכונים בריאותיים הקשורים לגיל המעבר לטווח הארוך, כגון סיכון מוגבר לפתח מחלות לב, אוסטאופורוזיס , סוכרת ודמנציה.

בנוסף לשיפור התסמיני הכרוכים בגיל המעבר, טיפול הורמנלי חליפי מוריד את הסיכון העתידי לפתח מחלות אלה. גם אם אינך חווה תסמינים רבים מהגיל המעבר הניתוחי שלך בטווח הקצר, כדאי לשקול את ההשפעה ארוכת הטווח של הורמונים נמוכים על בריאותך בעתיד, וכיצד HRT יכול למזער את הסיכונים הללו.

ההנחיות הנוכחיות לטיפול בנשים בגיל המעבר מייעצות כי נשים נשאיות למוטציה ב BRCA שעוברות ניתוח להפחתת סיכון להסרת השחלות- לפני גיל המעבר הטבעי - צריכות ליטול HRT עד גיל 51 לפחות. זאת בשל הסיכונים הבריאותיים של בעל הורמונים נמוכים. לאחר מכן נשים רבות ממשיכות לקחת HRT לתקופה ממושכת אף יותר.

למרבה הצער, ישנן עדויות מוגבלות לגבי היתרונות והסיכונים של נטילת HRT בנשים עם היסטוריה של סרטן השד בעבר. ככלל, אישה שחלה בסרטן שלילי של קולטן הורמון יכולה בדרך כלל לקחת טיפול הורמנלי חליפי.

אם הסרטן היה חיובי לקולטן האסטרוגן (ER+), יש לשקול את אפשרויות הטיפול באופן פרטני- בייעוץ עם אונקולוג מטפל.

אך חושב להדגיש כי בנשים שחלו בעבר בסרטן שד בדרך כלל ניתן ליטול טיפול באסטרוגן נרתיקי כדי לסייע לתסמינים של אי נוחות ויובש בנרתיק, ותסמיני שלפוחית ​​השתן. בנוסף, קיימים טיפולים אחרים שאינם הורמונליים וטיפולים משלימים שניתן ליטול ולהקל על התסמינים.

אנו ממליצים להתייעץ עם צוות המרפאה על מנת שנוכל לכוון אותך לייעוץ מתאים.

חשוב שכל אישה תקבל ייעוץ אישי על מנת להתאים לה את הטיפול המתאים ביותר בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית שלה.

נשים שעברו כריתת שחלות וחצוצרות ללא כריתת רחם והשחלות בדרך כלל צריכות לקחת טיפול משולב באסטרוגן ופרוגסטרון. הצורה הבטוחה ביותר של פרוגסטוגן היא micronised . ניתן ליטול זאת בכדור מדי יום, או באמצעות הכנסת התקן הורמונלי (מירנה) לרחם.

נשים שעברו כריתת רחם בנוסף לכריתת השחלות לא זקוקות לטיפול בפרוגסטרון והן בדרך כלל לקחת טיפול הורמונלי המכיל אסטרוגן בלבד.

נשים הנוטלות כל סוג של טיפול הורמונלי הורמונאלי יכולות גם הן להחליף את הטסטוסטרון שלהן, אם הן עדיין מתמודדות עם תחושה של חסר אנרגיה פגיעה בריכוז וירידה בחשק המיני לאחר מספר חודשים של טיפול באסטרוגן.

אין צורך לחכות עד שתתחילי לחוש תסמינים של גיל המעבר לפני תחילת הטיפול ההורמונלי. ככל שתתחיל מוקדם יותר, כך טוב יותר לבריאות העצמות, הלב והמוח. תוכלי לדון באפשרויות הטיפול עם הצוות המטפל לפני הניתוח, ולערוך תוכנית שאת שלמה איתה מבעוד מועד.

נשים צעירות זקוקות לעיתים קרובות למינון גבוה יותר של HRT, בנוסף, יש נשים שמגלות שהן צריכות מינונים גבוהים יותר מכיוון שחילוף החומרים שלהן מהיר יותר. למרות שישנן מינונים מקסימליים, עדיין בטוח להשתמש במינונים גבוהים מזה. חלק מהנשים הצעירות יותר מוצאות

שהן צריכות 2 או 3 מדבקות יחד, או מינון גבוה יותר של כדורים, כדי לשפר את הסימפטומים שלהן באופן מלא.

לעיתים, נשים מגיעות למסקנה שהטיפול ההורמונלי החליפי שהן נטלו לא עזר ולכן הן מוותרות על נטילת הטיפול, אך לעתים קרובות, ברגע שאישה נמצאת במינון הנכון עבורה, אכן יש שיפור אמיתי. נשים מוצאות לעתים קרובות שהן צריכות לשנות את המינון שלהן לאורך זמן, ולכן חשובה הביקורת הקבועה במרפאה, יש לדווח על תסמינים או תופעות לוואי.

ניתן לעקוב בקלות אחר התסמינים באמצעות אפליקציית התמיכה בחינם לגיל המעבר (www.balance-app.com) .

חלק מהנשים מעוניינות לבצע בדיקות הורמונליות 'בסיסיות' לפני הניתוח כדי לברר מהן הרמות הטבעיות שלהן בזמן שהשחלות עדיין שלהן, על מנת להתאים את הרמות הללו לשימוש ב- HRT לאחר הניתוח. זה לא משהו שבדרך כלל מומלץ מכיוון שרמות ההורמונים משתנות מאוד בכל יום נתון ולכן אינן מהימנות לעיתים קרובות. אם עדיין יש לך סימפטומים לאחר נטילת HRT, ייתכן שתוצע לך בדיקת דם כדי לקבוע אם הספיגה של האסטרוגן אותו את נוטלת היא מספקת או שאת זקוק למינון גבוה יותר.

ההנחיות הקיימות כיום ממליצות ליטול טיפל עד גיל 50, אך ניתן להמשיך טיפול גם לאחר מכן.

חשוב לציין כי היעדר תסמינים אינו אינדיקציה לכך שאינך זקוקה יותר לטיפל הורמונלי חליפי. הסימפטומים לעתים קרובות עלולים לחזור כשהטיפול מופסק, אך מעבר לכך, הסיכונים לבריאות העצם, המוח והלב ממשיכים להוות בעיה למשך שארית חייך.

אין גיל שהוא מאוחר מדי להתחיל לקחת טיפול הורמונאלי או גיל שמעבר אליו אין לטיפול תועלת. מהמחקרים הקיימים, אנו למדים שנשים המתחילות טיפול הורמונאלי תוך 10 שנים ממועד גיל המעבר מפיקות את התועלת הגדולה ביותר מנטילת טיפול הורמונאלי. אך קיימת תועלת גם לאחר 10 שנים.

כאמור, גם אם אין לך סימפטומים, עדיין כדאי לשקול נטילת HRT לגורמי ההגנה הבריאותיים שהיא מציעה לעצמות ולבריאות הלב. ללא קשר לגיל שבו הן מתחילות, נשים רבות מגלות כי איכות חייהן משתפרת בעת נטילת טיפול הורמונלי חליפי.

אנו מאחלים לך בריאות שלמה ונמשח לענות על שאלות נוספות שיתעוררו.

צוות מרפאת נגה.