הכנה נפשית לקראת ניתוח

הכנה נפשית לקראת ניתוח

הכנה לניתוח יכולה לערב עבודה גופנית, נפשית ורוחנית, ויכולה להוביל לתוצאות חיוביות בכל אחת מהרמות הללו.
בפרק "סוגיות נפשיות סביב ניתוח" הצגנו מספר סוגיות שיכולות להתעורר סביב ניתוח. בפרק הנוכחי נשתדל להתייחס לכולן ולתת להן מענה.

הגברת תחושת השליטה

לקראת ניתוח והאשפוז הנלווה מתעוררים רגשות של חוסר שליטה - על הגוף, על המצב, על הסביבה, על הכאב, על מצב הרוח. ואכן, ברוב התחומים אין למטופל שליטה. לכן חשוב לנסות להחזיר את תחושת השליטה דרך הדברים הקטנים בהם יש למטופל שליטה עליהם, כגון:

חפצים אישיים מהבית (סדינים, פיג'מה, קרם ידיים וכדומה). הדבר יהפוך את "הפינה" של המטופל לאישית יותר ועשוי להגביר את תחושת השליטה בסביבה.

ארגון התמיכה במהלך האשפוז (סידור לילדים, חבר שיאסוף שיעורי בית לילד המאושפז, מי יבשל בבית...). ניהול השגרה מבית החולים מאפשר להגביר את תחושת השליטה על החיים שממשיכים בחוץ.

קבלת מידע (אודות הפרוצדורה, הצוות, המחלקה). ידע הוא כוח וקבלת מידע הנוגע לניתוח יכולה לסייע בהגברת השליטה, תיאום הציפיות והפחתת החרדות. קבלת המידע תעשה דרך הרופא ואנשי הצוות, דרך שיחה עם מטופל אחר שעבר ניתוח דומה או מקריאת כתבות. אולם חשוב לקבל את המידע באופן ביקורתי ולדעת להתעלם ממידע שיכול להגביר חרדה עקב חוסר תאימות (למשל שיחה עם מטופל שמחלתו חמורה יותר ועקב כך אירעו במקרה שלו סיבוכים שהפכו את הניתוח למסכן חיים). מידע מסוג זה ישיג תוצאה הפוכה. לכן חשוב לבחור את מקורות המידע.

התמצאות לפני הניתוח והכרת התהליך הניתוחי (מעבר מהחדר לחדר הניתוח, טמפרטורה קרה בחדר הניתוח, אינפוזיה). מגביר תחושת שליטה ומפחית רמות חרדה ברגעים בהם הרגשות מתעצמים עקב הקרבה לניתוח עצמו.

הכנת הבית לקראת החזרה - קניות בהתאם למאכלים שמותר לאכול אחרי הניתוח, השגת משככי כאבים, הכנת בני המשפחה וכדומה.

הפחתת מתחים ורמות חרדה

ניתוח נתפס כגורם המעורר דחק ולחץ לאורך כל התהליך, החל מקבלת ההחלטה לבצע ניתוח, דרך הפחדים ואי-הוודאות וכלה בניתוח עצמו והסיבוכים האפשריים. לשם כך פותחו טכניקות שונות שנמצאו יעילות להפחתת מתחים בכלל ולפני ניתוח בפרט, חלקן מצריכות התערבות מקצועית קצרת מועד וחלקן יכולות להתבצע בעזרת דיסק או קלטת.

טכניקות הרפיה ודמיון מודרך

הרפיה היא מצב של רגיעה פיזית ונפשית. מטרת הטכניקות, במסגרת הטיפול בסובלים ממחלות גופניות, היא העצמת המטופל והגברת תחושת השליטה שלו בנושאים הקשורים למחלה. ככל שהמטופל ילמד לכוון את הקשב שלו פנימה, להגביר את מודעותו העצמית ולהפחית מתחים ברגעי דחק, כך יצליח להתמודד בצורה יעילה יותר עם השלכות המחלה והניתוח. דרך הפחתת רמות העוררות, ההרפיה משפיעה על מדדים פיזיולוגים נוספים כגון לחץ דם, האטת הדופק, הפחתת מתח השרירים והסדרת הנשימה.

בהרפיית נשימות עמוקות, המטופל מתבקש למתוח את הסרעפת בעת השאיפה ולהרפות אותה בעת הנשיפה במטרה להפחית פעילות של שרירי בית החזה.

הרפיית שרירים הדרגתית מטרתה להשיג איזון מושלם בין מתח לרפיון השריר. המטופל לומד לזהות שינויי מתח בקבוצות שרירים שונות בגוף על ידי כיווץ ושחרור כל שריר בתורו, וכך משחרר מגופו מתחים.

דמיון מודרך היא שיטה המסייעת למטופלים ליצור דימויים סנסוריים בנפשם על מנת לקדם מצב הרפיה, ריכוז ומודעות עצמית. המטופל מקשיב למדריך, או לעצמו, תוך הנחייה לדימויים שלווים ומרגיעים. את תרגילי ההרפיה ניתן לבצע על-ידי הנחייה עצמית בדמיון או באמצעות הקלטה.

שינוי דפוסי חשיבה

התערבויות הממוקדות בקשר בין מחשבה, רגש והתנהגות (CBT) יכולות לסייע לשנות דפוסי חשיבה אשר משפיעים על רמות החרדה שנחוות לפני ניתוח. ההנחה היא שלכל אדם אמונות בסיסיות אשר מארגנות עבורו את העולם, כגון: "לי זה לא יקרה", "העולם הוא מקום בטוח יחסית". מחלה בכלל, וניתוח בפרט, עשויים לנפץ אמונות אלה ("לי זה כן קרה") ולהותיר את האדם חסר אונים ללא מערכת אמונות יציבה. הדבר עלול לעורר חרדה נוספת ועל כן התערבות אשר תסייע להחזיר אמונות למטופל יכולה לעזור בהפחתת החרדה לפני ניתוח.
גם עבודה על עיוותי חשיבה שונים עשויה לסייע למטופל להתמודד עם הניתוח והשלכותיו. עיוותי חשיבה נפוצים הם הסתכלות דיכוטומית (או שהניתוח מצליח או שלא), ניבוי שחורות ("בטוח יקרה לי סיבוך"), פילטר שלילי ("אף אחד לא בא לבקר אותי", כשבעצם כן באים) וכדומה.

גיוס כוחות

בכל אדם מצויים הכוחות והיכולות להתמודד עם מצבי משבר, כגון ניתוח. אולם, לעיתים הכוחות הללו לא זמינים או נסתרים ואז כל אחד צריך למצוא את הדרך שמתאימה לו: חלק יסתייעו בייעוץ מקצועי, אחרים בתמיכה משפחתית, חלק במסגרת של אמונה ודת, אחרים דרך ספורט או תחביב. כל אחד ואחת, עם סבלנות, התמדה ורצון, יעברו את התקופות הקשות הללו.

כוחות פנימיים

תקווה, אופטימיות, בטחון עצמי, הסתכלות חיובית על המצב (למרות שלעיתים הדבר כמעט בלתי אפשרי). צריך רק קמצוץ של תקווה על מנת לגייס את הכוחות הפנימיים, את היכולות הפיזיות והנפשיות להתמודד עם המצב. אופטימיות תסייע להתגבר על הדיכאון, תקווה תהפוך את הכאב לקצת יותר נסבל, בטחון עצמי יסייע להאמין שהתקופה הקשה תיגמר, ורק צריך להילחם עוד קצת.

כוחות חיצוניים

משפחה, חברים, אנשי רווחה, עובדים סוציאליים, אחות במחלקה. האדם הוא יצור חברתי ולכן כל אדם יכול לשמש מקור של כוח להתמודדות עם המצב. כוחות חיצוניים כוללים גם משאבים חומריים, נוחות, עזרה טכנית של חברה ועוד שיכולים להקל את ההתמודדות.

כוחות רוחניים

אמונה, דת, פילוסופיה, ספורט ועוד. אדם החי במסגרת של אמונות וחוקים מצליח לשאוב ממקורות אלה כוחות התמודדות רבים.

הפיכת האשפוז לחוויה חיובית - כמה טיפים

ללמוד לבקש עזרה: עבור אנשים מסוימים, הדבר מעמיד אתגר אמיתי. אנשים אשר בעולם האמיתי רגילים שנשענים עליהם, מוצאים עצמם נזקקים ותלויים בסביבתם והדבר מעורר בהם מצוקה רבה. הפתרון - להזכיר לעצמכם שזהו מצב זמני והפיך. וגם כאן, אתם עושים טובה לאנשים בסביבה שלכם, שכל השנים נשענו עליכם ורק חיכו להזדמנות להחזיר לכם על כך. והנה, אתם נותנים להם את ההזדמנות הזו. אז תשכחו מהמילים "חוסר עצמאות", "תלות", "קורבן", ותלמדו לבקש עזרה לתקופת המשבר.
ליהנות מלהיות מטופל: מטופל המאושפז לאחר ניתוח יכול ליהנות ממספר רווחים משניים. מטרתנו כאן היא להעלות אותם למודעות מבלי להפחית מהקושי והכאב שנחווים במקביל. הסתכלות על הרווחים יכולה לסייע להסתכלות חיובית מעט, שתאפשר בתורה לגייס כוחות.
להלן רשימת רווחים משניים המדווחים לעיתים על-ידי מנותחים במחלקה: הכלה, תמיכה, דאגה, ביקורים, חופש מהעבודה או מהבית ספר, תשומת לב, משככי כאבים זמינים, זמינות של הרופא והצוות המטפל, אין צורך לבקש עזרה (כי האחות מגיעה באופן שגרתי).
משככי כאבים זמינים: לאחר הניתוח, אין צורך להימנע ממשככי כאבים ולנסות לסבול את הכאב. אם כואב, בקשו מהאחות משכך. אין שום סיבה לסבול בימים שלאחר הניתוח. אלה אינם כאבים דמיוניים ואין סיבה שתפתחו תלות במהלך הימים הספורים בהם הכאב אכן חד ועז. אם הצורך הולך וגובר יש להתייעץ עם איש מקצוע, אך לרוב, ככל שחולף הזמן, הצורך במשככים פוחת.
בואו מצוידים: אמנם לרוב אין חשק לעשות כלום חוץ מלבהות בטלוויזיה ולישון, אך פריטים מסוימים יכולים להנעים את האשפוז כגון מוסיקה, דיסק לתרגול הרפיה, מחברת לכתיבת רגשות ומחשבות, סודוקו, משחקים (שש בש, קלפים) ועוד.
לדעת לקבל תשומת לב: מה שעבור חלק ייתפס כחיובי, יכול להיחוות כמטריד ומלחיץ עבור האחר. לא כל אחד אוהב להיות במרכז העניינים וניתוח בדרך כלל מעמיד את המטופל במרכז דאגות המשפחה. אך כפי שצוין קודם לכן, ניתן להפוך מטרד זה לרווח משני, אם זוכרים כי הדבר הוא זמני והפיך.
חזרה לתפקוד: מטופלים רבים מדווחים כי ככל שחזרו מהר יותר לתפקוד, כך התאוששו מהר יותר מהניתוח. אמנם יש צורך בהתאוששות מותאמת בהתאם לניתוח, אך בתחומים מסוימים ניתן להתחיל לחזור לתפקוד כבר בבית החולים, הן מבחינה פיזית (הליכות, פיזיותרפיה, דיאטה), הן מבחינה טכנית (סידור לילדים, ביצוע שיעורי בית) והן מבחינה מעשית (טלפונים ומיילים לעבודה).