בית חולים שערי צדק לוגו שערי צדק המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים בירושלים. נחנך ב-י\"ט בשבט תרס\"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה, היה ד\"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים רחוב שמואל בייט 12, ת.ד 3235, ירושלים 9103102 02-6666666 חזית בית החולים
דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

ניתוחי בקע (קילה / הרניה) מפשעתי וטבורי

בקע מפשעתי

בקע מפשעתי, הידוע גם כהרניה או קילה, הוא מצב רפואי נפוץ שבו חלק מרקמות הבטן או המעיים בולט דרך נקודת חולשה בדופן הבטן התחתונה. מצב זה עלול לגרום לאי נוחות, לכאב ואף לסיבוכים מסכני חיים אם לא מטפלים בו כראוי ובזמן. חוששים שאתם סובלים מבקע מפשעתי או שאובחנתם לאחרונה? במאמר שלפניכם ניתן את כל המידע על תופעה זו כולל דרכי הטיפול והניתוח.

מהי הרניה (בקע מפשעתי)?

בקע מפשעתי הואסוג הבקע הנפוץ ביותרומהווה כ-75% מכלל מקרי הבקע. בקע מפשעתי מתרחש כאשר חלק מהמעי או מרקמת השומן התוך בטני מתבלט דרך נק' חולשה אנטומית בדופן הבטן, באזור תעלת המפשעה, הממוקמת בחלק התחתון של הבטן בסמוך לעצם הירך. יש שני סוגים עיקריים של בקע מפשעתי: בקע שאינו ישיר, שהוא סוג מולד הנפוץ יותר בקרב גברים, ובקע ישיר, שהוא נרכש ומופיע בדרך כלל בגיל מבוגר יותר עקב היחלשות שרירי דופן הבטן.

מדוע זה קורה?

כאמור, יש להפריד בין בקע שאינו ישיר ולבקע ישיר. בקע שאינו ישיר מתפתח דרך תעלת המפשעה עצמה, בעוד בקע ישיר נוצר באזור החלש יותר שבין תעלת המפשעה למרכז הגוף. הסיכון של גבר לפתח בקע מפשעתי במהלך חייו עומד על כ-25%, לעומת פחות מ-5% בקרב נשים. גורמי סיכון נוספים כוללים עודף משקל, עישון, שיעול כרוני, עצירות, הרמת משאות כבדים ונטייה גנטית.

מהם התסמינים השכיחים לבקע מפשעתי?

התסמין הנפוץ ביותר לבקע מפשעתי הוא הופעת בליטה או נפיחות באזור המפשעה, שעשויה להיות מלווה בתחושת אי נוחות או כאב. הבליטה מורגשת בדרך כלל בעת הרמת חפצים, שיעול, צחוק או מתיחת הגוף, ועשויה להיעלם במנוחה או בשכיבה. במקרים מסוימים, בקע מפשעתי עלול לגרום לתחושת כבדות, משיכה או צריבה באזור המפשעה, אגן הירכיים או הירכיים. הכאב עשוי להחמיר במהלך פעילות גופנית או בסוף היום לאחר עמידה ממושכת. לעיתים, התסמינים של בקע מפשעתי יכולים להיות מינימליים או אף להיעדר לחלוטין, בייחוד בשלבים המוקדמים. לכן, חשוב להיות מודעים לשינויים בגוף ולהיבדק על ידי רופא במקרה של חשד לבקע.

כיצד מאבחנים?

אבחון בקע מפשעתי מתבצע בדרך כלל באמצעות בדיקה גופנית אצל רופא כירורג. במהלך הבדיקה, הרופא יבחן את האזור הרלוונטי כדי לזהות נפיחות או בליטה, וימשש את האזור בעדינות כדי להעריך את גודל הבקע וניידותו. במהלך הבדיקה, הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעמוד, להתכופף או להשתעל, מכיוון שפעולות אלו יכולות להגביר את הלחץ התוך בטני ולהקל על זיהוי הבקע. במקרים מסוימים, כאשר הבקע קטן או קשה לאבחון, הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד או סריקת סיטי כדי לאשרר את האבחנה. חשוב לציין כי בקעים מפשעתיים מחקים לעיתים מצבים רפואיים אחרים כמו נפיחות בלוטות הלימפה במפשעה, גידולים באשכים או כאב מסיבה אורתופדית, הנפוץ מאוד בקרב ספורטאים. לכן, אבחנה מדויקת על ידי כירורג היא הכרחית.

בקע כלוא


בקע כלוא הוא סיבוך חמור ומסכן חיים של בקע מפשעתי, המחייב התערבות ניתוחית דחופה. מצב זה מתרחש כאשר חלק מהמעי או מרקמת שומן שבלט דרך הבקע נתקע בתוך הפתח ואינו יכול לחזור לחלל הבטן. כתוצאה מכך, אספקת הדם לרקמות הכלואות נחסמת, מה שעלול להוביל תוך זמן קצר לנמק של הרקמה. נוסף לכך, הלחץ שנוצר על ידי הרקמה הכלואה עלול לגרום לחסימה של מעבר התוכן במעי. תסמיני בקע כלוא כוללים כאב פתאומי וחריף באזור הבקע, נפיחות, אודם של העור באזור, ולעיתים גם בחילות, הקאות ואי יכולת להעביר גזים או צואה. אם מזהים תסמינים אלה, יש לפנות לעזרה רפואית דחופה. ללא טיפול מהיר, בקע כלוא עלול להוביל לזיהום מערכתי מסכן חיים, או לקרע במעי שתוכנו עלול לדלוף לחלל הבטן. משך הזמן הקריטי להצלת הרקמה הכלואה עומד על שעות ספורות בלבד, ולכן היכרות עם התסמינים המדאיגים וקבלת סיוע רפואי מיידי הם קריטיים להצלת חיי המטופל.

אילו אפשרויות טיפול קיימות?

הטיפול היחיד והמומלץ לבקע מפשעתי כיום הוא תיקון ניתוחי. מטרת הניתוח היא להחזיר את הרקמה הבולטת חזרה לחלל הבטן ולחזק את הדופן כדי למנוע הישנות. ניתן לבצע את הניתוח בגישה פתוחה או זעיר פולשנית (לפרוסקופית או רובוטית). בניתוח הפתוח, מבוצע חתך יחיד באזור המפשעה ישירות מעל הבקע. הכירורג משחרר את תכולת הבקע, מחזיר את הרקמות למקומן ומחזק את הדופן באמצעות תפירת רשת סינתטית מעל אזור התורפה. בגישה הזעיר פולשנית, מבוצעים 4-3 חתכים קטנים דרכם מוחדרים מכשירים ומצלמה לחלל הבטן. הבקע מתוקן מבתוך חלל הבטן, באמצעות מיקום רשת באזור הבקע וקיבועה .

האם קיים סיכון אם לא מטפלים בזמן?

אומנם, השארת בקע מפשעתי ללא טיפול אינה מסכנת חיים באופן מיידי, אך היא עלולה להוביל לסיבוכים חמורים בטווח הארוך. הסיבוך העיקרי הוא בקע כלוא, שכפי שתואר מעלה, עלול להתפתח לנמק מעי ולהיות מצב מסכן חיים הדורש ניתוח חירום. נוסף לכך, בקע שאינו מטופל נוטה להחמיר ולגדול עם הזמן. ככל שהבקע גדל, כך הופכת הפעילות הגופנית למאתגרת יותר והכאב וחוסר הנוחות הנלווים לבקע מחמירים. בקע גדול עלול להקשות על חזרה לתפקוד מיטבי ולפגוע באיכות החיים. כמו כן בקע גדול עשוי להקשות על תיקון עתידי בהמשך. לכן מומלץ לפנות להערכה ולטיפול בהקדם האפשרי.

כיצד ניתן להימנע מבקע מפשעתי?

אף שאי אפשר למנוע באופן מוחלט את היווצרותו של הבקע המפשעתי, בעיקר במקרים של חולשה מולדת ברקמות, יש מספר צעדים מונעים שיכולים להפחית את הסיכון. למשל:

1. שמירה על משקל גוף תקין ותזונה מאוזנת עשירה בסיבים תסייע בהפחתת הלחץ על דופן הבטן ובמניעת עצירות ומאמץ בעת יציאות.

2. הימנעות מעישון תפחית שיעול כרוני ותשפר את חוזק הרקמות.

3. ביצוע פעילות גופנית מבוקרת להגברת חוזק שרירי הליבה, תוך הקפדה על טכניקת הרמה נכונה של משאות, תסייע גם היא בהפחתת הלחץ על הדופן.

על הניתוח עצמו

הניתוח עצמו

ניתוח בקע מפשעתי הוא בדרך כלל הליך שגרתי הנמשך כשעה וחצי. המנתח מבצע חתך מעל הבקע (בגישה הפתוחה) או מספר חתכים זעירים (בגישה זעיר פולשנית), משחרר את תוכן הבקע, מחזיר את האיברים לחלל הבטן ומחזק את הדופן באמצעות תפירת רשת באזור התורפה. הרשת מחזקת את הרקמות ומונעת הישנות של הבקע. הרשת נטמעת בגוף ומאפשרת לרקמת צלקת חזקה להווצר עליה.

הרדמה

בכדי לבצע את הניתוח בגישה לפרסקופית או רובוטית יש צורך בהרדמה כללית. בניתוח פתוח ניתן לבצע את הניתוח בהרדמה אזורית (הרדמה ספינלית - זריקה בגב של חומר מאלחש לתעלת עמוד השדרה) או בהרדמה מקומית בשילוב עם טשטוש קל.

אחרי הניתוח (החלמה)

ברוב המקרים, המטופלים משתחררים לבית ביום הניתוח או למחרת. ההחלמה כוללת הגבלה של פעילות גופנית מאומצת בשבועות הראשונים, אך מותר ורצוי לבצע פעילות קלה כמו הליכה לצורך שיקום. חזרה הדרגתית לפעילויות יום-יומיות רגילות תתאפשר תוך 3-2 שבועות, וחזרה לפעילות גופנית מלאה כעבור-6 שבועות במרבית המקרים.

סיבוכים אפשריים

ניתוחי בקע בטוחים ברובם, אך קיים סיכון נמוך לסיבוכים כמו זיהום באזור הניתוח, דימום, פגיעה בעצבים הגורמת לכאב או חולשה זמניים, או פגיעה באספקת הדם לאשך או בצינור הזרע במקרים נדירים. סיבוך אפשרי הוא הישנות הבקע, המתרחשת בכ-10%-15% מהמקרים ועשויה לחייב ניתוח חוזר.

לסיכום

בקע מפשעתי הוא מצב שכיח הניתן לאבחון ולטיפול בקלות יחסית. אף שאינו מהווה בדרך כלל סכנה מיידית, חשוב לטפל בבקע בזמן כדי למנוע סיבוכים כמו בקע כלוא ולשפר את איכות החיים. הטיפול כולל ניתוח לתיקון הבקע, וההחלמה ממנו קלה ברוב המקרים ומאפשרת חזרה מהירה לשגרת החיים.