קרטוקונוס

קרטוקונוס היא מחלת קרנית פרוגרסיבית, הגורמת לשינויים במבנה הקרנית. באופן הדרגתי, הקרנית מאבדת את הצורה הכיפתית שלה ונעשית דקה יותר, קמורה יותר ( בצורת חרוט, ומכאן שמה- Kera- קרנית, conus- חרוט) ולעיתים מצטלקת. השינויים במבנה הקרנית גורמים לאסטיגמציה ופוגעים ביכולתה למקד ביעילות את האור על הרשתית, מה שמוביל לירידה באיכות ובחדות הראייה. 

קרטוקונוס בדרך כלל מתפתחת במהלך גיל ההתבגרות, וקצב התקדמותה משתנה בין הסובלים ממנה. הסיבה להתפתחות קרטוקונוס אינה ברורה, וככל הנראה גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים להתפתחותה. מכיוון שמחלת הקרטוקונוס יכולה להיות תורשתית, מומלץ לבדוק בני משפחה של מטופלים שאובחנו עם קרטוקונוס.

קיימים מספר גורמי סיכון התורמים להתפתחות המחלה. גורמים סביבתיים, כמו שפשוף מתמיד או הפעלת לחץ על העיניים, עלולים לגרום לקרטוקונוס בייחוד כאשר הם הופכים להתנהגות שבשגרה. נוסף לכך, מצבים רפואיים מסוימים, כמו אלרגיות, דלקת עפעפיים ואטופיק דרמטיטיס נקשרו אף הן להתפתחות והחמרה של קרטוקונוס. ולבסוף, חלק לא מבוטל ממקרי הקרטוקונוס הם תורשתיים, ובני משפחה של חולי קרטוקונוס נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלה.

בשלביה המוקדמים של המחלה, לא תמיד שמים לב לשינויים בראייה. ככל שהקרטוקונוס מתקדם,  הראייה הופכת מטושטשת או מעוותת, ומלווה לרוב בשינויים תכופים במרשם המשקפיים או עדשות מגע. מטופלים עם קרטוקונוס עשויים לחוות גם רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה) ולראות הילות או פסים סביב עצמים, בעיקר בשעות הלילה. 

אבחון קרטוקונוס כרוך בהערכה עיינית מקיפה. רופא העיניים מבצע בדיקת עיניים מלאה  ע"י מנורת סדק ולרוב תתבצע בדיקת רפרציה (תשבורת) לשם הערכת הראיה והאסטיגמציה. כמו כן מבוצע מיפוי קרנית- בדיקת הדמיה לא פולשנית המשמשת להערכת מבנה הקרנית וכח התשבורת שלה. במרכז רפואיים שלישוניים, מבוצעות בדיקות נוספות כגון OCT אפיתל קרנית, לצורך זיהוי הסימנים המוקדמים ביותר של מחלת קרטוקונוס. 

הטיפול במחלת קרטוקונוס מתבצע בשני מישורי- וידוא עצירת התקדמות המחלה ושיפור חדות ואיכות הראיה. בשלביה הראשונים של המחלה, שימוש במשקפי ראייה או בעדשות מגע מיוחדות המיועדות לקרניות לא סדירות, כפי שתציע לכם ודאי מרפאת עיניים מקצועית, יכול לעזור. עם זאת וככל שהמצב מתקדם, ובייחוד אם עדשות המגע הופכות פחות יעילות, אפשר לשקול התערבויות כירורגיות.CXL הוא הליך זעיר פולשני המחזק את רקמת הקרנית, במטרה לעצור או להאט את התקדמות הקרטוקונוס. לאלה במקרים מתקדמים, אפשר להמליץ על התקנים מושתלים תוך קרנית או במקרים חמורים יותר השתלת קרנית. בחירת הטיפול תלויה בחומרת המצב, בגורמים אישיים הרלוונטיים לסובלים ממנה ובצרכים הספציפיים של המטופל. 

על מנת לעצור את המחלה יש להימנע לחלוטין מכל שפשוף של העיניים וכן ממצבים הגורמים ללחץ ממושך על העיניים (לדוגמא שינה על הבטן כאשר העיניים נלחצות במשך כל הלילה על הכרית). למטופלים הסובלים מגרד מתמשך מומלץ להתחיל טיפול בטיפות נגד גרד. במקרים מסוימים מומלץ לבצע ניתוח צילוב קרנית (Cross linking, קרוס לינקינג) על מנת לעצור את המחלה. בניתוח צילוב קרנית הרופא מקרין את קרנית המטופלים ע"י אור אולטה-סגול לאחר הזלפת טיפות ריבופלבין (ויטמין B2). הריאקציה הזו בין האור והריבופלבין גורמת ליצירת קשרים חדשים בין הסיבים הבונים את הקרנית, וע"י כך לחיזוק וייצוב הקרנית. מדובר בניתוח מהיר, יעיל ובטוח ובכ-90% מהחולים המחלה נעצרת לאחר טיפול בודד. חשוב לזכור שיש להמשיך ולהימנע משפשוף העיניים גם לאחר הטיפול.

בשלבים המוקדמים של המחלה ניתן לקבל חדות ראיה טובה עם משקפיים, אך ככל שהמחלה מתקדמת יהיה צורך לעבור לעדשות מגע על מנת להגיע לראיה חדה. קיימים מספר סוגים של עדשות מגע- רכות, קשות, וסקלרליות, המותאמות למטופלים באופן אישי. עקב מורכבות ההתאמה מומלץ לבצע אותה במרפאת עיניים המתמחה בקרטוקונוס. 

כאשר מתפתחת חוסר סבילות לעדשות מגע ניתן לשקול השתלת טבעת לקרנית (INTACS)- פיסת פלסטיק המושתלת לתוך הקרנית. הטבעות לא נועדו לעצור התקדמות קרטוקונוס. במקרים בהם הטיפולים שהוזכרו לעיל נכשלו, ניתן לבצע ניתוח השתלת קרנית מלאה (PKP) או חלקית (DALK). שיעורי ההצלחה של ניתוחי השתלת קרנית בחולי קרטוקונוס הינם גבוהים מאוד, אם כי משך ההחלמה והשיקום ארוכים. במידה ותזדקק להשתלת קרנית, רופא העיניים ידון איתך באריכות על מהלך הניתוח, סיכויי ההצלחה וסיבוכים אפשריים.

קרטוקונוס היא מחלת עיניים מתקדמת המאופיינת בהידקקות ובעיוות של הקרנית, המשפיעה על איכותו חדות הראייה. המחלה פוגעת בלמעלה מ-2.5% מהאוכלוסייה בישראל, ומתבטאת לעיתים קרובות כבר בגיל ההתבגרות. גורמים גנטיים וסביבתיים תורמים להתפתחותה, ובשל נטייה תורשתית מומלץ לבני משפחתם של הסובלים מהמחלה לעבור מעקב ובדיקות מקיפות בעצמם. הסימנים הניתנים לזיהוי כוללים טשטוש ראיה, שינוי תדיר במרשם המשקפיים או עדשות המגע, רגישות מוגברת לאור וצילינדר גבוה. בדיקה מקיפה ע"י רופא עיניים הכוללת מיפוי קרנית ורפרציה, מאפשרות גילוי מוקדם של המחלה. הטיפול בקרטוקונוס בעצירת התקדמות המחלה ושיפור איכות וחדות הראיה. לעיתים נדרשות התערבויות כירורגיות על מנת ולייצב את המחלה ולשפר את הראייה. מעקב סדיר ביחידת קרנית מולטידיסיפלינרית המתמחה במחלת קרטוקונוס יעזור להבטיח ראייה טובה לאורך זמן.

טל: 02-6555897