דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מהי אלרגיה למזון?

אם אתם או ילדכם סובלים מאלרגיה למזון, משמע המערכת החיסונית שלכם מגיבה באופן מוגזם למזון. תגובה זו נגרמת על ידי נוגדן הנקרא אימונוגלובולין E IgE)) המכוון באופן ספציפי לתקוף רכיב מסוים במזון. תסמיני האלרגיה עלולים להופיע גם בחשיפה לכמות זעירה של מזון, ולעיתים מספיק אף מגע עם השפתיים על מנת לעורר תגובה מסכנת חיים.

לאילו מזונות אפשר לפתח רגישות?

אלרגני המזון השכיחים ביותר הם החלבונים הנמצאים בחלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, דגים, פירות ים ואגוזים. ישנם גם מקרים בודדים של אלרגיה לסויה, חיטה ומזונות אחרים כמו כוסמת או פירות טרופיים.
ישנן כמה קבוצות מזון, בפרט האגוזים ופירות הים, בהן אלרגיה לפריט אחד יכולה להתפתח לתגובה צולבת - אלרגיה לכל הקבוצה. תגובה צולבת פחות שכיחה באלרגיות למוצרי מזון מהחי. אנשים עם אלרגיה לחלב פרה יכולים לאכול בשר בקר, ואנשים עם אלרגיה לביצים יכולים בדרך כלל לאכול עוף.
רוב האלרגנים ממזון עלולים לגרום לתגובה גם אחרי שהם בושלו או עוכלו, אך ישנם כמה מקרים יוצאים מהכלל. לדוגמה, חלק מהאלרגנים (בדרך כלל פירות וירקות) גורמים לתגובה רק אם אוכלים אותם טריים ואז התסמינים בדרך כלל מוגבלים לפה ולגרון.

מהם התסמינים?

את תסמיני האלרגיה למזון ניתן לראות בדרך כלל על העור (חבורות אדומות, גירוי ונפיחות). ישנם גם תסמיני קיבה ומעיים הכוללים למשל הקאה ושלשול. לפעמים מופיעים גם תסמיני נשימה המתבטאים בעיקר בקוצר נשימה, אולם אלה על פי רוב לא מופיעים לבד אלא מתלווים לתסמינים אחרים.

תגובות אלרגניות חריפות

אנפילקסיס היא תגובה אלרגנית חריפה המתרחשת במהירות ועלולה להיות מסכנת חיים. תסמיני אנפילקסיס כוללים בין היתר פריחה או נפיחות מפושטת, קשיי נשימה, צפצופים, הרגשת חנק, סחרחורת ובמקרים קיצוניים גם אבדן הכרה ואפילו מוות.
אם יש חשד לתגובה אנפילקטית יש להזריק מיד אדרנלין (מזרק אפיפן), ליצור קשר עם מוקדי החירום (101 או 100) ולהגיע למתקן רפואי במהירות האפשרית. אל תחכו לראות אם התסמינים נעלמים או חולפים מעצמם. בלא טיפול מיידי - זריקת אפינפרין (אדרנלין) וטיפול נוסף - תגובה אנפילקטית יכולה להיות קטלנית.
לאחר תום הטיפול בתגובה, חשוב להגיע להמשך בירור ומעקב רפואי במרפאת האלרגיה.

כיצד ניתן לאבחן אלרגיה למזון?

העבר הרפואי שלכם מכיל את המידע החשוב ביותר. חשוב לנסות לתאר את הקשר בין המזון שאתם אוכלים, תכיפות התגובה האלרגית וחומרתה, אופי התסמינים מהם אתם סובלים ומשך הזמן שחולף מאכילת המזון ועד התגובה.
תבחיני עור מאפשרים לקבוע לאילו סוגי מזון, אם בכלל, אתם או ילדכם רגישים. בתבחין עור מניחים כמות קטנה של תמצית המזון החשוד על הגב או הזרוע. אם תוך 20 דקות מתפתחים במקום נפיחות או אודם הדבר מעיד על אלרגיה אפשרית, אם כי לא כל אלרגיה למזון ניתן לאבחן בשיטה זו.
יש מקרים בהם אי אפשר לבצע תבחין עור, למשל בחולים הסובלים מאקזמה חריפה. במקרה כזה תבוצע בדיקת דם.
בתבחין העור וגם בבדיקת הדם יכולות להתקבל תוצאות חיוביות שאינן אמתיות (כלומר ללא תגובה באכילת המזון) ולכן בחירת הטסטים ומשמעותן חייבות להיעשות באופן אישי לכל נבדק.
מבחן נוסף הוא מבחן התגר. במבחן זה מוערכת השפעתו של מוצר מזון מסוים על ידי צריכתו. מבחן תגר נעשה רק בהשגחתו של רופא אלרגיה ובמתקן רפואי המתאים למתן טיפול חירום במידה שמופיעה תגובה אלרגית חריפה.
למעשה, רק לאחר שמבחן התגר עובר ללא תגובה אלרגית, ניתן להכריז שאין אלרגיה למזון הנבדק.

כיצד מטפלים באלרגיה למזון?

דרך הטיפול הטובה ביותר באלרגיה למוצרי מזון היא הימנעות מאותם מוצרים שמעוררים את התגובה האלרגית. חשוב לדעת שלפעמים האלרגנים יכולים לגרום לתגובה גם על ידי נוכחות באוויר, בעיקר בצורת אדים. וכפי שצוין לעיל, יש להימנע מהמזון גם בצורתו המבושלת.

ולכן -
הקפידו לשאול מהם רכיבי המנה בעת אכילה מחוץ לכותלי הבית.
קראו בעיון רב את התוויות על מוצרי המזון. ארצות הברית ומדינות רבות אחרות מחייבות את חברות המזון לציין על מוצריהן בשפה פשוטה וברורה אם הם מכילים אלרגנים.
שאו תמיד מזרקי אפינפרין ואנטי היסטמינים ודעו כיצד להשתמש בהם כדי לטפל במצבי חירום.
למדו את בני משפחתכם ואנשים קרובים אחרים כיצד להשתמש במזרקים.
ענדו צמיד זיהוי המתאר את האלרגיה ממנה אתם סובלים.
אם אתם מפתחים תגובה אלרגית, ודאו שמישהו לוקח אתכם לחדר המיון גם אם התסמינים חולפים וצרו קשר עם מרפאת האלרגיה להמשך בירור וטיפול.

מתי תוכלו לאכול את המזון אליו אתם רגישים?

מצב בו "האלרגיה חלפה" מכונה סבילות לאלרגיה והוא מתרחש באופן טבעי בקרב חלק מהילדים אשר סובלים מרגישות למזון.
חלק גדול מהילדים מפתחים סבילות למזון אליו היו אלרגים, למשל חלב פרה, ביצים, סויה וחיטה, גם אם בעברם נרשמה תגובה חריפה. כ-20% מהילדים הסובלים מאלרגיה לבוטנים ושומשום וכ-9% מהילדים הסובלים מאלרגיה לאגוזים מתגברים עליה. יש להימנע מניסיונות לבדוק אם האלרגיה חלפה שלא על פי המלצת רופא האלרגיה, שכן ניסיונות אלה עלולים להיות מסוכנים.