קולונוסקופיה
בדיקה הנעשית כדי לבחון את הרקטום והמעי הגס לכל אורכו. ברוב המקרים הבדיקה בוחנת גם את החלק הסופי של המעי הדק. הבדיקה מבוצעת בטשטוש עמוק ובילדים בדרך כלל עם מרדים מוסמך. במהלך הבדיקה מכניס הרופא צינורית גמישה ובסופה מצלמה זעירה דרך פי הטבעת כדי לשלול או לאשש הימצאותה של דלקת, ואם ישנה דלקת - לאתר את מיקומה ואת חומרתה. מטופלים החולים בקוליטיס עשר שנים ומעלה צריכים לבצע בדיקת קולונוסקופיה כל 1-3 שנים כדי לאתר שינויים טרום ממאירים הקשורים לדלקת הכרונית, אם התהוו. החל משלשה ימים יום טרם הבדיקה יש למלא אחר הוראות הרופא לשינוי תזונה ובהמשך למתן תכשירים שונים לניקיון המעי.
סיגמואידוסקופיה
סיגמואידוסקופיה היא בדיקה דומה לקולונוסקופיה אך קצרה הרבה יותר, הבודקת רק את הרקטום וסוף המעי הגס שנקרא סיגמואיד. ניתן להסתפק בבדיקה קצרה זו במצבים בהם יש צורך בהערכה כללית של חומרת המחלה, לדוגמא כדי להעריך טיפול או כשמתרחשים תסמינים לא טיפוסיים.
גסטרוסקופיה
גסטרוסקופיה היא בדיקה הנעשית כדי לבדוק את הוושט, הקיבה והתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). במהלך הבדיקה מעביר הרופא דרך הפה צינורית גמישה ובסופה מצלמה זעירה כדי לבדוק אם יש מעורבות דלקתית של דרכי העיכול העליונות, דבר העלול להעיד בחלק מהמקרים על מחלת קרוהן, ולתכנן טיפול. בילדים, בהם מבוצעת הבדיקה בהרדמה, בדיקה זו שגרתית בהערכת מחלת מעי דלקתית. במבוגרים הבדיקה מבוצעת לרוב רק בנוכחות תסמינים מכוונים.
צילום בטן רגיל
לצילום בטן רגיל תפקיד זניח באבחון מחלות מעי דלקתיות, אם כי ישנם רמזים בצילום היכולים לכוון לאבחנה זו. לצילום הרגיל יש תפקיד בהערכת מצבים חדים של מחלת קרוהן החשודים כחסימת מעי או התנקבות מעי וכן באבחון הרחבה טוקסית של המעי הדק בקוליטיס כיבית קשה (מצב הנקרא Toxic Megacolon).
בליעת חומר ניגוד עם מעבר מעי דק ("פסאז'")
הבדיקה נועדה להדגים את המעי הדק שרובו המכריע לא מודגם בקולונוסקופיה ובגסטרוסקופיה. לקראת הבדיקה שותה הנבדק חומר ניגוד ולאורך שעתיים עד שלוש עוקב הרדיולוג אחר התקדמות החומר עד הגיעו למעי הגס. הבדיקה יכולה להדגים דלקת של המעי הדק שמתאימה למחלת קרוהן וכן לאתר את מיקום המחלה ואת אופייה (כגון היצרות המעי או פיסטולות במעי כתוצאה ממחלת קרוהן). למידע זה חשיבות רבה בקביעת האבחנה, בתכנון הטיפול ובקביעת הסיכון העתידי מהדלקת. חיסרון הבדיקה בכך שהיא מערבת קרינה, הדיוק שלה תלוי במיומנות הבודק ואין היא מדגימה את המעי הגס. הדיוק של הפסאז' נופל מזה של ה-CTE ושל ה-MRE המפורטים בהמשך.
חוקן בריום
כהשלמה לבדיקת הפסאז', בבדיקה זו נעשה שימוש בחומר ניגוד המוזרק לרקטום כדי לצלם את המעי הגס. הבדיקה אמנם מדגימה היטב את רירית המעי הגס אבל עם התרחבות השימוש בטכנולוגיות אנדוסקופיות המאפשרות מראה מדויק יותר של הרירית ואף לקיחת ביופסיות, הולכת ומצטמצמת הבחירה בבדיקה זו.
CTE - Computed Tomography Enterography
בדיקה המסוגלת ליצור תמונה תלת-ממדית של איברי הגוף תוך שימוש בטכנולוגיית קרני רנטגן. הטכנולוגיה השתפרה מאוד בשנים האחרונות והרזולוציה כעת כה טובה שבעזרת שימוש נכון בחומרי ניגוד ניתן להדגים את דופן המעי טוב יותר מבבדיקת הפסאז'. כך ניתן להשלים את הדמיית המעי הדק בדרך לאבחון נכון ואפיון המחלה. יתר על כן, הבדיקה מספקת הדמיה טובה של כל איברי הבטן ולא רק של המעי. כך ניתן לאבחן פיסטולות, מורסות, נוזל חופשי ופתולוגיות נוספות. החיסרון הבולט של הבדיקה נעוץ בקרינה הרבה הקשורה לבדיקה זו. עם זאת, במכשירי ה-CT החדשים כמות הקרינה הופחתה משמעותית.
MRE - Magnetic Resonance Enterography
זוהי בדיקת MRI מיוחדת המסוגלת להדגים את המעי באיכות גבוהה מאוד ועם יתרון נוסף חשוב לעומת בדיקות ההדמיה הישנות יותר: היעדר קרינה. הבדיקה אינה חודרנית אך יחסית קשה יותר להשגה וגם לא ניתנת לעשות בילדים קטנים ברוב המרכזים. יתרון נוסף עולה ממחקרים חדשים בהם הוכח כי MRE גם מספק מדדים לפעילות המחלה ללא צורך באנדוסקופיה. היות שבמחלת קרוהן אין תמיד התאמה טובה בין פעילות המחלה מבחינה קלינית לבין חומרת הדלקת, הרי שהבדיקה נותנת תמונה לא חודרנית של דרגת הדלקת ברירית. מידע זה עשוי להועיל בצומתי החלטה לגבי שינויים בטיפול. יחד עם זה, ישנם לא מעט מקרים שבהם קיים פער בין ממצאי ה MRE לממצאי הקולונוסקופיה, ואת הסיבה לכך ניתן לסכם בשלש נקודות:
1. מיקום:MRE מדגים פחות טוב מקולונוסקופיה את המעי הגס; לעומת זאת, MRE מדגים אזורי מעי דק רחוקים יותר שהינם מעבר לטווח הבדיקה של הקולונוסקופ.
2. סוג/עומק הממצאים: MRE מדגים פחות טוב מקולונוסקופיה ממצאים עדינים ע"פ הרירית; לעומת זאת,MRE מדגים יותר טוב מקולונוסקופיה ממצאים שמתחת לפני השטח, וישנם סיבוכים כגון היצרויות ופיסטולות (חדירת הדלקת מחוץ לדופן המעי לאזורים סמוכים) שלא ניתן לראות בקולונוסקופיה ולכן בדיקת הבחירה עבורם הינה MRE. לכן, מעקב מדוקדק ויעיל אחרי מחלת מעי דלקתית (בעיקר מחלת קרוהן) יכלול שילוב מושכל של הבדיקות השונות: קולונוסקופיה, MRE וכן US (ראו בהמשך).
קפסולה אנדוסקופית
בדיקה זו מאפשרת הדמיה של המעי הדק אשר לא ניתן להדגמה ברובו באמצעות בדיקת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה. נבדקים בני עשר ומעלה בולעים קפסולה המשדרת 3 תמונות בשנייה למכשיר חיצוני הקולט נתונים אלה תוך כדי תנועת הקפסולה במעי. בילדים קטנים יותר שאינם מסוגלים לבלוע את הקפסולה, ניתן להניח את הקפסולה במעי הדק באמצעות גסטרוסקופיה. לאחר סיום הבדיקה ניתן לצפות בתמונות כסרט נע במחשב וכך לאתר אזורי דלקת או היצרות החשודים כקרוהן. הבדיקה מדויקת יותר מ-MRE בגילוי ממצאים עדינים ע"פ שטח הרירית וכן בהדמיית החלק העליון והאמצעי של המעי הדק,והמראה הבלתי אמצעי של רירית המעי מאפשר אבחון מדויק של פתולוגיות הרירית. לבדיקה זו חסרונות אחדים בהשוואה ל-MRE: בדיקה זו אינה יכולה "לראות" מעבר לדופן המעי הפנימי; יש צורך בהכנה של המעי (הפרוטוקולים המדויקים לכך משתנים ממרכז למרכז); יש לבלוע קפסולה גדולה; וכן קיים סיכון שהקפסולה תיתקע באזורים מוצרים במעי המופיעים לעיתים כסיבוך של הדלקת הכרונית. כדי להפחית סיכון זה, ניתן לבלוע קפסולת-דמה המתמוססת מאליה לפני הבדיקה ולוודא שהקפסולה אכן עברה את כל המעי בהצלחה באמצעות או צילום בטן.
לקפסולה חשיבות במצבים בהם בדיקות קולונוסקופיה וגסטרוסקופיה החזירו תשובות תקינות אך עדיין ישנו חשד למחלת קרוהן. מקרים של מחלת קרוהן פעילה רק במעי הדק האמצעי אינם שכיחים אך מאובחנים כיום יותר מבעבר כתוצאה מהשימוש בקפסולה.
אולטרסאונד
מכשיר האולטרסאונד הישן עובר כל העת מתיחות פנים ושיפורים טכנולוגיים כך שהרזולוציה של המכשיר משתפרת והולכת. בידיים מיומנות ניתן להדגים את עובי המעי (ממצא המחשיד לדלקת בדופן המעי), הימצאות מורסות בטניות, נוזל חופשי בבטן וסיבוכים נדירים אחרים. הבדיקה מעולה כבדיקת סקר בעת חשד לא ספציפי וכן בניטור מחלת קרוהן ידועה ולפעמים לניטר קוליטיס כיבית. הבדיקה פשוטה, זולה ולא כרוכה בקרינה. בשנים האחרונות התחלנו להשתמש בה לניטור מחלת קרוהן בתוך המרפאה במסגרת ביקורי שגרה כדי לעקוב אחרי תגובה לטיפול ולסייע בקבלת החלטות טיפוליות במרפאה. אני צופים שהשימוש בבדיקת האולטרסאונד "ליד מיטת החולה" ילד ויגדל ויהפוך לכלי מרכזי בהערכה ובטיפול במחלת קרוהן בעיקר ובמידה פחותה גם בקוליטיס כיבית. החיסרון הוא בדיוק הפחות גבוה לעומת אמצעי ההדמיה האחרים שפורטו ובכך שהדיוק תלוי במיומנות הבודק/ת. לאחרונה פותחו שיטות מתקדמות יותר לניצול האולטרסאונד במחלות מעי דלקתיות, לדוגמא ושימוש בשתייה או הזרקה של חומר ניגוד.
בדיקות נוספות
בדיקות נוספות, כגון שימוש בכדוריות לבנות מסומנות בסמן רדיואקטיבי המתרכזות באזורי דלקת, קיימות בעולם אך לא נמצאות בשימוש שגרתי בישראל. בדיקות אלה מוסיפות מידע על הבדיקות שפורטו לעיל רק לעיתים רחוקות.