מחלות מעי דלקתיות עלולות להיות מלוות בתת-תזונה על רקע תת-ספיגה של המעי וירידה בכמות האוכל. הדבר עלול להתבטא בירידה במשקל, בחוסר ספיגת ויטמינים ומינרלים ועוד. חלק מבעיית הספיגה לא נובע מפגיעה ברירית המעי אלא מהדלקת עצמה, שמפרישה חומרים הפוגעים בספיגה (למשל במקרה של חוסר ספיגת ברזל). התזונה קריטית אף יותר בילדים, אצלם הגדילה וההתפתחות תלויים במישרין באספקה סדירה ומאוזנת של כל מרכיבי המזון. שכיח למצוא חוסרים תזונתיים בילדים עם מחלות מעי דלקתיות. לכן, במסגרת מרכזי-על לטיפול במחלות אלה מושם דגש על בדיקות דם תקופתיות לשם הערכת רמות ויטמינים ומינרלים, רמת חלבון ושומנים ומעקב גדילה קפדני.
הירידה בצריכת המזון נובעת מחוסר תיאבון, בחילות ופחד משלשול ומכאבי בטן, בייחוד בילדים. מצב תזונתי ירוד עלול לגרום לירידה בתפקוד המערכת החיסונית, ולירידה בתפקוד היומי הכללי. במסגרת מעקב תזונתי מושם דגש על תגבור הקלוריות ותכולת החלבון, איזון ותוספת ויטמינים ומינרלים.
לתזונה חשיבות רבה בתהליך הריפוי של מחלת קרוהן, בפרט כשהיא מופיעה במעי הדק. בנוסף למעקב השגרתי אחר תזונת הילד והשלמת חסרים, במקרים מסוימים ניתן לטפל בדלקת במחלת קרוהן על ידי תזונה בלבד (Exclusive Enteral Nutrition). נמצא שטיפול בתזונה הנמשך 7-10 שבועות, כלומר מתן תזונה המורכבת מפורמולה בלבד (כגון אליטרק, מודולן, פדיאשור, אוסמוליט, נוטרן ואנשור) ללא כל תוספת מזון אחרת, יעיל כמו מתן סטרואידים. יתרה מכך, הטיפול בתזונה מרפא את הדלקת של דופן המעי ברוב המקרים בעוד שבטיפול בסטרואידים ריפוי כזה קורה רק בכשליש מהמקרים (גם אם חלה הטבה קלינית). מסיבה לא ברורה, טיפול זה יעיל יותר בילדים מאשר במבוגרים ומומלץ במיוחד לאלה עם מחלה של המעי הדק ולא הגס. טיפול זה אמנם לא קל מבחינת הילד, אך מומלץ במיוחד כשקיימת גדילה ירודה ובמצבי חוסר תזונתי. ההסתייעות בצוות רב-תחומי, הכולל מומחה במחלות מעי דלקתיות בילדים, אחות ודיאטנית ייעודיים למחלה, חשובה להצלחת הטיפול והתמיכה במשפחה בזמן הטיפול. זהו הטיפול היחיד במחלות מעי דלקתיות שנמצא יעיל מאוד ונטול תופעות לוואי. בנספח למטה מפורטת דוגמא כללית לטיפול תזונתי כזה. יש להתאים את התכנית לכל מטופל באופן אישי.
רק בזמן מחלה פעילה עם שלשול רב מומלצת דיאטה דלת שארית. טיפול זה זמני ונועד להקל על עומס ההזנה בשלב הפעיל. במצב רגיעה של המחלה מומלץ לחזור בהדרגה לדיאטה רגילה. דיאטה דלת שארית מתאפיינת בהפחתת כמות הסיבים התזונתיים במזון (תאית), ובמקרים מסוימים (ע"פ אופי המחלה) גם את כמות השומן, המזון המטוגן והלקטוז. הפחתת הסיבים התזונתיים (ראה להלן) נועדה למנוע גירוי מכני של רירית המעי הפגועה ולמנוע תנועתיות יתר של המעי. הפחתת הלקטוז נועדה למנוע החמרת השלשול כאשר רירית המעי פגועה כי בתקופה זו תיתכן ירידה זמנית בתפקוד האנזים לקטז המפרק את סוכר החלב. הפחתת שומן נועדה למנוע צואה שומנית ולהפחית ייצור חומרים מעוררי דלקת. חשוב לא להימנע לחלוטין משומן כדי לספק חומצות שומן חיוניות.
סיבים תזונתיים מהם?
אלה סיבים העמידים בפני אנזימי העיכול של האדם. הסיבים נחלקים למסיסים ולבלתי מסיסים. סיבים מסיסים מאטים את קצב ריקון המעי ואין מניעה לצרוך אותם בנוכחות מחלות מעי דלקתיות. מזונות עשירים בסיבים מסיסים הם תפוחים, בננות, אגסים, קישואים, גזר, דלעת, חומוס, עדשים, שעועית יבשה, אפונה יבשה, פול, פולי סויה ושיבולת שועל. סיבים בלתי מסיסים מצטיינים בספיחת נוזלים וכך הם מגדילים את נפח הצואה ומגבירים את תנועות המעי. בשל תכונות אלו, סיבים בלתי מסיסים אינם רצויים בחולי קרוהן וקוליטיס עם מחלה פעילה, או בחולים הסובלים מהיצרות במעי. דוגמא למזונות המכילים סיבים בלתי מסיסים הם: דגנים (חיטה מלאה, אורז מלא, סובין ותירס), ירקות (כרוב, ברוקולי, סלרי, קולרבי, וקליפות של ירקות ופירות), אגוזים, שקדים ובוטנים.
יש לזכור שהגבלת מזון בילדים עלולה להביא לירידה בצריכת המזון ולכן יש לחזור לכלכלה רגילה מהר ככל האפשר עם ההטבה במצב הקליני (למעט במצבי חסימה חלקית קבועה במעי, אז כדאי להימנע מסיבים לא מסיסים). במצבי תת-תזונה נמליץ על תוספי מזון כגון פדיאשור ומודולן שאף עוזרים לשמירת הרגיעה הדלקתית במחלת קרוהן של המעי הדק.
גם בזמן רגיעה, יש לנסות לצמצם מאכלים רווי שומן מן החי ומטוגנים וסוכרים פשוטים (סוכר לבן). רצוי לצרוך פעמיים בשבוע מנת דגים לאור התועלת הפוטנציאלית של אומגה-3 בדיכוי הדלקת. יש לסייג זאת בכך שלמרות ההיגיון הפיזיולוגי, טרם הוכח קשר בין תצרוכת אומגה-3 לשיפור במצב הדלקת במעי. מעבר לכך אין מחקרים שתומכים בדיאטה מיוחדת (למרות שמופצות דיאטות רבות, שונות ומשונות...). לעיתים יש מאכל שגורם להרגשה לא טובה אצל ילד מסוים, ואז בוודאי שכדאי לו להימנע ממנו. כל חולה לומד להכיר את המאכלים שמיטיבים או מרעים עימו. היות שמדובר במחלה כרונית, יש להיזהר מלפצוח בדיאטות קיצוניות מתוך אמונות לא מבוססות. הדבר עלול לגרוע מאיכות החיים ובילדים אף לצמצם את כמות המזון והקלוריות החשובים להם כל כך.
לסיכום, לתזונה מקום חשוב בטיפול בחולי מחלות מעי דלקתיות ובייחוד בילדים. מעקב תזונתי אינטנסיבי, בדיקת חוסרים תזונתיים והשלמתם וייעוץ קבוע במסגרת צוות רב-תחומי במרכזי-על למחלות מעי דלקתיות, כגון זה שבשערי צדק, הם הדרך הטובה ביותר למנוע סיבוכים ולהאיץ את תהליך הריפוי.
נספח
שלבי טיפול תזונתי אקסקלוסיבי (Exclusive Enteral Nutrition) בילדים עם מחלת קרוהן של המעי הדק
המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים, המרכז הרפואי שערי צדק
שלבים אלה פותחו במטרה להביא את המחלה לידי רגיעה, וב-75% המקרים אף לריפוי הדלקת במעי (Mucosal Healing). חשוב להדגיש כי אין מדובר בריפוי מלא וקבוע. עם החזרה לתזונה הרגילה גם הדלקת תחזור. לכן יש להתחיל בטיפול אחזקתי במקביל לטיפול התזונתי.
שלב א (6-9 שבועות)
פורמולה נוזלית בלבד (כגון מודולן, אנשור, פדיאשור ואוסמוליט). הכמות המינימאלית הנדרשת מחושבת לפי משתנים שונים, לרבות משקל, גובה ומצב תזונתי. מותר לשתות מים באופן חופשי.
שלב ב (1-3 שבועות)
• ירקות מבושלים ללא קליפה (יש להימנע מקטניות כגון אפונה, חומוס, עדשים, שעועית)
• פירות: תפוח ללא קליפה + בננה.
• עוף לא מתובל.
• שתייה מרובה, רצוי עם תוספות עשירות בקלוריות.
על המזון להיות במרקם רך. יש לאכול ארוחות קטנות בתדירות גבוהה. בשלב זה כדאי להימנע מחלב ומוצריו, מאוכל שומני ומחיטה אך ההמלצה איננה קיצונית וגורפת.
שלב ג (אורח חיים)
חזרה הדרגתית לתזונה עשירה, מגוונת ומלאה בהתאם ליכולת ולסבילות האישית.
מוצרי חלב: רצוי להתחיל עם יוגורט, ולאחר מכן להוסיף מוצרים נוספים.
אם קיימת היצרות ידועה במעי, יש להימנע לחלוטין ממזונות העלולים לגרום לחסימות כגון אפרסמון, סלרי, רימון, גויאבה, צבר, פרות וירקות בוסר, תירס וגרעינים. נא תשומת לבכם להערות הנוספות לגבי תזונה בשגרה בגוף הטקסט למעלה.
בכל מקרה יש להתייעץ עם גסטרואנטרולוג ודיאטנית המומחים במחלות מעי דלקתיות. אתם מוזמנים לפנות בכל שאלה הנוגעת למחלות מעי דלקתיות בילדים למרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים בשערי צדק 02-6555307/634.