אנו רואים חשיבות רבה בביצוע מחקר רפואי במכון לגסטרו ילדים ותזונה במרכז הרפואי שערי צדק ומאמינים כי יחידות רפואיות המעורבות במחקר הן לרוב גם יחידות שמטפלות טוב יותר בחולים. המחקר מאפשר גישה לטיפולים ולטכנולוגיות חדישות שעדיין לא קיימות בסל וכן מאפשר למטופלים לקבל טיפול מוביל ללא עלות וללא תור. המכון לגסטרו ילדים ותזונה במרכז הרפואי שערי צדק מוביל מחקרים בין-לאומיים בהיקף של מיליוני דולרים בארבע יבשות ובעשרות מרכזים בעולם. מלבד הרופאים המומחים, מונה מערך המחקר של המכון צוות של תשעה אנשי מחקר הכולל מנהלות פרויקטים, מתאמות מחקר, סטטיסטיקאית ואנשי מעבדה. מערך המחקר מערך המחקר כולל מעבדה המצוידת בכל הנדרש לתמוך במחקרים השונים הדורשים טיפול בדגימות.
המחקרים במכון מכסים את מכלול ההיבטים של מחלות מעי דלקתיות כרוניות (קרוהן וקוליטיס כיבית) כולל הבנת הסיבות להתפרצות המחלות בילדים, הערכת הטיפול במחלה ושיפורו, פיתוח ובניית מדדים ומנגנונים להערכת התקדמות המחלה בילדים וכן ניסויים קליניים בתכשירים קיימים וחדשים לטיפול במחלות אלה.
מחקר הג'ם (GEM - Genetic Environmental Microbial) הוא מחקר בין-לאומי נרחב שמטרתו לגלות את הסיבות להיווצרות מחלות מעי דלקתיות. במחקר חלוצי זה אנו עוקבים אחר 5000 בני משפחה בריאים (אחים/אחיות או ילדים) של חולי קרוהן למשך 6 שנים כדי לזהות את הסיבות לכך שחלק מהם יחלו במחלה וחלק לא. המחקר מובל בישראל על ידי המכון לגסטרו ילדים ותזונה במרכז הרפואי שערי צדק ומתבצע ב-13 מרכזים רפואיים מובילים בישראל, בנוסף לעשרות מרכזים בקנדה ובארה"ב.
מחקר ImageKids הוא מחקר בין-לאומי גדול ביוזמתו של פרופ' דן טרנר (מנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה במרכז הרפואי שערי צדק) שמטרתו פיתוח מדדים להערכת נזק למעי ולהערכת פעילות מחלה במעי של ילדים החולים במחלת קרוהן, בסיועה של בדיקת MRI שאינה כוללת קרינה. הכוונה היא להימנע עד כמה שאפשר מביצוע בדיקות אנדוסקופיות חודרניות בילדים מחד, ולפתח יכולת מדידה מדויקת של נזק ודלקת במעי מאידך. בנוסף, המחקר, שהחל לגייס משתתפים בשנת 2013, יאפשר לאתר סמנים ביולוגיים (biomarkers) המסוגלים לזהות את החולים אשר צפוי להם מהלך מחלה אגרסיבי יותר ולכוון טיפול היקפי לילדים אלה בלבד. המכון מנהל את המחקר המתבצע ב-28 מהמרכזים המובילים בעולם בתחום גסטרו ילדים בצפון אמריקה, אירופה, אוסטרליה וישראל.
פרויקט גדול נוסף שמובל מהמכון כולל עבודה עם ארבע קופות החולים ובשיתוף מרכזים רפואיים גדולים נוספים בישראל. מחקר זה, המבוסס על שימוש בתיקים ממוחשבים מקופות החולים, יאפשר בסיומו להעריך את היקף חולי ה-IBD בישראל וגורמים שונים הקשורים להתהוות המחלה, שימוש בתרופות, פרוצדורות וכו'. המחקר יפתח כלי חשוב וייחודי שיאפשר ללמוד על המחלה בישראל ובכלל בעיבודים תלויי אוכלוסייה.
בנוסף לאמור לעיל, מבוצעים במכון תשעה מחקרים גנטיים, קליניים, ניסויים ואפידמיולוגיים במקביל.
מחקרים אחרים שהסתיימו בשנת 2014 ופורסמו בעיתונים מובילים כוללים:
- מציאת מנבאים קליניים ואנדוסקופיים למהלך מחלה סבוך עם אבחנה של קוליטיס כיבית בילדים. נמצא כי מדד קליני לא חודרני המחושב 3 חודשים לאחר תחילת טיפול הוא מנבא חזק לפעילות מחלה ולצורך באשפוזים וניתוחים 1-3 שנים מזמן האבחנה. הדיוק היה כה רב שניתן לבסס פרוטוקול טיפולי על סמך הממצאים וכך לשמור את התרופות החזקות והיקרות יותר רק לתת-האוכלוסייה שצריכה אותה.
- במחקר הגדול ביותר עד כה בעולם שנעשה לגבי טיפול בתרופה מתוטרקסאט במחלת קרוהן, נאספו נתונים על 330 ילדים עם מחלת קרוהן שטופלו בתרופה זו ב-7 מרכזים בישראל, אירופה, קנדה וארה"ב במטרה לבדוק אם מתן פומי של התרופה יעיל כמו מתן בזריקה המקובל כיום. בשיטות סטטיסטיות מורכבות ובשיתוף המחלקה לביוסטטיסטיקה בטכניון, נמצא כי מתן פומי של התרופה היה יעיל בשליטה על המחלה לאורך זמן וללא תופעות לוואי יתרות אך לא ברמה של מתן בזריקה. זה המחקר הראשון שבחן שאלה זו במחלת קרוהן ומסקנתו שניתן לעבור למתן פומי בילדים עם מחלה רגועה תוך ניטור הדוק של פעילות המחלה ושל תהליך הגדילה.
- עד כה לא ידוע מה המינון המתאים למתן של סטרואידים לילדים המאושפזים עקב התקף קשה של קוליטיס כיבית. מרכז אחד באנגליה נוהג לתת מינונים גבוהים מהמקובל. ניצלנו זאת במחקר שאסף נתונים מ-265 ילדים מישראל, אנגליה וקנדה המאושפזים לטיפול בסטרואידים עקב קוליטיס כיבית. עבודה זו, שכתב סטודנט לרפואה באוניברסיטה העברית במסגרת עבודת מדעי היסוד מצאה כי אין הבדל בתוצאת האשפוז בין אלה שקיבלו מינון גבוה לאלה שקיבלו מינון נמוך ולכן אפשר להסתפק במינונים נמוכים של סטרואידים ובכך להוריד את הסיכון לתופעות לוואי.